שלא כמנהגי, בימי שישי, הפעם לא הקדשתי יום חשוב זה, לחיפוש ספר שירה רענן ומלהיב, שטורי המדורים הספרותיים, פסחו עליו - משום-מה. לא הקדשתי יום זה
שכולו שלי ואיני מאפשר בו, מדרס רגל - ואפילו חדירתה של שיחת טלפון וגם/או מסרון טורדני, בענייני עבודה, למי מלקוחותיי האובססיביים ו"היונקים" לשדי בשאר חמשת ימי השבוע העמוסים, שתחילתם בשעת בוקר מוקדמת וסופם, בשעת ליל מאוחרת ביותר אף לא לחיפוש מרגש אחר טקסט קבלי נדיר ממאות שעברו, תוך הינתקות מוחלטת מענייני דיומא והתמסרות מלאה לעניינים "אזוטריים" דוגמת שבתאות וענייני הדוקטורט השני שלי, בענייני מחשבת ישראל ושבתאות שמבשיל, אט אט, ויוצא אל אווירו של עולם.
הפעם הקדשתי יום ששי נדיר וחשוב זה שלי, לחיפוש אחר סבון איכותי שיסיר כל זוהמה וטומאה אפשרית ממני, באופן מוחלט ובלתי משתמע לשתי פנים - סבון אשר ישלים קרצוף גופי, בעזרתו, עד זוב דם. אודה על האמת ולא אכחיש עובדות שלא ניתן להכחישן, כלל וכלל. אבי מורי, עליו השלום, נפטר עלי, קודם הגיעי למצוות ואבי מורתי, עליה השלום, נפטרה עלי, עוד קודם שהוסמכתי להיות פרח משפטים, הכשיר לעסוק במלאכת עריכת-הדין, כך שלא יכול הייתי לברר, אם חלילה וחס, נגעה בי יד של ערבי של רופא/ה ערבי/ה או אם נגעה בי יד של אח/ות ערבי/ה, עובר להולדתי והפכה אותו מטהור ל"טמא", כמאמר "המשוררת", רויטל סמוטריץ', אשתו של ח"כ בצלאל יואל סְמוֹטריץ', שהינו חבר בכנסת העשרים מטעם
מפלגת האיחוד הלאומי - תקומה בסיעת "
הבית היהודי" וממוקם במקום השמיני של רשימה זו, לכנסת.
מחמת ספיק ספיקא זה, התקלחתי ערב שבת קודש, משך שעה תמימה,
כשאני מסבן, חוזר ומסבן, מסבן וחוזר ומסבן גופי, שמא - חלילה וחס, רחמא ליצלן - בכל זאת נגעה בי - ואפילו מבלי משים - יד של מי מבני דודינו הישמעאלים ונטמאתי לדורי דורות, לא עלינו, לא על בנינו ולא על בני בנינו.עודי מנגב גופי הרטוב, הבחנתי בערוץ 7 בכותרת: "רויטל סמוטריץ' כותבת מהלב". מאחר ש"משוררת" זו משכה עוד קודם לכן שימת ליבי, כשהודיעה היא, קבל עם, עדה וציבור צופי טלוויזיה, בתוכניתו של
רפי רשף, כי אף אחד מחמשת ילדיה לא נגעה בו יד של ערבי ברגע הקדוש והטהור של לידתם, על ידה (כאשר משתמע מדברים אלה ששום ערבי לא "טימא" אותם, במגע ידו, באותו רגע נשגב וטהור, לדידה היא), אצתי-רצתי לקרוא הגיגיה של תבונאית נדירה זו, בעל פילוסופית חיים נדירה שבנדירות.
והנה חלק מדבריה הנלבבים, היוצאים מן הלב, ללא עריכה שהיא, של "המשוררת" הנ"ל, כפי שנדפסו באתר ערוץ 7, כדלהלן: "טעיתי כשחשבתי שלא רק לי ברור שערביי ישראל מזוהים לחלוטין עם כל מה שקשור "לעם הפלשתיני", ומי שעומד בראשם מנהיג את שתי הקבוצות גם יחד ומעודד את הפיגועים נגדנו... טעיתי כשציפיתי למצוא עיתונאים וכתבים בצד הימני של המפה, אמיצים וכנים, שיעמדו על המשמרת, וגם אם קשה להם לומר את האמת בקול, לפחות לא יהיו חלק מההמון הזועם. טעיתי כשהקשבתי לרדיו ביום שלישי בבוקר ושמעתי יפי נפש שמתארים מציאות שכאילו התחילה אתמול בבוקר והולכת לגרום למשהו בסדר גודל של שואה מחר בצהריים .
וטעיתי כשנזכרתי בשיעורי היסטוריה בבית הספר, שם למדנו שהיהודים לא ניסו לפגוע בגרמנים ואפילו לא ניסו לכבוש את גרמניה, כנראה שאולי לא זכרתי נכון, תקנו אותי אם אני טועה, אבל בבקשה אל תשוו את בעלי לנאצי". (ההדגשות שלי - ח"ש). זהו זה. עד כאן דברי "המשוררת". והנה דברי בעלה, "המשורר" וח"כ
בצלאל סמוטריץ', שטען, לפי פרסומים בעיתונות כי:
"אשתי ממש לא גזענית, אבל אחרי לידה היא רוצה לנוח ולא את החפלות ההמוניות המקובלות אצל משפחות היולדות הערביות". כפי שמדווחת העיתונאית, אורית נבון - באתר "מאקו", הרי אחרי שזכה, "המשורר", בצלאל סמוטריץ', למבול מחאות מחברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, המשיך ואמר:
"טבעי שאשתי לא תרצה לשכב ליד מישהי שהרגע ילדה תינוק שאולי ירצה לרצוח את התינוק שלה עוד עשרים שנה. הכי טבעי והכי נורמלי בעולם". עוד לא נרגענו מדברים אליו והנה מביאה, העיתונאית, אורית נבו, מדבריו של יו"ר מפלגת הבית היהודי, שר החינוך,
נפתלי בנט שאמר, לדבריה, דברים, בזו הלשון: "כולנו בני אדם", בבית החולים אין משמעות לגזע, צבע, דת, נטייה מינית או עמדה פוליטית". ועלה כך, ענה לו - לדבריה, ח"כ בצלאל סמוטריץ', בטוויטר, כדלהלן:
"נכון מאוד, בתנאי שלא מדובר באויב שרוצה להשמיד אותי, אז הוא לא מכבד את הצלם שלו וממש לא חביב עליי". גבירותיי ורבותיי, אני מסכים בהחלט עם דבריה וטרונייתה של "המשוררת", רויטל סמוטריץ'. בעלה, "המשורר", ח"כ בצלאל סמוטריץ',
אינו נאצי ואל תשוו אותו לנאצי. הוא סתם גזען, מן הסוג המאוס והנאלח ביותר! לנאצים הייתה - בכל הכבוד הראוי - אידיאולוגיה. אידיאולוגיה שטנית, אומנם, אבל ביסוד הדברים עמדה השקפת עולם. לגזענים אין שום השקפת עולם -
חוץ משנאה - ושנאה לשמה! כדי שלא נטעה ונבלבל בין "
גזענות", לשמה, לבין אידיאולוגיה נאצית, לשמה, בין שמאל לבין ימין, הנה הגדרת המונח: "גזענות" כפי שהיא מובאת ב"לכסיקון השואה", בהוצאת ידיעות ספרים, כהאי לישנא:
"תיאוריה מרכזית באידיאולוגיה הנאצית
(אם כי לא נוצרה בידי הנאצים אלא קדמה להם בהרבה), הטוענת שבני האדם נחלקים מרגע לידתם לפי גזעים - עליונים ונחותים. מאחר שכך, אין אפשרות להינתק מהתכונות הגזעיות, אלא רק לאחר מספר דורות של נישואי תערובת. בשל טענה זו, ראו הנאצים כיהודי כל מי שהוריו היו יהודים, גם אם הוא עצמו כבר לא היה יהודי בשום דרך שהיא. על-פי התיאוריה הגזענית, ה"ארים" - בני אירופה דוברי השפות האירופיות, ובראשם הגרמנים - הם הגזע העליון, "גזע האדונים" הרשאי לשעבד למרותו את הגזעים הנחותים יותר. כגזעים נחותים נחשבו הסלאבים, הצוענים, ובתחתית הרשימה - היהודים. הגזענות היא צורה מודרנית ומדעית כביכול של האנטישמיות העתיקה, המסבירה את רדיפת היהודים במונחים "מדעיים" שלכאורה אין מקום לחלוק עליהם".
ובכן, מדובר בסתם שני בני-זוג גזעניים מן הסוג האפל, המאוס והנאלח ביותר. ולמי שתוהה עוד נזכיר, כי גזעניים מצויות, הן בשורות הימין והן בשורות השמאל.
