וידוי וחסינות

פרסומים חוזרים ונשנים בדבר הליכים הננקטים על-ידי רשויות המס, בין אם במישור הפלילי ובין אם במישור האזרחי - הינם דבר של יום ביומו וחלק בלתי נפרד מהעיתונות היומית והכלכלית.

האספקט המיסויי, בין אם חובות הדיווח ובין אם נטל המס - נוגעי לכל אחד ואחד ומשכך, לא אחת, יש בפרסומים אלו, בכדי לעורר מחשבות שונות ולבטים בליבו של אדם. רשות המסים, חוזרת ומשדרת את מדיניות האכיפה והענישה, במטרה להגיע לצייתנות הנדרשת על-פי חוק, לא רק כאשר עסקינן בעבירות המוכרות אלא, בתקופה האחרונה, תוך הרחבת המדיניות וטיפול גם בנושא אשר זכה לכינוי, השנוי במחלוקת - "תכנוני המס האגרסיביים".

מהלך החיים העסקיים והאישיים, הרצוף שינויים, בין אם מקורן בגורמים אובייקטיביים ובין אם משינויים מנטליים, נפשיים, פרסונליים - מביא גורמים שונים לחזור ולשקול מהלכים שונים שבוצעו על-ידם ולעיתים גם על-ידי אחרים (כגון הורים שנפטרו זה מכבר), תוך חשש למצב בו מצב כזה או אחר, יגיע לכדי חקירה של רשויות המס, על-כל הנובע ומשתמע מכך.

מצבים אלו יכולים לנבוע מאין ספור סיבות ונסיבות, שונות ומשונות, כולל סכסוכים עסקיים, במהלכם מתעורר החשש שגורם מעורב יחליט לרתום את רשויות המס למלחמתו, מול אחר; נקמה; הלשנה; שינוי נסיבות אישיות (גירושים/פטירה וכו'); הליכים משפטיים שונים המתנהלים במהלכם קיים חשש שמצב כזה או אחר יגיע לחשיפה בכתבי בית דין ו/או בעיתונות ויוודא לרשויות המס; שינויים מנטליים, פרסונליים, כולל גיל, מצב בריאותי, צרכים אישיים ועוד. יש לציין שהליך זה הינו רלוונטי בהתייחס להשמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס בארץ ובחו"ל כאחד, יבוא, ייצוא ועוד.

חשש שכזה, ניתן לפטור במסגרת הליך שקיים מול רשויות המס מזה שנים רבות - אשר זכה לכינוי - "גילוי מרצון". הליך הגילוי מרצון מבוסס על עיקרון פשוט המאזן בין האינטרס של הרשות להגיע למצב של דיווח ותשלום מס כדין, אל מול האינטרס של הנישום, להימנע מסנקציות פליליות שיחולו כנגדו, אם כאשר, מצב שכזה, יגיע לכדי חקירה של הרשות.

ההליך מבוסס על העיקרון של גילוי כן, מלא ונאות כנגד התחייבות של הרשות שלא יינקטו הליכים פליליים נגד הפונה. הליך זה, למרות שכאמור, נהוג מזה שנים רבות, עם כל הרגישות שבו, לא זכה לנוהל קבוע ומסודר, כאשר יש לציין שגם אין לו אחיזה של ממש בהוראות החוק.

לאחרונה, פירסמה רשות המסים נוהל כתוב בהתייחס להליך ה"גילוי מרצון". במסגרת נוהל זה מעוגן ההליך, כולל התנאים הבסיסיים לקיומו. העיקרון הראשון והבסיס, הינו שמדובר בפניה כנה שלא נעשתה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על-ידי רשות המיסים.

רשות המיסים במסגרת הנוהל, הרחיבה נושא זה וקבעה שהתנאי יהיה שחקירה שכזו אף אינה מתבצעת על-ידי רשות שלטונית אחרת, כגון: משטרת ישראל, רשות ניירות ערך, הרשות להלבנת הון, הרשות להגבלים עסקיים, מבקר המדינה, הכנ"ר, בית המשפט ויתרה מזו, שאין בידי הרשות מידע קודם בעניין, כולל לא בתיקים קשורים. אם לא די בכך, האמור מותנה גם בכך שהמידע לא פורסם באמצעי התקשרות ולא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום או בהליך בבית המשפט.

הרחבת תנאי זה, בצורה שכזו, הינו בעייתי ומעלה שאלות שונות. מחד, לכאורה הינו סנרגטי לעיקרון הבסיסי של ההליך - התנאי לאותה "חסינות", הינו שאינה מתקיימת חקירה בעניין. מאידך, יתכנו מקרים רבים בהם השינוי שיביא אדם להחלטה שברצונו לנקוט בהליך מסוג זה, במקרים רבים, ינבע משינוי בנסיבות, כגון סכסוך עסקי כזה או אחר ו/או הליכים המתנהלים שאינם נוגעים לרשויות המס ושמקורם אינו בחקירה ו/או בהליך הננקט על ידם.

מתבקשת השאלה, שמבלי לפגוע ברשויות המס ומחלקת החקירות והמודיעין של הרשות - מהי הסבירות שמידע שיתכן שנחשף במסגרת שכזו אכן יגיע לידיהם ויהווה בסיס לחקירה שתיפתח בעניין.

בהרחבה שכזו יש בכדי לפגוע במטרת ההליך ולצמצם, לפחות לכאורה, את מספר המקרים העומדים בתנאים - אם מפרשים אותם בצורה דווקנית ככתוב. למרות זאת, אנו סבורים שגם במקרים בהם מצב כזה או אחר מצא ביטוי במסגרות כאלו או אחרות - אך לא נפתחה חקירה ו/או הליכים שומתיים על-ידי רשויות המס - יש מקום לנקוט בהליך מסוג זה, במסגרת פניה מסודרת, ובתחילה אנונימית, לרשויות המס והבהרת התנאים במסגרתם ינוהל הליך שכזה.

ראוי לציין שגם ההנחייה במסגרת הנוהל שפורסם שעל הפנייה לפרט את שמות המבקשים ותוכן הגילוי מרצון - בעייתית ולכאורה סותרת את העיקרון הבסיסי, הואיל ופרוט שמות בשלב בו טרם "הובטח" החסיון - גם הוא סותר את המטרה וימנע ניצול הליך זה ואם כך, לא הושגה המטרה העיקרית. אשר על-כן, גם בעניין זה, נראה שנכון וראוי יהיה להמשיך ולפעול בשלב הראשון בעילום שם, תוך פירוט הנסיבות, ותוך חשיפת הפרטים בהדרגה.

העיקרון השני הינו שבמסגרת ההליך, יוסר המחדל, קרי ישולם מלוא המס המגיע. גם תנאי זה אינו נקי מבעיות. מחד, יש לבדוק היטב, בטרם נקיטת ההליך, את החבות במס. כך לדוגמה, שינוי מדיניות המס במדינת ישראל והמעבר לחבות על בסיס פרסונלי החל מינואר 2003 - לה השלכות במקרים רבים בהם מדובר בהכנסות בחו"ל. בשל המצב המשפטי ככל שהינו נוגע לאפשרות לחייב במס הכנסות מסוימות, התחשב בשנים בהן נצברו ו"שנים סגורות", שאז יש ליתן את הדעת גם לזכויות של הרשות ל"פתוח" שנים נוספות במקרה של עבירה פלילית - סמכות שגם היא מוגבלת במקרים רבים (לדוגמה כאשר עסקינן בכספים/נכסים שמקורם בירושה ולכאורה מי שעבר את העבירה, כבר אינו בנמצא)?!.

מעבר לאמור, הסרת המחדל יכולה להיות בעייתית, כאשר האדם שמצא לנכון לנקוט בהליך הגילוי מרצון, אינו ה"עבריין העיקרי", ויתרה מזו, יתכן ואינו החייב במס - לדוגמה, חשב, מנכ"ל - שהגיע לידיעתו מידע על עבירה שנעברה על-ידי הארגון, מנהל אחר - אשר אם וכאשר ידוע לחקירה, עלולים להעמידו גם-כן בפני אחריות פלילית, אם לא יעשה דבר בעניינה ובמקרה שכזה יתכן ולא נכון להתנות את ההליך בתשלום המס.

בסופו של יום, יש לברך על פרסום הנוהל, למרות הרחבת התנאים המפורטים בו ונראה שלצדו ימשיכו לחול נוהלים והסדרים שיערכו לגופו של כל מקרה ומקרה, הואיל והנוהל ככתבו, מצמצם עד מאוד את המצבים אשר לכאורה יזכו למעמד ה"חסינות" כרצוי ובכל מקרה, חובה לבחון בטרם נקיטת ההליך את המצב העובדתי, כולל החשיפה והחבות במס ורק לאחר מכן, לבחור בדרך הפעולה המתאימה - כגון, פניה אנונימית, תוך פירוט כזה או אחר.