|   15:07:40
דלג
  חיים שטנגר  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

זכות חופשה לאסיר אינה בגדר זכות מוקנית

בית משפט העליון קבע, בפסק-דינו כפי שנקבע לא פעם כי האפשרות הקיימת לאסיר לצאת לחופשה, אינה בגדר זכות מוקנית ומדובר בפריבילגיה הניתנת לאסיר, על-פי שיקול דעתה של הרשות המוסמכת
14/03/2016  |   חיים שטנגר   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
רוזנשטיין ביהמ"ש לא אמור להחליף שיקול דעת מקצועית [צילום: פלאש 90]

הבוקר הביא אל שולחננו פסק-דין חדיש שיצא תחת ידם של שלושת שופטי בית המשפט העליון; הנשיאה, כב' השופטת, מרים נאור וכב' השופטים, צבי זילברטל ומני מזוז, שעניינו זכאותו של אסיר, המרצה עונש מאסר ממושך, באחד מבתי-הכלא, בישראל, לצאת לחופשה, בתקופת ריצוי מאסרו זה.

סניגורו המוכשר והמסור של האסיר, זאב רוזנשטיין, עו"ד מיקי חובה - המרצה עונש מאסר של 17 שנים, משלהי שנת 2004 ואילך, בגין עבירות של קשירת קשר לייבא סם מסוכן וקשירת קשר לביצוע פשע וצפוי להשתחרר ממאסרו, עוד כחמש שנים ומחצה - הצליח לשכנע בית המשפט המחוזי, מרכז שבלוד ולהביא לשינוי סיווגו של רוזנשטיין שנקבע על-פי פקודת נציבות שירות בתי הסוהר - "חופשות אסירים" ולהביא להוצאתו לחופשה ראשונה מהכלא, תוך שלושים יום. על החלטתה זו של כב' השופטת המחוזית, מיכל ברנט, הגישה פרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד יונתן ברמן, בקשת רשות ערעור, במטרה לשנות סיווגו זה של רוזנשטיין ולהביא לביטול החופשה שהעניק לו בית המשפט המחוזי.

בית משפט המחוזי, קבע, כי לא די במידע עצמו שהגישה המדינה בעניינו של רוזנשטיין, כדי להגיש סיווגו לקטגוריה המונעת ממנו אפשרות לצאת לחופשות מהכלא, כאשר בשים לב לתקופת המאסר הממושכת אותה ריצה הוא עד כה ולאפשרות לאיין המסוכנות הנשקפת ממנו בתנאים מגבילים וקפדניים. לכן, הורה בית משפט המחוזי שסיווגו של רוזנשטיין ישונה לקטגוריה אחרת ותותר יציאתו לחופשה ראשונה בתנאים מגבילים, קפדניים שיקבעו על-ידי שירות בתי הסוהר, במועד שלא יוודע לרוזנשטיין מראש, אלא זמן קצר עובר לחופשה למקום אשר יוודע לו ולערבים הצמודים אליו בהתראה קצרה, כאשר רק לרוזנשטיין ולערבים אלה, יותר לשהות במקום זה. כן הורה בית משפט המחוזי, כי החלטתו זו תיושם בפועל תוך שלושים ימים. על החלטתו זו של בית משפט המחוזי, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, בירושלים.

המדינה טענה בערעורה, כי בית משפט המחוזי, שגה בכך שהתערב בשיקול דעתם המקצועי של שירות בתי הסוהר ושל המשטרה והורה על שינוי סיווגו של רוזנשטיין וכן על הוצאתו לחופשה. נטען בבקשת רשות הערעור כי החלטת שירות בתי הסוהר והמשטרה מבוססת על המידע המודיעיני הקיים בעניינו של רוזנשטיין והערכת הסיכון לשלום הציבור, כתוצאה מהוצאתו של רוזנשטיין לחופשות. בהקשר זה נטען, כי בית המשפט המחוזי חרג מההלכה הפסוקה ביחס לאופיה של הביקורת השיפוטית על החלטותיהן של רשויות מנהליות ועל אף שבמסגרת הליך זה נמתחה ביקורת על אופן פעולתה של וועדת הקטגוריות, הרי החלטת בית משפט המחוזי, לא נסבה על פגמים בהליך וגם/או על הערות לגבי הפרוצדורה הקבועה בפקודה וגם/או יישומה אלא על הפעלת שיקול הדעת הפרטני של שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל ולהערכת הסיכון על ידיהם על יסוד המודיעיני הקיים בעניינו של רוזנשטיין וטענות נוספות.

רוזנשטיין טען בתגובה, כי יש לדחות בקשת המדינה על הסף, שכן היא אינה מעלה שאלה משפטית החורגת מעניינם של הצדדים להליך, כאשר בקשות מסוג בקשה זו נדחות על-ידי בית המשפט העליון, משום שהן אינן עומדות ברף הגבוה הנדרש לצורך קבלת רשות ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מנהליים בעתירת אסיר בעיקר כשהאסיר הוא מגיש הבקשה. לכן, טען רוזנשטיין, כי בקשת המדינה לתת לה רשות לערער בשל "המסוכנות" הכרוכה בהוצאתו לחופשה, מעוררת אי-נוחות, שכן משמעות קבלתה היא מתן רשות ערעור, בעיקר לבקשות המוגשות על-ידי המדינה והחלטה אם להיענות לבקשות אלה, בהתאם לזהותו של הצד המבקש בקשה זו וטענות אחרות נוספות.

בית משפט העליון החליט, לדון בבקשה ולהעניק רשות ערעור בבקשה כבערעור עצמו ולקבל ערעורה של המדינה, באופן שהחלטת וועדת הקטגוריות שלא לשנות סיווגו של רוזנשטיין, תעמוד על-כנה. כידוע, רשות ערעור על פסק-דין של בית משפט לעניינים מנהליים, בעתירת אסיר, ניתנת רק כאשר הבקשה מעלה נושא וגם/או שאלה שלהם חשיבות כללית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של האסיר המבקש. יש הסוברים, שיש לשרטט מבחנים מרחיבים יותר למתן רשות ערעור, אשר מדובר בעתירה לפי סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר, כפי שהדבר בענייננו, בשונה מעתירה על החלטת וועדת שחרורים בעניין שחרור על תנאי או בעניין המלצה על קציבת תקופת המאסר של אסיר עולם, משום שעתירה מהסוג הראשון, תוקפת, לראשונה בבית משפט החלטה שנתקבלה בידי רשות מנהלית ולכן ערעור על החלטה זו מקביל, ככלל, לערעור "בגלגול שני" ולא "בגלגול שלישי", המתקיים בבקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית משפט מחוזי, בהשגה על החלטת וועדת השחרורים.

כב' השופט, צבי זילברטל, התרשם בפסק-דינו, כי יש מקום לשוב ולבחון החומר המודיעיני בעניינו של רוזנשטיין והחלטת וועדת הקטגוריות בעניינו על אף המדיניות המרוסנת להפעלת ביקורת שיפוטית, בבקשות מעין אלה זאת, בין היתר, לרקע מאפייניו המיוחדים של רוזנשטיין ומעמדו הבכיר בארגוני הפשיעה בישראל. בית משפט העליון לא מצא טעם ענייני לשוב ולהידרש לטענות הנוגעות להתנהלות המדינה, במסגרת ההליכים, שעה שטענות אלה קיבלו מענה מקיף ומעמיק, בפסיקתו של בית משפט המחוזי, ביושבו לדין, כבית משפט לעניינים מנהליים.

בית משפט העליון קבע, בפסק-דינו כפי שנקבע לא פעם כי האפשרות הקיימת לאסיר לצאת לחופשה, אינה בגדר זכות מוקנית ומדובר בפריבילגיה הניתנת לאסיר, על-פי שיקול דעתה של הרשות המוסמכת. במצב דברים זה, קובע כב' השופט, צבי זילברטל בהסכמת נשיאת בית משפט העליון, כב' השופטת, מרים נאור וכב' השופט, מני מזוז - כי מצופה מהגורמים המוסמכים לתמוך בהחלטתם לשלול פריבילגית החופשה מאסיר פלוני, בנימוקים ובראיות רלוונטיות ולא לעשות כן, באופן שרירותי וגם/או באופן אוטומטי.

לאחר עיון בחומר הסודי שהוגש לעיונם של שלושת שופטי בית משפט העליון, הכולל ידיעות מודיעיניות בעניינו של רוזנשטיין, דוחות שירות בתי הסוהר והמשטרה ופרוטוקול וועדת הקטגוריות, הגיע בית משפט העליון למסקנה שונה, מזו שאליה הגיע בית משפט המחוזי, ביושבו לדין, כבית משפט לעניינים מנהליים. בית משפט העליון קבע בפסק-דינו כי מהחומר המודיעיני, הכולל גם ידיעות עדכניות שנאספו בעת האחרונה, עולה שרוזנשטיין עוד מעורה בעולם הפשע ומקיים קשרים עם גורמים עבריינים, גם מתוך כותלי הכלא. לאור זאת, לרקע עברו של זאב רוזנשטיין כאחד הבכירים בארגוני הפשע בישראל ונוכח רצף הידיעות המודיעיניות לאורך השנים, המצביעות על המשך פעילות פלילית, סכסוכים עם גורמים עבריינים ועל כוונות פגיעה ברוזנשטיין, קובע בית משפט העליון, כי מובן שידיעות עדכניות, הגם שמדובר בידיעות בודדות - מקבלות משקל רב.

בית משפט העליון קובע בפסק-דינו שבית משפט אינו אמור להחליף שיקול דעתם של גורמי המקצוע השותפים לקבלת ההחלטה המנהלית, בשיקול דעתו שלו, מה-גם שלהשקפתו הוא לא התקיימו, בענייננו אנו, העילות המצדיקות התערבות שיפוטית באופן הפעלת שיקול הדעת. לכן, החליט הוא לקבל בקשת רשות הערעור של המדינה ולהורות על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי והשארת החלטת וועדת הקטגוריות על-כנה, כמו-גם השארת סיווגו של רוזנשטיין בסיווג הקודם, לפני ששונה הוא, לסיווג אחר מקל יותר בידי בית משפט המחוזי. ככל שבעתיד ישתנו הנסיבות, קובע בית משפט העליון, בפסק-דינו, כי יוכל רוזנשטיין לעתור, פעם נוספת, לשינוי סיווגו ובקשתו תיבחן תוך התייחסות ממצה לכלל השיקולים הרלוונטיים, לרבות עדכניות המידע המודיעיני בעניינו.

בנסיבות אלה, פטר עצמו בית המשפט העליון מהצורך לדון בטענת המדינה, לפיה שגה בית המשפט המחוזי כשהורה - נוסף על שינוי סיווגו של רוזנשטיין גם על הוצאתו לחופשה תוך שלושים יום, אם כי ציין, בפסק-דינו שיש לכאורה יסוד לטרוניית המדינה, בבקשת רשות הערעור, שכן גם אם מתקבלת החלטה על שינוי סיווגו של אסיר, יש לקיים כסדרו ההליך הקבוע בפקודות, בקשר לקבלת החלטה על יציאה לחופשה בפועל.נשיאת בית משפט העליון, כב' השופטת, מרים נאור וכב' השופט מני מזוז, הצטרפו לפסק-דינו של כב' השופט, צבי זילברטל, שכתב פסק-הדין והורו על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי וההחלטה בדבר זכאותו של האסיר, זאב רוזנשטיין, לחופשה ראשונה מהכלא, תוך שלושים יום ממועד מתן החלטה זו.

הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין. ד"ר חיים שטנגר, אינו עובד במקצועו, במהלך השנה הקרובה ובמקומו עובדים - בתקופה זו - עורכי הדין אורי פנטילט וארנון שצמן.
תאריך:  14/03/2016   |   עודכן:  14/03/2016
חיים שטנגר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
זכות חופשה לאסיר אינה בגדר זכות מוקנית
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
פרשת חמשת מקרי האונס המיוחסים לתת-אלוף אופק בוכריס, בידי חיילת ששירתה בצה"ל, תחת פיקודו, כמו-גם הכחשתו הגורפת והחד-משמעית, של תא"ל בוכריס כלל טענותיה של חיילת זו ולטענתו, כי מדובר בעלילה, מעלה מחדש את השאלה מה הוא המחיר שחייב לשלם חשוד בביצוע עבירה פלילית, זו או אחרת - ותהא היא חמורה שבחמורות בשלב המקדמי של בירור אשמתו וקודם שנתגבשו הממצאים העובדתיים, כדי ממצאים עובדתיים המצדיקים הגשת כתב-אישום, בגין ביצוע העבירות, לכאורה, הנטענות כלפי חשוד, במקרה פלילי זה וגם/או אחר.
13/03/2016  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
שרה נתניהו חדורת רוח קרב מול מני נפתלי מירי רגב ממשיכה לנהוג בתחום התרבות כפיל בחנות חרסינה דליה איציק הנהנתנית הופקדה על גיוס תרומות
11/03/2016  |  אריה אבנרי  |   יומני בלוגרים
פיגועי היחידים הבלתי פוסקים, כמו-גם המתעצמים מיום ליום, שזכו כבר לכינוי ולשם "אינתיפדת היחידים", מעלים מחדש השאלה הנצחית, שירדה מעל סדר יומנו העמוס והיא - האם אין מקום לבצע טרנספר של המיעוט הערבי, תוך הפנייתו למדינות ערב השונות, שעה שאין כל הסדר מדיני-פוליטי נראה באופק וכל הדיבורים על מדינה יהודית-דמוקרטית דומים ונדמים למס שפתיים, בכל הכבוד הראוי, בלבד.
09/03/2016  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
סדרת איומיהן הבלתי פוסקת של המפלגות החרדיות לפרוש מהקואליציה, אם לא יסיר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, תמיכתו בזרם הקונסרבטיבי, כמו-גם בזרם הרפורמי, ממחישים עד כמה דרושה הפרדת דת ממדינה, במדינת ישראל. למרות שאנחנו נותני הטון, בתחום הננו-טכנולוגיה ולמרות שמרבית מדינות העולם הפרידו זה מכבר דת ממדינה ואינם נותנים למוסדות דת, אלה וגם/או אחרים, להכתיב סדר היום במדינותיהם, הרי מדינת ישראל נמנית על המדינות המפגרות בעולם, בהן אין קיימת הפרדה של דת ממדינה - מדינות שאינן מפרידות דת מפוליטיקה, כמו-גם בהן גורמים פוליטיים מכתיבים, באיומים של פרישה מקואליציה ממשלתית, סדר יום דתי-הלכתי, הנוח להן.
07/03/2016  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
רחוק רחוק מן העין הציבורית החילונית, קרוב קרוב אל העין הציבורית החרד"לית - מתחולל קרב איתנים סביב החלטת צה"ל להעביר סמכויות ההחלטה, אם להתיר גידול זקנים, בעת השירות הצבאי בצה"ל, מטעמים דתיים, מידיהם של אנשי הרבנות הראשית בצה"ל, לידיהם של אנשי חיל החינוך, בצה"ל.
06/03/2016  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
דן מרגלית
דן מרגלית
היועצת המשפטית קרעה הלילה את מסכת הצביעות והרמייה והשטיקים והטריקים של בנימין נתניהו ושריו ובעיקר החרדים שבהם    בהרב-מיארי אמרה למאיר פרוש ולמגעילים שעימו כי צריך להגן על האומה ולה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il