|   15:07:40
דלג
  אתר זווית  
האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

סלט ללא תרופות, בבקשה

מבלי לדעת ובאופן לא-רצוני אנחנו נחשפים לשרידים של תרופות דרך ירקות שהושקו במי קולחין
26/04/2016  |   אתר זווית   |   כתבות   |   זווית   |   תגובות
שרידי קרבמזפין נמצאו בגופם של מי שאכלו ירקות שהושקו בקולחין [צילום: AP/Matthew Mead]

   רשימות קודמות
  תודה שעישנתם (ומיחזרתם)
  שיבוש פריון
  לחץ סביבתי
  לא הכל אבוד
  סופרמרקט בלי אריזות

המעקב הישראלי החרדתי אחר מפלס הכנרת, שאותו חווינו עד לא מזמן, התחלף לאחרונה בנשימה לרווחה ובתחושה של סיפוק. פיתוחים טכנולוגיים וחקלאיים מבית הביאו את ישראל למעמד של מובילה עולמית בתחום המים. כשמדובר בשימוש חוזר במים, ישראל מציגה לעולם כיצד אפשר להתייעל ולחסוך כמעט כל טיפה. לפי רשות המים, 75 אחוז ממי השפכים בישראל מטוהרים לרמות המאפשרות שימוש חוזר במים לצורכי השקיה.

ההשקיה במי הקולחין חוסכת כמויות עצומות של מים בישראל מדי שנה. 50 אחוז מהמים המשמשים כיום להשקיה בישראל הם מי קולחין, שיעור גבוה בהרבה מזה של מדינות מתקדמות אחרות המתמודדות עם מחסור במים, כמו ספרד (17 אחוז) וקליפורניה, ארה"ב (שישה אחוזים).

במהלך השנים נבדקו מי הקולחין כדי לוודא שהם אינם מכילים גורמים למחלות כמו חיידקים ווירוסים. עם זאת, לאחרונה החלה הקהילה המדעית לעסוק בחששות בריאותיים נוספים, שנובעים מכך שלא כל החומרים מתפרקים במהלך הטיפול בשפכים. תרופות וחומרים פעילים שונים שעלולים להימצא במים יכולים לחדור לקרקע, ומשם לטפס במעלה שרשרת המזון אל גוף האדם דרך הפירות והירקות שאנו אוכלים.

מחקר חדש שערכה פרופ' אורה פלטיאל מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז הרפואי הדסה מראה שהתרופה קרבמזפין, המשמשת לטיפול באפילפסיה, נמצאה בכמויות נמוכות בירקות שהושקו במי קולחין ואף בשתן של אלו שאכלו את אותם הירקות. כרגע לא ידוע על השפעה מזיקה של שרידי התרופה בירקות, אך תוצאות המחקר מאשרות את חששות החוקרים ומראות שכשאנחנו צורכים ירקות ופירות שהושקו במי קולחין, אנחנו חשופים לחומרים שנמצאו במים לפני תהליך הטיהור. תוצאות המחקר הוצגו בכנס "בריאות וסביבה: התפתחויות וחידושים" שנערך לאחרונה בתל אביב.


שאריות תרופות בסל הקניות


מחקרה של פלטיאל צפוי להתפרסם בקרוב בכתב העת Environmental Science & Technology. במחקר סופקו לקבוצה של מתנדבים סלי מזון של ירקות ועשבי תיבול. כל הסלים נרכשו מתוצרת חקלאית הזמינה בשוק. חלק מהסלים הכילו תוצרת חקלאית שעל-פי התחייבות החקלאי הושקתה במי קולחין, חלק הכילו תוצרת שעל-פי התחייבות החקלאי הושקתה במים שאינם מי קולחין וחלק תוצרת שנקנתה במרכול מבלי לדעת מראש כיצד הושקתה. בדיקת מעבדה לסלים האחרונים הראתה שחלק מתכולתם הכיל קרבמזפין - כלומר, הושקתה בקולחין - וחלק לא. עם קבלת הסל ולאורך תקופה קצרה שלאחר צריכתו, הגישו המתנדבים דגימות שתן שנבדקו במעבדה.

על-פי תוצאות המחקר, בדגימות השתן של מי שקיבלו סל מזון טרי שהושקה בקולחין, נמצאו שאריות קרבמזפין בשיעורים הגבוהים משמעותית מהקבוצות האחרות. האם אנחנו, כצרכנים, צריכים להתחיל לדאוג? "אין לנו תשובה לזה", אומרת פרופ' פלטיאל, אך מסבירה ש"הריכוזים שמצאנו בשתן בכלל לא מתקרבים לריכוזים שיתקבלו משימוש טיפולי בתרופה. הריכוז הכי גבוה שמצאנו היה נמוך פי 50 אלף מהריכוז שהיה מתקבל לו אדם היה לוקח שני כדורים פעם אחת - זה סדר הגודל". בנוסף לכך, מציינת פלטיאל ש"התרופה הזאת די בטוחה, ואנשים לוקחים אותה לאורך שונים".

חשיבות המחקר של פרופ' פלטיאל חורגת מהזיהוי של החומר הספציפי קרבמזפין בירקות ובפירות ובדגימות השתן של מי שאכלו אותן. "צריך להסתכל על זה כמודל לסוג תרופה שלא מתפרק במים, והשאלה היא מה עוד יש במים שאנו שותים ומשקים איתם, שגם לא מתפרק", היא מסבירה. "חשוב לי מאוד להדגיש את העניין של 'proof of concept' - לפי הקונספט הזה, באכילת ירק שהושקה בקולחין, אנחנו חשופים למה שהיה במים האלה. זה הקונספט וזה מה שהוכחנו".


להמשיך לאכול ירקות?


על-פי החוק במדינת ישראל, השקיה במי קולחין מותרת רק באמצעות היתר מטעם משרד הבריאות. ההנחיות להשקיה במי קולחין נקבעו תוך התחשבות במידת הסכנה שבהעברת גורמי תחלואה לגידול. כך למשל, לפי הנחיות משרד הבריאות, גידולים שאינם באים במגע עם הציבור כמו כותנה או מספוא נדרשים במעט הגבלות. לעומת זאת, גידולי ירקות הגדלים מעל הקרקע ונאכלים חי (כמו עגבנייה ומלפפון למשל) נדרשים בהגבלות רבות, ובראשן איכות מי קולחין גבוהה, חיטוי המים והגבלות על אופן ההשקיה. הנחיות משרד הבריאות כוללות גם תנאים סביבתיים שימנעו חדירה של מי הקולחין למי השתייה.

עם זאת, הבדיקות שנעשות למי הקולחין לצורך קביעת איכותם לא כוללות בחינה של נוכחות החומר קרבמזפין, שנחקר על-ידי פרופ' פלטיאל, או חומרים דומים אחרים. כך, שאריות של תרופות ושל חומרים פעילים אחרים עשויות להימצא במי הקולחין בריכוזים נמוכים.

למרות שהקונספט כבר הוכח, יש עוד הרבה מה לחקור. פרופ' פלטיאל מתכוונת להמשיך לבדוק קבוצות נחקרים אחרות שנמצאות בסיכון פוטנציאלי. "המחקר הבא יעסוק בבדיקה של אוכלוסיות בסיכון כמו קשישים, ילדים, נשים בהריון וצמחונים וטבעונים, שאוכלים הרבה פירות וירקות", אומרת פלטיאל. "נרצה לראות אם נקבל רמות גבוהות יותר בקרב קבוצות הסיכון הפוטנציאליות האלו. אלה קבוצות סיכון פוטנציאליות בלבד - מפני שאנו טרם יודעים באמת אם קיים סיכון".

לסיום, מבקשת פרופ' פלטיאל להרגיע את הקוראים המודאגים ולהדגיש שלא לראות במחקרה עידוד שלא לאכול פירות וירקות, אשר מהווים מרכיב חשוב ובריא בדיאטה הישראלית. "הממצאים מסל המזון מהמרכול מרגיעים. הריכוזים שנמצאו בקרב מי שקיבלו סל מזון זה לא שונים מאוד ממי שקיבלו תוצרת שלא הושקתה במי קולחין. במרכול מוצאים פה ושם פרי או ירק שהושקו במי קולחין, אך החומרים נמהלים במזון מגידולים עם כל מיני סוגים של מים, ונראה שהחשיפה פחותה בהרבה".

המחקר של פרופ' פלטיאל מהווה הוכחה לכך שאנו צורכים חומרים זרים דרך תוצרת חקלאית המושקית במי קולחין. ייתכן שמדובר בריכוזים נמוכים כל כך עד שהשפעתם על הבריאות זניחה או לא קיימת. ובכל זאת, כנראה שיש עוד דרך ארוכה עד שנדע מה באמת מרכיב את הסלט שלנו.

פורסם במקור: זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה
לסיפורים נוספים של 'זווית' - עקבו אחריהם גם בפייסבוק
תאריך:  26/04/2016   |   עודכן:  26/04/2016
שאול דל אריצ'ה
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
סלט ללא תרופות, בבקשה
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מסעודה משדרות
28/04/16 14:07
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כאשר שולץ, פרי, קיסינג'ר ונאן פרסמו ב-2007 וב-2008 את מאמרי הדעה הידועים שלהם על עולם ללא נשק גרעיני, הגורם המרכזי שהניע את סדר היום המשותף החדש והמפתיע שהציגו היה הפחד מכך שהנשק המסוכן בעולם, או החומרים והידע להכנתו, יפלו לידיהן של הישויות המסוכנות ביותר, קרי טרוריסטים. כאשר ברק אובמה נכנס לבית הלבן ב-2009 הוא אימץ עמדה זו, ותמך בתוכנית לצמצום הנשק הגרעיני בעולם, כדי ליצור "עולם ללא נשק גרעיני". אחד הרכיבים בסדר היום שלו לפירוק נשק (disarmament), היה לגבש תוכנית לאבטחת החומרים הגרעיניים בכל המדינות - יעד שהממשל החל לקדם ב'פסגה לביטחון גרעיני' שהתכנסה לראשונה בוושינגטון ב-2010. מאז נערכו מפגשי המשך ב-2012 (בסיאול) וב-2014 (בהאג), כאשר הפסגה האחרונה בת היומיים הסתיימה ב-1 באפריל השנה, גם הפעם בוושינגטון.
צריך הרבה תעוזה ומחשבה פורצת גבולות כדי לחבר יצירה מוסיקלית-תיאטרלית כמותה לא רואים בתקופתנו ואינה בת זמננו. סגנון המוזיקה, שלעיתים מדובבת ולעיתים מושרת, מעניק לסיפור הפסיכדלי המשייט בין תקופות מלחמת העולם השנייה ולאחריה, ממד המזכיר את "אופרה בגרוש" ואחרות שכתבו קורט ווייל וברטולד ברכט. משהו החורג מגבולות התיאטרון הקונבנציונלי ומהאופרות הנדושות.
26/04/2016  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
בימים אלה של חולו של מועד בין שני חגי ניסן, קשה, קשה עד למאוד מאוד, למצוא מסעדה כשרה בעיר הקודש תל אביב, ועוד למצוא מסעד שלא רק שהיא כשרה בדרך כלל בכל ימות השנה, אלא למצוא מסעדה הכשרה - באופן מיוחד ודווקני והכשרה לפסח - כזו הפועלת לפי עקרונות הכשרות - ובכללם, דיני הכשרות לפסח, כדת משה וישראל.
26/04/2016  |  חיים שטנגר  |   כתבות
"אני חוף, לא מאפרה ענקית, אוקי?!" מבהיר שלט גדול שמוצב בחוף צ'ארלס קלור ובחופים אחרים בתל אביב. הרעיון אומנם נלקח מפוסט ויראלי באנגלית שהסתובב ברחבי הרשת לפני כמה שנים, אבל הוא מייצג בעיה מאוד עדכנית גם לסביבה הישראלית.
25/04/2016  |  איליה ברבנר  |   כתבות
סגנית ראש ממשלת סין, ליו יאנדונג (Liu Yandong), קיימה סבב ביקורים במזרח התיכון, שכלל את ישראל, מצרים והרשות הפלשתינית. ליו נחשבת האישה החזקה ביותר במפלגה הקומוניסטית הסינית והיא אחת מהשתיים החברות בפוליטביורו. בעת ביקורה במצרים, היעד הראשון בסיור, ליו נפגשה עם הנשיא א-סיסי וראש הממשלה שריף איסמעיל והצהירה כי ממשלת סין תקדם שיתוף פעולה עם מצרים בתחומים מגוונים, הכוללים חינוך, מדע, תרבות, בריאות והגנה על אתרי מורשת. כן הדגישה כי סין תקדם פרויקטים לאומיים משותפים לשתי המדינות בתחומי תשתיות ואנרגיה, כל זאת במסגרת יוזמת ה-One Belt One Road" (OBOR)", פרויקט דגל מדיני וכלכלי של סין.
25/04/2016  |  דורון אלה, עודד ערן  |   כתבות
האפליקציות יגלו לכם: יש חיה כזאת?  /  תמר שטרצר
שיבוש פריון  /  ד"ר דניאל מדר
לחץ סביבתי  /  ד"ר דניאל מדר, ד"ר חגית אולנובסקי
לא הכל אבוד  /  בן ישי דניאלי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il