עמותת אומ"ץ (אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי) עתרה (ג', 26.9.06) לבג"צ נגד שר המשפטים, מאיר שטרית, ונגד הרב הראשי האשכנזי, יונה מצגר, בדרישה כי שר המשפטים יכנס את הוועדה למינוי דיינים כדי שתוצג בפניה הצעה לסיים את תפקידו של הרב מצגר וזאת עקב החשד כי קיבל טובות הנאה.
עוד דורשת העמותה, כי עד לבירור העתירה יימנע מצגר מלשבת כדיין או לשבת בישיבות הוועדה למינוי דיינים שהוא חבר בה.
עתירתה של אומ"ץ, שהוגשה באמצעות עו"ד בעז ארד, עוסקת בפרשיות שבהן נחקר הרב מצגר. כזכור החקירה הפלילית נגד מצגר עסקה בשלוש פרשיות שונות. ביוני 2003 שהתה משפחת הרב במלון "פרימה המלכים". את התשלום בעבור חדרם של הרב ואשתו מימנה הרבנות הראשית, ואת התשלום עבור חדרם של שלושה מילדי הרב מימנה עמותת בית הכנסת "ישורון".
הפרשה השנייה היתה אירוחה של משפחת מצגר במלון "מצודת דוד" בארבעה חגים, בין אוקטובר 2003 לאוקטובר 2004. בתקופה האמורה עמדה לרשות הרב דירת שרד בירושלים, במימון המדינה, ולפיכך נבחנה שאלת ה"מימון הכפול" והתעריפים המוזלים שקיבל בבית המלון.
הפרשה השלישית נגעה לשהייתו של מצגר במלון "רנסנס". בנובמבר 2003 חתם מצגר על חוזה שכירות על דירה בירושלים, כשתחולתו נקבעה רטרואקטיבית מאוגוסט 2003. המדינה מימנה הן את שכירת דירת השרד והן את שהייתו במלון "רנסנס" בירושלים באותה התקופה.
בחודש מרס האחרון החליט היועמ"ש מזוז לסגור את התיק כנגד מצגר מחוסר ראיות, ואולם, הוא לא הסתפק בכך ומתח ביקורת חריפה על מצגר בקובעו כי אין הוא ראוי להמשיך בתפקידו:
"המשך כהונתו של הרב מצגר בתפקידו כדיין וכרב ראשי לישראל, עלול לפגוע פגיעה קשה במעמדם של גופים אלה ובאמון הציבור בהם, ולפיכך אני סבור כי על הרב מצגר ליטול אחריות על מעשיו, ולהסיק מסקנות אישיות, וככל שלא ייעשה כן על שר המשפטים לשקול לנקוט בהליך לפי סע' 16א' לחוק הדיינים, התשט"ו-1955, ולהביא את עניינו בפני הוועדה למינוי דיינים כדי שתשקול את סיום כהונתו", כתב אז מזוז.
ואולם, לטענת אומ"ץ שר המשפטים היוצא רמון וממשיכו שטרית לא יישמו את המלצותיו של מזוז. "למרות הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה למשיב 1 [שר המשפטים, מ.פ] כי עליו לשקול לנקוט בהליך לפי סעיף 16א לחוק הדיינים... מוסיף המשיב 1 להתעלם מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ולא עושה דבר".
העותרים טוענים, כי "מהחלטת היועץ המשפטי לממשלה מיום 3.4.06 עולה, כי המשיב 2, רב ראשי לישראל, הוא אדם שמידותיו רעות. הוא גילה זילות בכספי ציבור, לא היסס לקבל טובות הנאה בקשר עם מעמדו כרב ראשי, הסתבך באמירת שקר, ולא נטל אחריות על מעשיו, בגלגלו אותה על הכפופים לו".
עוד נטען בעתירה, כי "המשיב 2 [הרב מצגר, מ.פ] הינו אדם שרמתו המוסרית והנורמטיבית ירודה ביותר, והוא פסול מלכהן כדיין ו/או כחבר בגוף הבוחר דיינים לבתי הדין הרבניים של מדינת ישראל".
היות שכך, מבקשים העותרים, כאמור, לדרוש משר המשפטים לכנס את הוועדה למינוי דיינים בכדי שזו תסיים את כהונתו של מצגר. כמו כן, מבקשת העמותה למנוע ממצגר עד לבירור העתירה להוסיף ולכהן כדיין וכחבר הוועדה למינוי דיינים.