הלוויתו של יעקב מלץ, שופט בית המשפט העליון בדימוס ומבקר המדינה לשעבר תתקיים היום (ב', 9.10.06) בשעה 15:00 בבבית העלמין "נחלת יצחק" בתל אביב.
מלץ נפטר אתמול (א', 8.10.06) בתל אביב. בן 83 היה במותו.
יעקב מלץ. יליד אוקטובר 1923, נולד בלבוב שבפולין, לעדינה ואהרון מלץ. הוא עלה ארצה באביב 1925 והתגורר עם משפחתו בחיפה עד 1940. בוגר מחזור כ"א בבית הספר הריאלי. ב-1940 עבר להתגורר בירושלים. למד שנה אחת היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. היה חבר בהגנה.
מ-1941 היה תלמיד מן המניין בבית הספר הממשלתי למשפט LAW CLASSES. במקביל, עבד במחלקת רשם החברות בירושלים. מ-1946 התגורר בתל אביב. בשנים 1947-1946 התמחה במשרד זמורה, קרונגולד, רוזן, בר-שירה. קיבל רשיון עורך דין ביום 12.5.48.
מפברואר עד מאי 1948 השתלם בקורס הראשון של קציני משטרה. ביום 15.5.48 מונה לתפקיד מפקח משטרה במטה הארצי של משטרת ישראל בתל אביב, וב-1949 מונה למפקח ראשון. מראשית 1950 שימש בתפקיד פקד באגף החקירות של המטה הארצי. במסגרת השירות במשטרה, הרצה בקורסים להכשרת חוקרי משטרה בנושאי פרוצדורה פלילית. מאביב 1951 עסק בעריכת דין (בעצמאות חלקית) במשרד עורך הדין א. חטר-ישי בתל אביב.
באוקטובר 1952 נשא לאשה את מרים, בת להלנה ונפתלי אנמן. אב לשתי בנות. ב-1960 פרש ממשרד חטר-ישי והצטרף במעמד שותף למשרד עם עו"ד יצחק טוניק. ב-1969 פתח משרד פרטי. עסק במשפטים אזרחיים ופליליים (עבירות צווארון לבן). בתקופה זו היה מרצה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. כיהן, במקביל, בתפקיד אב בית דין בביה"ד למשמעת של לשכת עורכי הדין. בדצמבר 1979 מונה לכהונת שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו. שפט בעיקר במשפטים אזרחיים כדן יחיד, ובמשך שנתיים היה אב בית דין בהרכב פלילי לפשעים חמורים.
במרס 1986 מונה לכהונת שופט בפועל בבית המשפט העליון, ומילא את תפקידו זה עד סוף אותה שנה. בפברואר 1987 מונה לתפקיד מבקר המדינה. היה חבר בוועדת החקירה לענייני השב"כ. ביולי 1988 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון במינוי של קבע. פרש לגימלאות ב-1993.
מרצה במכון להשתלמות שופטים ע"ש י. זוסמן. חבר ויו"ר בוועדות משפטיות שונות. עוסק רבות בכתיבת חוות דעת: ב-1994 מסר חוות דעת עבור קופ"ח מכבי, בה קבע כי בעבירות בהן הודה רפאל רוטר, מנכ"ל קופ"ח מכבי, אין קלון ולכן יוכל להמשיך ולכהן בתפקיד מנכ"ל; ב-1996 כתב חוות דעת עבור מנכ"ל חברת החשמל, בה קבע, כי במידה וחוק החשמל לא יתקבל בכנסת עד למועד תום הזכיון של חברת החשמל, הרי שיש להאריך את זכיון החברה בעשר שנים לפחות; ב-1996 כתב חוות דעת עבור הוועדה לשינוי חוק הפטנטים, בה קבע שיש לקבל את עמדת הוועדה ולאפשר התחלת תהליכים של ייצור תרופה עוד לפני פקיעת תוקף הפטנט; ב-1996 מונה ליו"ר הוועדה הציבורית לבדיקת נושא שכר הלימוד באוניברסיטאות.
