מה תפקידו של צבא הגנה לישראל? האם העומדים בראש הצבא - שר הביטחון בוגי יעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט מבצעים את המוטל עליהם? כידוע תפקיד הצבא הוא להגן על עם ישראל, אבל כל הסימנים מצביעים שהפוליטקלי קורקט חדר גם לשורות הצבא, שהרי אם תפקיד המוסר הוא להגן על עם ישראל, שניים אלה מונעים מהצבא מה שהוא מחויב אליהם.
הם אינם מוּסָרִים בהוראות שלהם!, את החיילים הלוחמים מאמנים להגן על אזרחי ישראל מפני כל רוצח שבא לרצוח, איך אפשר להגן אם לא הורגים את המחבל? שר הביטחון דיבר על כך בעבר באחת מהרצאותיו וכך אמר - "צריך לזכור כי הבא להורגך השכם להורגו" האפשר שהכול השתבש? שהחיילים מעתה ילכו לאיבוד בהבנת הלוחמה? כי מה נכון יותר מה שאמרו להם אז או ההשתלבות החדשה במרחב של הצביעות וההתחסדות.
שר הביטחון התנהל מול החייל אלאור עזריה למן הרגע הראשון בחוסר אמפטיה מוחלט, גינה אותו כשהתקשורת עובדת שעות נוספות במערך הדוברות שלו. עוד בטרם הסתיימה חקירת מצ"ח הוא קבע שהחייל "סרח" הוא פירט את מימצאי התחקיר המבצעי נגד החיל כשחוק השיפוט הצבאי אוסר על זה, מתוך מטרה לשמור על החקירה נקיה. הוא כינה את מבקרי ההליך הזה "ראשי כנופיות".
מדוע אלאור אזריה אינו "הילד של כולנו" כמו שהיה
גלעד שליט? שם עשו אין ספור הפגנות ועצרות ותהלוכות וצעדות וסגירת כבישים ואוהלי מחאה, ושחרור רוצחים האם בגלל ששליט לא היה אוהד של בית"ר ירושלים? כאן יש חייל לוחם שחברו נדקר קודם לכן ע"י אותו מחבל, שפעל כפי שלימדו אותו, אלא שהשר הממונה על הצבא החליט לזרוע בלבול ותהייה, איזה מסר הוא מעביר בכך לחיילים? עתה כל חייל יתהה ויתעה מה עליו לעשות כשיעמוד מולו מחבל?
האם הוא צריך להפשיט אותו כדי לבדוק שאין עליו חגורת נפץ ואז יוכל לשחרר אותו? האם זה מוסרי שחייל או אזרח ייהרגו ובלבד שמי שבא לרצוח לא ייפגע? בספר שופטים נאמר- איש הישר בעיניו ייעשה והכוונה, שכל אחד עשה מה שנראה בעיניו. כאן אפשר לומר איש העקום בעיניו ייעשה, כי ההוראות של הצבא הן עקומות.
מדוע סרב הרמטכ"ל להטיל ספק באשמת החייל? הסירוב לאפשר לחייל ליהנות מהספק חושף נתק בינו לבין חלק גדול מהציבור. התמונה של החייל אלאור אזריה אזוק, והמתקפות של יעלון ואיזנקוט נגדו מהוות הפרה חמורה של הברית בין צה"ל לעם ישראל. החוסר סולידריות שלהם עם החייל דחפה את רוב הציבור לתמוך בו.
שר הביטחון תפקידך להביא ביטחון לאזרחים ולא להתעסק בקטנות. לו דאג שיחוסל כל מי שבא לזרוע רצח, והמצב לא היה מתדרדר אז העסקים בירושלים לא היו לפני קריסה. על השר הביטחון לרדת מהסולם הגבוה שטיפס עליו...
מצאו לסופר של חלם שכותב מכתב באותיות של קידוש לבנה, אמרו לו: אותיות גדולות אלה, למה? הסביר להם: לדודי אני כותב וחרש הוא לא עליכם...
