אלה ששווים, ואלה שבלי שום ספק שווים יותר

אלה מבינינו הזוכרים עדיין, כי שמה המלא של הטרגדיה, המשמשת בסיס וכן ציור, עליו הניח המחזאי האנגלי הדגול, ויליאם שקספיר, מחזהו המפורסם "המלט" הינה: "הטרגדיה של המלט - נסיך דנמרק", יזכרו אל וודאי ואל נכון, גם דבריו של הקצין מרצלוס - בתמונה הרביעית, במערכה הראשונה למחזה מפורסם זה - המייחס רקוב לממלכת דנמרק. נזכרנו בשורות אלמותיות אלה, כמו-גם במחזה, מעורר השראה זה, שעה שקראנו - בפעם המי יודע כמה טענות בדבר אי-סדרים, הסרחות, הגובלות, בפלילים בכל הכבוד הראוי ועל דרך ההמעטה בלבד - לפרקליטות ואנשיה.

ככל שיתברר, כי יש ולו גם שמץ וגרעין זעיר, קטן שבקטנים בהאשמות הכבדות והמרובות המוטחות חדשים לבקרים בפרקליטות וציבור הפרקליטות והפרקליטים, העובדים בשירותה הרי, לדעתנו אנו, אין מקום, אך ורק בקיום ביקורת ממצה של נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, אלא יש לפרק גוף מסורבל ואנאכרוניסטי זה ולהרכיבו מחדש על בסיס מתן ותודעת שירות, היאה למאה ה-21 ולא לתקופתו של ביסמרק.
למי שאינו זוכר נזכיר, כי אנשי הפרקליטות שבתו כן, כן ממש, ממש שבתו שביתות וחיבלו, בכל הכבוד הראוי, אגב השביתות הבלתי פוסקות הללו, במערך השירות המשפטי השוטף, שהיה עליהם להעניק למדינה, כאשר בין היתר גרמו לכך, שניתנו פסקי-דין והחלטות נגד המדינה בהיעדר התייצבות לדיונים וגם/או בהיעדר הגשת כתבי בי-דין, במועד, של מי מהם, במסגרתם עבודתם השוטפת, בשל זכות השביתה "המקודשת", שהוכרזה בידי הארגון המקצועי שלהם.

פרקליטי ופרקליטות המדינה שבתו בניסיון להביא לביטול הנבת"ם, הלא היא נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, שהינו הגוף הביקורתי הצולע, שנועד לפקח על עשיותיהם - לרבות אי-עשיותיהם השוטפות, אשר בסיסו בהסדר הבלתי ראוי, בעליל, בכל הכבוד הראוי - בין שרת המשפטים, לשעבר, ציפי לבני לבין היועץ המשפטי לממשלה, הפורש, יהודה וינשטיין. הם המשיכו לשבות, במטרה למנוע הקמת גוף לבדיקת מערך הביקורת עליהם, בראשותו של שופט בית המשפט העליון, לשעבר, מבקר המדינה, לשעבר ונציב התלונות על השופטים, לשעבר, השופט בדימוס, אליעזר גולדברג, תוך הטחת האשמות אישיות כלפיו בדבר חוסר אוביקטיביות, לכאורה, שלו כלפיהם. רק משאוימו הם, בידי שרת המשפטים, איילת שקד, כי נציבות הביקורת תעוגן בחקיקה, נסוגו מהתנגדותם.

כיום מונחת בפני בג"ץ עתירה שהגישו לפני שבוע ימים אחד-עשר פרקליטים ופרקליטות "אמיצים", המסתירים כל פרט מזהה, בעניינם הם ומזדהים, אך ורק, באמצעות ראשי תיבות של שמם הפרטי ושם משפחתם, במסגרת הנכלל בעתירה, ביחס לזהותם, כל זאת במטרה למנוע פרסום דוח העוסק ביחסים בין המדינה לבין המכון לרפואה משפטית באבו כביר, שכתבה השופטת בדימוס, הילה גרסטל, נציבת התלונות על מערך התביעה, העוסק בין היתר בפרשת ד"ר מאיה פורמן, שנתנה חוות דעת במשפטו של רומן זדורוב.

פרקליטים אלה טוענים בעתירתם לבג"ץ, כי דוח נציבת התלונות, "נעשה בחוסר סמכות ופוגע, שלא כדין, למצער, בשמם הטוב של העותרים, אם לא למעלה מכך" וכן כי "דוח ביקורת זה, אשר מכונה על-ידי המשיבה דוח ביקורת מערכתית הינו, הלכה למעשה, דוח ביקורת פרטנית על פעילותם המקצועית של העותרים, הכולל התייחסות פרטנית להתנהלותם של פרקליטים ספציפיים בתיקים ספציפיים". בעתירה מבוקש צו על תנאי שיאסור את פרסום הדוח וכן להשמיט מהדוח אזכורים פרטניים של מקרים והטלת חיסיון על שמות המבוקרים, "שהם כולם פרקליטים בשירות המדינה, העושים לילות כימים בייצוג המדינה בערכאות השונות", כנטען בעתירה זו. טיוטת דוח הנציבה הוגשה כבר למבוקרים לצורך תגובה, וצפויה להתפרסם בקרוב. דוח הנציבה, יעסוק ביחסים בין התביעה לבין מכון אבו-כביר, שהינו המכון היחיד בארץ העוסק ברפואה משפטית, מטעם המדינה.

בהשתלמות לשכת עורכי-הדין, באילת, גילתה אתמול המשנה לפרקליטת מחוז מרכז, עו"ד ענת סבידור-גולדנצוויג, שהיועץ המשפטי לממשלה, לשעבר, יהודה וינשטיין מנע חקירת משטרה במקרה שחשפה ד"ר מאיה פורמן, שהביא להפעלת לחצים עליה, לשינוי חוות דעתה. לדבריה, פרקליט המדינה, שי ניצן, סבר שיש לפתוח בחקירת משטרה, אך וינשטיין העביר זאת לבדיקת גרסטל, שהודיעה שתעביר הממצאים למשטרה, אם תמצא לנכון, אך היא טרם עשתה זאת.

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, קארין אלהרר, אמרה באותה השתלמות, כי "מאוד בעייתי בעיני שהפרקליט יכול לבוא למומחה שחתם על חוות הדעת ולומר: זה לא מסתדר עם העובדות". הסניגור הציבורי הארצי, יואב ספיר, אמר, בהשתלמות זו, כי: "היה מקרה בו הרופא המשפטי קבע שסיבת הרצח הייתה חניקה בלולאה, אבל לאחר שהפרקליט אמר שהחשוד הודה שהחניקה הייתה בידיים - שינה המומחה את דעתו". הפתולוג, ד"ר חן קוגל, ראש המכון הלאומי לרפואה משפטית הגיב באומרו, שמדובר במקרה חמור מאוד, ומומחה שעשה זאת לא צריך להיות במקצוע זה. "אם אומרים למומחה שזה היה בסכין משוננת, זכותו לבדוק שוב האם היו מאפיינים של סכין משוננת שלא שם לב אליהם", קבע הפתולוג, ד"ר חן קוגל, בעניין זה.

יש לקוות, שעם חקיקתו הצפויה בקרוב של חוק נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות ועיגון מעמד נציבות הביקורת ונציב הביקורת, גם יחד, בחוק מדינה, יתעשתו פרקליטי המדינה, יחדלו מפעילותם האגרסיבית למניעת ביקורת, כללית ופרטנית, כאחת, עליהם ויחזרו לתת שירות משפטי שוטף למדינה, כמצופה מהם כעובדי מדינה.