הגברת שבכותרת, עו"ד מגי קירקשטיין, עובדת בפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי). מעולם לא שמעתי עליה, עד שבמקרה יצא לי לראות את מופע האימים שלה בבית הדין האיזורי לעבודה בירושלים. השלכות הרוחב של אותן דקות - זה מה שמדאיג אותי באמת.
קירקשטיין מייצגת את המדינה בתביעה של כמה מעובדי יחידת "עוז" של רשות האוכלוסין וההגירה, המתבררת בפני השופטת
יפה שטיין. היא הגיעה לדיון (יום ד', 15.6.16) חדורת רוח קרב ותוקפנות, ועד מהרה החלה לירות לכל עבר. היא צעקה על בא-כוח התובעים, נכנסה לדבריו כמעט בכל משפט, ואפילו שטיין התקשתה לסיים שני משפטים בלי שקירקשטיין תפריע לה.
את כל זה עשתה קירקשטיין בגסות שאני מתקשה להיזכר מתי ראיתי כדוגמתה - והייתי כבר במאות אולמות וראיתי אלפי עורכי דין. כאשר העז בא-כוח התובעים לומר משהו שהיא אמרה לו, התרוממה קירקשטיין וצעקה שלא יעז לשים דברים בפיה. אחרי כמה דקות היא התלהטה עוד יותר ואיימה במפורש שתגיש נגדו תלונה ללשכה. שטיין לא הצליחה להשתלט עליה, והיה די ברור שמבחינת קירקשטיין - היא זו שצריכה לנהל את האולם.
ומדוע השלכות הרוחב של ההתנהגות הזו מדאיגות אותי? משתי סיבות. האחת: מסרתי עליה בזמן אמת לדוברות משרד המשפטים; לא זכיתי לקבל אפילו אישור שהודעתי התקבלה. השנייה והעיקרית: תארו לעצמכם שבא כוח התובעים יגיש נגד קירקשטיין תלונה לוועדת האתיקה. יש סיכוי לגמרי לא רע שאביחי מנדלבליט יתערב ויחסום את בירור התלונה.
איך אני יודע? כי זה בדיוק מה שעשה מנדלבליט בנוגע להתנהלותן של
דינה זילבר, אורית קורן ו
רחל שילנסקי בפרשת תצהירו של עו"ד
חן קוגל. למרות ממצאים חמורים וחד-משמעיים של נציבת התלונות,
הילה גרסטל, ולמרות שמדובר בעבירות לכאורה של שיבוש מהלכי משפט וניסיון להדחת עד - דרש מנדלבליט מהלשכה שלא לטפל בתלונה נגד השלוש, בנימוק שקודמו
יהודה וינשטיין קבע שמעשיהן היו תקינים.
אם כך נעשה כאשר מדובר במסקנות של שופטת בדימוס המצביעות על חשש לפלילים - מה הסיכוי שהיועץ המשפטי יתן לברר תלונה על "סתם" התנהגות גסה, פוגענית ובלתי אתית? וזה אולי גם מסביר מדוע טיפוסים כמו קירקשטיין מרשים לעצמם להתנהג בצורה כזאת: כי הם יודעים שלא יקרה להם דבר. את נציבות הביקורת הרי כבר סירסו, את גופי האתיקה הם יכולים לשתק, הביקורת הציבורית לא מזיזה להם, הנהלת משרד המשפטים לא תגע בהם - וההשתוללות תימשך.
