הקרב המתמשך על רכישת רשת מגה, רק ממחיש את העובדה, שעסקי המזון של שנת 2016 אינם כה גרועים, שקיים הרבה כסף אצל השחקנים הראשיים, תוסיפו לזה גם את הדוחות המשופרים של הרשתות ותקבלו את מה שאנו טוענים מזה זמן, שאין ממש תחרות בשוק זה, אלא תחרות קלה או "תחרות לייט".

נכון, קריסת מגה רק המחישה שוב לעוסקים בתחום, שהסתאבות, ניפוח מנגנונים וביטחון עצמי הם מתכון בדוק לכישלון. אולם מכאן ועד למחירים מופקעים ויקרים המרחק גדול. במילים אחרות אנחנו משלמים את "מחיר הזהירות" של הרשתות.

על פני השטח, כאילו יש תחרות על כמה עשרות מוצרים, בהם עגבנייה, מלפפון ובצל, אולם בשאר המוצרים, נראה שהציבור אדיש למחירים "שכאילו הוסדרו" על-ידי הרשתות הגדולות. מתי באמת רואים את התחרות במלוא עוצמתה? לצערי, רק כאשר נכנס שחקן חדש לשכונה, תרתי משמע.

רוצים דוגמה בבקשה...

רשת מחסני השוק, פתחה חנות חדשה במודיעין במקום החנות המדשדשת של מגה ויצאה המבצעי מחיר חדים לקראת יום העצמאות. לפתע קיבלו מספר מוצרים "מראה וצורה חדשים" לפתע ראית שאפשר גם אחרת.

רוצים גם דוגמאות ...בבקשה:

דגני בוקר "פיבר 1" ב-10 שקלים במקום 20 שקלים בחנויות המוזלות עד 25 שקלים באחרות.

12 בקבוקי מים מינרלים, 500 מ"ל - ב-10 שקלים כולל הפיקדון.

4 סלטים מוכנים של שמיר במשקל של 250 גרם ב-10 שקלים.

מחירים אחרים, מחירים של תחרות ולא ההתיישרות הקיימת של הרשתות כמו שופרסל, רמי לוי יינות ביתן ויוחננוף - על רף המחיר בינוני-גבוה, כאשר אנו משלמים את מחיר הסיכון.

הרשתות הקיימות שבעות ומדושנות ודרושים שחקנים חדשים אשר יראו לנו גם מחירים אחרים ולא רק "מוצרים חדשים" תחת עטיפה אחרת של מותג פרטי במחיר אשר משרת העיקר את בעלי הרשת ולא את ציבור הלקוחות.

הרווח הגולמי שהציגה שופרסל ברמה של 26% רק מרמז על זה שישנם לא מעט מוצרים שם, אשר מחיר הקנייה שלהם מוכפל ולעיתים יותר, דבר שמראה שמה שבאמת חשוב לרשת זה להרוויח כסף והרבה ולא בדיוק לתת את "השירות" הטוב ביותר.