ככה זה כאשר אינטרסנט מדבר מתוך פוזיציה, והמראיינים שלו אינם עושים שיעורי בית. כך ניתן לסכם את הופעתו של
רם אורן (יום א', 20.3.16) בתוכניתם של
אורלי וילנאי ו
גיא מרוז בערוץ 10, בנוגע לחוק הספרים.
אורן בא לדבר על הצעתה של השרה
מירי רגב לבטל את החוק הנוכחי, המבטיח לכותבים תמלוגים קבועים במשך שנה וחצי, ובמקביל אוסר על מבצעי מכירות ועל הנחות שמעבר ל-20% בשבוע הספר. לפני שנציג את כל הבלופים שלו, נסכים עם נקודה מרכזית אחת בדבריו: ביטולו של החוק בלא כל הסדר חילופי, יחזיר את התוהו ובוהו שהיה לפניו, ואת המצב בו הכותבים מקבלים שקל או שניים על כל עותק.
הבעיה היא, שרגב - כמו רגב - בעיקר אומרת מה לא לעשות, ופחות יוזמת מה כן לעשות. הפתרון היה ונותר פשוט ביותר: להוריד את התמלוגים המובטחים ל-6%-5% מהמחיר הנקוב, ותו לא. אם המו"לים ו/או החנויות ירצו לעשות מבצעים - אין בעיה; שיחתכו את שולי הרווח שלהם. סטימצקי, למשל, רוצה 50% ממחיר הספר; לא יקרה כלום אם היא תסתפק ב-40%, ולא יקרה כלום אם החנויות הפרטיות יחליטו שהן לוקחות רק 30%.
אלא שאורן לא הציע שום פתרון חילופי. הוא רוצה את חוק הספרים הנוכחי - וברור לגמרי מדוע: כי החוק הזה מצוין לאורן ולדומיו (א.ב יהושע,
עמוס עוז, דוד גרוסמן ואחרים). משום מה, תמיד מראיינים את הסופרים הללו ולא את הסופרים הצעירים או את החוקרים, שמשלמים את המחיר המקצועי והכלכלי של החוק. הם היו מספרים לכם, שהמו"לים אינם מוכנים להסתכן בספרי ביכורים ובספרי עיון, אלא הולכים על בטוח. וזה אומר: ספרים של סופרים ותיקים שנמכרים היטב, וספרי עיון בנושאים שבלב סדר היום או כאלו שהיו רבי מכר בחו"ל.
אני יודע זאת היטב מנסיוני האישי. מאז שחוק הספרים נכנס לתוקפו, קשה עד בלתי אפשרי למצוא מו"ל למחקרים בתחום השואה. בעבר זה היה הרבה יותר קל, אבל כעת - כמעט כל המו"לים בורחים מהנושא הזה, שמטבע הדברים בדרך כלל אינו מבטיח רווחים גדולים (אם בכלל). התוצאה היא, שאם בעבר אפשר היה לכל הפחות לפרסם את הספר וגם לקבל כמה שקלים - היום הוא גם לא מתפרסם, וגם ממילא לא מקבלים אפילו את אותם כמה שקלים.
אורן לא הסתפק באמירות אנוכיות, אלא כיזב ביודעין לפחות בשלוש נקודות. ומאחר שווילנאי ומרוז לא קראו את החומר - דהיינו: את חוק הספרים הנוכחי ואת ההצעה לביטולו - אורן היה יכול לעבוד בעיניים עליהם ובעיקר על הצופים. ואלו היו הכזבים:
- לדברי אורן, כיום הוא מקבל תמלוגים של 14%-12% על ספריו. האמת: חוק הספרים קובע תמלוגים של 8% על 6,000 העותקים הראשונים ו-10% מעבר להם. התמלוגים הם מהמחיר הנקוב בניכוי מע"מ, כלומר - 8.5%-6.8% מהמחיר לצרכן. מאיפה אורן לקח את המספרים הכפולים?
- אורן אומר, שאין נתונים על הירידה במספר ספרי הביכורים. האמת היא, שתזכיר החוק מדווח על ירידה של 21% במספרם בשנת 2014 לעומת שנת 2013.
- אורן אומר, שאם לסופר צעיר יש ספר טוב - הוא יימכר בכל מקרה. האמת היא, שהמו"לים מאוד-מאוד נזהרים בספריהם של סופרים צעירים, וכאמור - המצב בתחום העיון חמור עוד יותר.
בקיצור: רם אורן יצר מציאות בדויה, כמו שהוא אוהב לעשות בספריו. לפחות בראיון הזה, הוא איבד את הגבול שבין המציאות לבין הבדיה.
