בגרסה מודרנית של משפט שלמה הקדום, שעל-פיה "גם לי וגם לך לא יהיה", מבקשת השדרנית, סיוון רהב-מאיר, לחרוץ לטוב או לרע את גורל הנחייתו של חידון התנ"ך העולמי, שייערך ביום העצמאות הקרוב.
למרות זכייתה במכרז להנחיית החידון, מבקשת סיוון רהב-מאיר לוותר על הכבוד המגיע לה. את סיבת הוויתור היא מנמקת בכך שנודע לה, בדיעבד, כי המנחה הקודם, ד"ר
אבשלום קור, מעוניין להמשיך ולהנחות את החידון, וזאת על-אף שנמסר לו, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, שלאחר 28 שנות-הנחייה רצופות הגיעה שעתו לפנות את הבימה לזולת..
עוד קודם לכן התנתה סיוון רהב-מאיר את הסכמתה להנחות את החידון בכך שזו תיעשה בצוותא עם אבשלום קור. אלא שהמנחה הוותיק הודיע, במפורש, שהוא עומד על כך שההנחייה תהיה בלעדית רק שלו, ללא שיתופה של רהב-מאיר.
ענווה יתרה
אין צל של ספק שבגישת החמלה שהפגינה כלפי אבשלום קור, ראוייה סיוון רהב-מאיר להערכה ולהערצה מלאה. בתור שכזו היא אכן רשאית לשאת בכינוי הנכבד "ג'נטלוומן", המגיע לה מעומק ליבם של כולנו
אין לשכוח שהדברים אמורים באשה צנועה ביותר, המפגינה בפני כל ענווה יתרה ורוב חום ראויים לציון, וזאת לעומת שחצנות וקרירות מצד גבר, הסבור לתומו שהעולם הוא שלו, ושבתור שכזה הוא איננו ראוי לשאת את התואר הנכבד "ג'נטלמן"..
על אף השערורייה הכרוכה בעניין, בעטיו של תסביך-אגו בלתי-נתפס, מן הראוי לעשות את הכל כדי לאפשר לסיוון רהב-מאיר להנחות לבדה את חידון התנ"ך. לפחות יהיה בכך כדי להוכיח, קובל עם ועדה, שהשדרנית, שובת הלב שלנו, איננה בגדר אישה כנועה, שצריכה, ככה סתם, למחול על כבודה.
