כולם שווים בפני החוק

כפי שאתם יודעים, את עיקר הקריירה המשפטית שלי עשיתי בשורות הצבא. ובצבא, כידוע, כל דבר מתחלק לשלושה חלקים. בהתאם לכך, אבקש גם לפתוח את דבריי בתודה משולשת, ללשכת עורכי הדין ולמארגני הכנס.

ראשית, אבקש להודות ללשכה ולמארגני הכנס, ולברך אותם, על האירוע החשוב והמרשים הזה, שמתקיים זו השנה ה-16. הכנס השנתי מאגד ביחד את בכירי עולם המשפט, עם אלפי עורכות ועורכי דין מרחבי הארץ, בכדי לדון בסוגיות משפטיות אקטואליות בכל תחומי המשפט. אני רק יכול להצטער על כך שמטעמי לו"ז, למרות עיצומי הפרקליטים, אין ביכולתי להישאר באילת למשך כל ימי השבוע בכדי ליהנות מהעושר המשפטי שהכנס מציע.

שנית, אני מבקש להודות למארגני הכנס על כך שהזמינו אותי להשתתף בהמשך היום במושב של יועצים משפטיים לממשלה בדימוס לזכרו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, גדעון האוזנר ז"ל. זו תהיה עבורי זכות גדולה ליטול חלק במושב הזה, בו ישתתפו גדולי המשפט בישראל שכיהנו בעבר בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה: נשיאי בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר ופרופ' אהרן ברק; שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק זמיר; והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון דהיום, השופט אליקים רובינשטיין.

האוזנר נודע בציבור כמובן, בעיקר, בזכות הופעתו הבלתי נשכחת כתובע במשפט אייכמן. אולם, תרומה מרכזית הייתה לו לעיצוב מוסד היועץ המשפטי לממשלה ולביצור עצמאותו. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בעמידתו האיתנה אל מול ראש הממשלה דאז, דויד בן-גוריון, ושר המשפטים באותה עת, דב יוסף, בפרשת אליעזר לבנה, כאשר סרב להעמיד את לבנה לדין, משום שמצא כי אין בסיס עובדתי לכך. בעקבות אירוע זה הוקמה, כזכור, ועדה בראשות השופט בדימוס אגרנט, אשר עיגנה את מעמדו העצמאי של היועץ המשפטי לממשלה; את עצמאותו המוחלטת של היועץ בקבלת החלטות בדבר העמדה לדין פלילי; ואת המעמד המחייב של חוות דעתו המשפטית של היועץ עבור כלל רשויות המדינה, כל עוד לא נפסק אחרת ע"י בית המשפט. מורשתו של היועץ לשעבר האוזנר ז"ל, בדבר עצמאות היועץ המשפטי לממשלה והתביעה הכללית, היא אבן יסוד בעבודת היועץ המשפטי לממשלה, והיא מהווה ערובה ליכולתו של מוסד היועץ לממש את תפקידו בשמירה על שלטון החוק במדינה.

התודה השלישית מוקדשת למארגני הכנס, על ההזדמנות שהעניקו לי לגלות מחדש, אחרי חודשיים בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שהשמש ממשיכה לזרוח בשמים גם אחרי שעת הבוקר שבה אני נוהג להגיע למשרד.

לפני כחודשיים, נכנסתי כאמור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בחודשיים הללו נדרשתי למגוון רחב של נושאים משפטיים, בתחומי המשפט החוקתי והמנהלי, הפלילי והאזרחי, הכלכלי והבינלאומי. חלק משמעותי מהעבודה בתקופה זו הוקדש ל"כובע" הייעוצי אותו אני נושא. ב"כובע" זה הובאו לפתחי - בין היתר - שאלות בתחום הביטחוני, הקשורות בגל מעשי הטרור עמו מתמודדת מדינת ישראל; שאלות בתחום של דת ומדינה; סוגיות הקשורות להגנה על זכויות האדם; ועוד. בכל אלה, נקודת המוצא לבחינה המשפטית הייתה התפיסה הבסיסית בה אני אוחז, שבאה לידי ביטוי גם בדוח שמגר הנוגע למוסד היועץ המשפטי לממשלה, ולפיה תפקידו של היועץ המשפטי הוא לסייע לממשלה ולרשויות המדינה לממש את מדיניותן, ככל שהדבר הוא אפשרי בגבולות החוק. על-פי תפיסה זו, גם באותם מקרים שבהם נדרשתי לקבוע כי קיימת מניעה משפטית מנקיטת צעד שלטוני מסוים, פעלתי בשיתוף הדרג הנבחר על-מנת למצוא דרך פעולה חלופית, אשר מגשימה ככל הניתן - וגם אם לא באופן מלא - את המדיניות המבוקשת, תוך עמידה בדרישות החוק.

ב"כובע" האכיפתי, כראש התביעה הכללית, שמתי את הדגש - בין היתר - על מאבק בפשיעה המאורגנת ובשחיתות השלטונית. כך אני מתכוון לעשות גם בעתיד. כפי שכבר אמרתי בנאום כניסתי לתפקיד - כולם שווים בפני החוק, מקטן ועד גדול. כל החלטה בתחום זה, הן על פתיחה בחקירה פלילית והן על הגשת כתב אישום, מתקבלת בכובד ראש, תוך שמיעת כלל הגורמים הרלוונטיים במשטרה ובפרקליטות המדינה, בנחישות ובהוגנות. השיקול היחיד העומד לנגד עיניי בהחלטות אלו הינו השיקול העובדתי-ראייתי.

בנוסף, שמתי לעצמי כיעד להחמיר את מדיניות האכיפה בנוגע לטיפול בעבירות הסתה. זאת, מתוך הבנה שבמציאות הביטחונית הקיימת, ביטויי הסתה באינטרנט וברשתות החברתיות מהווים איום ביטחוני ממשי, כמו גם איום על שלום הציבור. המילים במקרה הזה לצערי גם הורגות. מאז כניסתי לתפקיד אישרתי הגשת מספר רב של כתבי אישום בגין עבירות הסתה לאלימות או לטרור, של ערבים ושל יהודים, רובם ככולם שעה שהמסיתים מוחזקים במעצר. במקרים רבים המעצר גם הוארך עד תום ההליכים בעקבות הגשת כתב האישום.

"כובע" נוסף שבו פעלתי בתקופה זו הינו במסגרת המשימה חובקת-הכול, כפי שהגדיר אותה דוח ועדת שמגר, של מי שנושא באחריות הכוללת לשמירה על שלטון החוק במדינה, וזאת אף מעבר לתפקידים הפורמליים המופקדים בידי היועץ המשפטי לממשלה. במסגרת זו, הבעתי את עמדתי ביחס לחוק אשר ביקש להגביל את השימוש במקוואות ציבוריים לטבילה, וקבעתי כי הוא איננו מקיים את הדרישות החוקתיות. קביעה מעין זו היא בגדר צעד חריג שבחריגים, אולם בנסיבות העניין לא היה מנוס מנקיטתו.

חלק בלתי-נפרד מהשמירה על שלטון החוק הינו כיבוד מעמדם של בתי המשפט והשופטים ועצמאותם. הדבר מקבל משנה תוקף וחשיבות דווקא בשעה שבית המשפט איננו מקבל את עמדת המדינה ופוסק כנגדה, כולל נגד עמדתי שלי. כך היה לאחר פסק דינו של בית המשפט העליון בנוגע למתווה הגז, כאשר הבעתי באופן ברור את עמדתי באשר לצורך לכבד את פסיקת בג"ץ. אפשר לחלוק אבל משבית המשפט העליון אמר את דברו, חובה עלינו לכבד הן את פסק הדין הן את בית המשפט.

וכך גם היום, לאחר שבית המשפט אישר אתמול ברוב דעות את הריסת ביתו של המפגע שהשליך את האבן שהביאה להריגתו של אלכס לבלוביץ ז"ל, אך פסק נגד הריסת בתיהם של שלושת המפגעים שסייעו למעשה ההריגה. הגם שסברתי כי מבחינה משפטית ניתן היה לאשר את הריסת המבנים של כל ארבעת המפגעים, אני מכבד את פסיקת בית המשפט. מחלוקות ענייניות זה דבר אחד, ופגיעה במקומה ובתפקידה של מערכת המשפט זה דבר אחר לגמרי, שאיני מוכן לקבלו.

הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין משמש, כידוע, מקום מפגש לאלפי עורכי-דין. רבים מהם באים משורות משרד המשפטים, והשירות המשפטי הציבורי בכלל. בהקשר הזה אבקש לציין לחיוב את הקמתן של שתי ועדות חדשות בלשכת עורכי-הדין: ועדת המשפטנים בשירות הציבורי ו-ועדת הפרקליטים. משפטנים ופרקליטים אלו ניצבים בחוד החנית של השמירה על שלטון החוק במדינה. כפי שאמרתי בנאום הכניסה לתפקיד, על-מנת שנצליח במשימתנו המשותפת של קידום האינטרס הציבורי וההגנה על שלטון החוק, עלינו לעבוד כצוות, מתוך תחושת שליחות, ערבות הדדית ואחריות משותפת. בהתאם לכך, עם כניסתי לתפקיד, התחלתי בסבב של ביקורים ופגישות, הכולל את פורום היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה והרשויות הממשלתיות, עמו כבר נפגשתי; מחלקות הייעוץ השונות במשרד המשפטים; כלל פרקליטויות המחוז; וכלל המחלקות בפרקליטות המדינה. הגם שסבב זה של ביקורים ופגישות עודנו נמצא בעיצומו, אני יכול כבר עתה לומר באופן הברור ביותר, כי השירות הציבורי המשפטי בישראל - יועצים משפטיים ופרקליטים כאחד - מורכב ממשפטנים מצוינים, חדורי תחושת שליחות, אשר בחרו לשרת את הציבור במדינת ישראל, מתוך מחויבות עמוקה לאינטרס הציבורי, ומתוך שאיפה מתמדת להגשימו.

בתוך כך, אני גם מזהה תחומים מסוימים בהם נדרש שינוי, ותחומים בהם יש מקום לבחינה מחודשת של דרכי הפעולה לצורך שיפורן. בכוונתי להידרש לכך בתקופה הקרובה, אולם חשוב גם להדגיש כי הדבר ייעשה בשיתוף עם הגורמים הנוגעים בדבר. כי זאת חשוב לומר - מערכת כה חשובה ומרכזית כמו השירות המשפטי הציבורי בישראל, חייבת לבחון כל העת את עצמה, לזהות את נקודות החולשה שלה, ולפעול על-מנת להשתפר. יכולת ההתבוננות העצמית והשיפור המתמיד צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית שלנו כמערכת.

בהקשר הזה לא ניתן להתעלם מהתפקיד של מערך הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות. מערך זה - אשר עתיד בקרוב להיות מעוגן בחקיקה - יכול למלא תפקיד מרכזי וחשוב בתהליכי הבקרה, הלמידה והשיפור של השירות הציבורי המשפטי, בתחומים בהם הוא פועל. מסיבה זו, אף הסכמתי להיות נתון לביקורת בעצמי. אולם, תכליתו של מערך הביקורת היא אחת - שמירה על הנכס החשוב לנו מכל - אמון הציבור במשרתיו. בבסיס פעילות מערך הביקורת עומד העיקרון של עצמאות הפרקליטות, שמשמעו עשייה במלאכה ללא מורא, ללא משוא פנים, תוך פעולה על-פי מיטב שיקול הדעת המקצועי ותחושת הצדק. קשה להפריז בחשיבותו של עיקרון זה הנובע מערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק. יש לנו רק פרקליטות אחת, וצריך לזכור את זה. לשם כך, הכרחי לוודא כי דרכי הפעולה של מערך הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות יוגדרו באופן שיסכל כל אפשרות לניצול לרעה של המנגנונים הקבועים במסגרתו לצורך פגיעה בפרקליטים, או לשם השפעה פסולה על שיקול דעתם המקצועי. יש גם להבטיח כי תהליכי הבקרה ייערכו תוך הקפדה על זכויותיהם של הנבדקים.

מדינת ישראל זקוקה לפרקליטות חזקה, עצמאית, יוזמת ונחושה. הפרקליטים עושים יומם וליל, פשוטו כמשמעו, כדי להבטיח שעבריינים יתנו את הדין על מעשיהם, ובכך - כל אזרח ואזרח במדינה יחיה בביטחון ובשלווה. הפרקליטים מגנים על המדינה באלפי עתירות לבג"ץ המוגשות מדי שנה ומבטיחים בכך שרשויות המדינה יוכלו להגשים את מדיניותו של הדרג הנבחר, ויש מאמץ גדול לכך, כמובן שבגבולות החוק. הפרקליטים מייצגים את המדינה בתביעות אזרחיות המוגשות כנגדה, ושומרים בכך על כספי הקופה הציבורית. אני אפעל בתוקף נגד כל ניסיון להלך אימים על הפרקליטים. משום שפגיעה בפרקליטים משמעה פגיעה בכולנו.

לגישתי, מערך הביקורת איננו יכול לשמש ככלי להכשלת עבודתם של הפרקליטים, או להטלת קשיים עליה. תפקידה של הביקורת הוא לחזק את מערך הייצוג של המדינה בערכאות, ולשפר את השירות שניתן לציבור. יש להבטיח ביקורת בונה והוגנת, אשר חותרת לתיקון ליקויים המתגלים בעשייתה של הפרקליטות, מתוך הבנה כי מערכת השוקדת על איתור ליקוייה ותיקונם היא מערכת איתנה ואחראית, אשר נהנית מחוסן פנימי.

מובן הוא כי הנושאים שאותם הזכרתי הם רק מן המעט בהם עסקתי במהלך החודשיים האחרונים, מאז נכנסתי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. חודשיים שלא היה לי בהם רגע דל אחד.

אני מאחל לכולכם כנס פורה ומלמד, ובילוי נעים באילת.