דברי דוד בן-גוריון על התגובה המיידית לטרור: "אין שאלה אם נחוצה תגובה או לא. השאלה רק הזמן והמקום. פיצוץ בית לא מספיק, בייחוד אם אין זה הבית הנכון, דרושה תגובה אכזרית וחזקה. נחוץ דיוק בזמן, במקום ובנפגעים. אם יודעים המשפחה צריך לפגוע בלי רחמים, נשים וילדים בתוך זה. אחרת אין התגובה יעילה. במקום הפעולה אין הכרח להבחין בין אשם ובין לא אשם". (יומן המלחמה כרך א' עמ' 97).
כדאי לקרוא שוב ושוב. פיצוץ בית אין בו די, לפגוע בלי רחמים! גם בנשים וגם בילדים, תגובה אכזרית וחזקה!. לא חובה אם אשם או לא?! האפשר שכך אמר בן-גוריון? כן, כך כתב, וכך אמר. הוא שם קצוץ על בצל"ם, ועל העולם, ועל ה'נאורים', כי ידע שאי-אפשר במלחמה להיות רכרוכי, וכסיל, והזוי, ומטורלל, במלחמה נלחמים כדי לנצח. ואם מתחילים עם השאלות והתהיות לגבי רוצח שבא לרצוח, הרי שאתה תהיה זה שלא תשרוד, והוא יהיה זה שיבוא במקומך, הוא ונשותיו וילדיו, אין מקום שיכול להכיל יחד את הרוצח ואת הקורבן! ואם חפץ חיים אתה אל תהיה רכרוכי וכסיל והזוי ומטורלל. מה הקשר בכלל לכל המילים ה'יפות' כמו מוסר ומצפון ובבל"ת...כאשר רוצח בא לדקור אותך עם סכין מטבח אימתנית, חדה, ארוכה, וממיתה?
ומה עושים נניח עם משלחי הטילים מעזה? האם להגיב רק כאשר הטיל פוגע בבית והורג אנשים, או גם כאשר הטיל נופל במקום פתוח? ואם מפגיזים מטוסי חיל-האוויר במקום השילוח, הרי הטיל לא הרג, אז אין כאן בעצם רוצח? האם זו פעולה מותרת? ואם מפגיזים ורואים שמישהו נפגע, האם צריך לנחות עם המטוס ולברר אם הוא נושם או לא? הרי אפילו במשקפת לילה, אי-אפשר לדעת אם האיש עוד נושם, כי אם עדיין לא פגה הנשימה אבל הוא כבר מוטל על הרצפה, ולא מזיק, הרי אסור להמטיר עליו עוד אש, הרי יש מצלמות ו'רחמים' אל כל משלח טילים, מצלמות ורחמים שנתנו לו 'בצלם', ונתן לו עזרא נאווי, ונתן לו ערוץ 2, ונתן לו
גלי צה"ל, ונתנו לו כל ה'חכמים' למיניהם, ושר הביטחון...
אפשר רק להיזכר בערגה בהתנהלות מעט אחרת. למשל במבצע "זעם האל" של מדינת ישראל שמטרתו הייתה למגר את ארגון ספטמבר השחור.
גולדה מאיר הטילה על המוסד ברשות
צבי זמיר לחסלם אחד אחד. לפי צבי זמיר מטרת המבצע הייתה חיסול ממוקד, בלי קשר אם הייתה המטרה קשורה לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. ומי היה ב'מטבח' של גולדה והחליט: משה דיין שר הביטחון, יגאל אלון שר החינוך, ישראל גלילי שר בלי תיק. המוסד הקים צוות אשר עקב לאתר אנשים שנחשבו לחברי הארגון. בראש הצוות עמד מייק הררי, ומתנקשי המוסד החלו בחיסולים בבירות שונות ברחבי אירופה.
המוסד נקט לוחמה פסיכולוגית והחל לפרסם בעיתונים מודעות אבל על המועדים לחיסול, ימים מספר לפני ההתנקשות עצמה. במאמץ רב הצליח המוסד להרוג רבים מראשי הטרור הפלשתיני. ד"ר מוחמד המשארי - נציג רשמי של אש"ף בצרפת, עאדל זועייתר מראשי ספטמבר השחור, חוסיין עבד אל חיר סוכן של הארגון בקפריסין, באסל אל קובייסי פרופסור למשפטים באוניברסיטה האמריקנית בביירות שמילא תפקיד חשוב כאחראי למצבורי נשק באירופה, שני בחורים חסמו את דרכו בפריז וירו בו תשעה כדורים מאקדחי ברטה, הוא מת במקום. פחות מ-24 שעות לאחר מכן חוסל סעיד מוקאסי באתונה.
במבצע אביב נעורים ב-1973 תקפו כוחות של צנחנים, סיירת מטכ"ל, ואנשי קומנדו ימי עם סוכני מוסד את מפקדות אש"ף ופתח בביירות. אז נהרג מוחמד א-נג'אר קצין המודיעין של ספטמבר השחור וחוסלו דובר ארגון הפתח וראש הגזרה המערבית בארגון.
את מוחמד בודייה - לוחם בחזית לשחרור אלג'יריה חיסלו ביוני 1973 כאשר מכוניתו התפוצצה ברובע הלטיני בפריז. גם לעיירה הנורבגית לילהאמר הגיע המוסד כשעקב אחרי בכיר באש"ף. המטרה הייתה לפגוע בחסן סלאמה ראש ארגון ספטמבר השחור. הייתה טעות בזיהוי והחלו לעקוב אחרי אדם בשם אחמד בושיקי שזוהה בטעות כסלמה. הוא עלה לאוטובוס עם אשתו ההרה וכשירדו נגשו אליו שני יורים וירו בו 13 כדורים ואף ביצעו וידוי הריגה.
במהלך השנים הלך והתמוסס הביטחון עקב שיקולים 'חדשים' מטעם כל 'יפיפי הנפש'.
ומה אומר הרמב"ם בהלכות רוצח ושמירת הנפש? יש דין של הגנה עצמית של היחיד ושל הציבור, והרי כאן עסקינן במחבלים הנשלחים לזרוע הרג והרס בתוך בני ישראל, על כן מצווה היא לכל אדם מישראל לעצור אותו ולחסל אותו במהירות האפשרית. זכות ההגנה העצמית נקבעה בפסיקה ההלכתית, הבא להורגך - השכם להורגו, ומקורה במסכת סנהדרין (דף עב) במשנה.
הקב"ה מצווה את משה לגבי המדיינים "צרור את המדיינים והכיתם אותם כי צוררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם"(במדבר כה יז). והם לא באו עם סכינים לרצוח, גם מממלכת האמורי לא השארנו שריד, והם לא באו עם סכינים כדי לרצוח, ושאול איבד את זכותו למלוכה, ואגג לא בא עם סכינים, כדי לרצוח.
הרב חיים
דוד הלוי שכיהן כרב ראשי לתל אביב פסק במיוחד כלל זה לימינו. "כאשר אומה חשה כי אויביה זוממים להתנכל לה, צריכה לפתוח במכת מנע, מתוך הכלל - הבא להרגך השכם להורגו. ושופך דם האדם באדם דמו יישפך.
ככל שהתקשורת מבקשת להרשיע את החייל, הציבור מתקומם. היום העלייהום של התקשורת נצרכות דרך הפילטר של 'עוקף תקשורת'. היום הם היו עושים 'לינץ' במאיר הר ציון למשל.
מי שרוצה לשבת בכס השלטון - צריך להוביל את העם משפל תולעת יעקב הנרמסת לעם הקם כלביא ובגויים לא יתחשב.
