סימה קדמון, בטורה ב"ידיעות" בסופ"ש זה, עוסקת במה שהשמאל יודע לעשות הכי טוב: wishful thinking. השמאל רוצה להפיל את נתניהו, ממש כפי שחוני המעגל רצה גשם; אז במקום להיכנס למעגל, השמאל נכנס לספקולציות, אותן הוא מהגג כל שבוע בטורים הפרשניים והפובליציסטיים;
הפעם סימה קדמון בטוחה שהנאום של ההיפסטר שהמציא את עצמו מחדש אחרי כשלון מודל 2000, אהוד ברק, ושל בוגי (משה יעלון), הם אלו, שבנאומי תקיפת-נתניהו האחרונים שלהם יביאו את הבשורה. קדמון ממש מקווה כי הנאומים האלו ממש החלישו את נתניהו.
היא אפילו צופה ב"סימנים" המעידים על חולשתו של ביבי, ואשר מבשרים את המפלה שהיא כל כך מייחלת לה:
נפתלי בנט לא מתחייב שימליץ עליו לנשיא בבחירות הבאות,
אביגדור ליברמן ו
משה כחלון וראובן ריבלין מביעים בפומבי עמדה הנוגדת את עמדת ביבי בנוגע לסיוע האמריקני (הם אומרים שצריך לסגור עם זה ודי ולא להמתין לנשיא/ה הבא/ה). את כל אלו היא מפרשת כסימני החולשה של ביבי, אלו שמבשרים את קץ שלטונו ארוך השנים, אשר היא חוזה/מקווה/מייחלת שיוחלף בקרוב.
בהמשך הטור היא מסבירה כיצד, היות שהשרים מזהים את החולשה של ביבי, ביבי בתורו מתנגד ליוזמות השרים, כגון יוזמת השר ישראל כץ להקמת נמל בעזה. מן אווירת צ'ילבאות הדדית, המעידה על חולשתו של ביבי, ועל העוינות ההדדית בינו לבין השרים, אשר לשיטתה באה לידי ביטוי בשיתוק הדדי של יוזמות ושל חתירה הדדית תחת סמכויות.
כל מה שנותר לשאול הוא - האם זו משאלת לב או פרשנות רצינית. הרי די ברור שאם בשבוע הקרוב ייחשף מיליונר חדש, שתרם בדרכים לא דרכים לביבי, סימה קדמון תספר לנו על החשבוניות החדשות/המיליונר החדש/פרשת השחיתות החדשה/העובד החדש המתוסכל של
שרה נתניהו, וכל טורה ישדר עליצות/צהלה/תקווה כי נפילתו של ביבי קריבה בשל כל אלו.
התקווה של קדמון ושל עמיתיה, הפובליציסטיים השמאלנים, כי ביבי יוחלף, דומה לתקוותו של אדם בנווה מדבר כי ימצא מקור מים. לעיתים המציאות מתערבבת עם הדמיון, ולא מדובר בנווה מדבר אלא בפטה מורגנה. אישית, גם אני מייחלת להחלפתו של ביבי, אך אני ריאלית, ולא רואה את זה מתרחש. חבל להגג בספקולציות לא רציניות שאינן מעידות על המציאות אלא על תקוות שווא.
אגב, אם החלק הראשון של טורה של קדמון אינו אלא ביטוי למשאלת לב שאינה מעוגנת במציאות, אני ממליצה לקרוא את חלקו השני של טורה, שעוסק בסרבנית הגיוס תאיר קמינר. קדמון מצדיעה ליושרה ולאינטגריטי של תאיר, שבחרה שלא להשתמט משירות מטעמי פציפיזם, דת, קב"ן, בעיות רפואיות או חתונה, כמו מרבית הסלבס בישראל, אלא פשוט לומר את האמת, אמת שהיא משלמת עליה בישיבה בקלבוש, הגם שהחייל היורה, אלאור אזריה, לא ישב שם ולו יום אחד, וכך גם חיילים אחרים, אשר פגעו בפלשתינים חפים מפשע. החלק הזה בטור מומלץ לקריאה, גם לימנים, שכן הוא משדר יושרה אינטלקטואלית שהיא נדירה בימנו, הן מימין והן משמאל.
