שתי ידיעות שפרסם ynet בתוך ארבעה ימים בעניינו של העבריין שלום דומרני, מעלות תמיהות סביב מידת המקצועיות והאוביקטיביות של האתר בנוגע לאחד מבכירי הפושעים בישראל.
הידיעה הראשונה (22.6.16) בישרה: "בדרך הביתה: שלום דומרני צפוי להשתחרר ממעצר". לפי ynet, בית המשפט העליון הורה למחוזי לחפש חלופות מעצר לעבריין הבכיר. "המשמעות: דומרני צפוי להשתחרר מהכלא בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי", קבע ynet.
זו הייתה ידיעה מטעה בעליל, שנשתלה באתר בידי סניגוריהם של דומרני ואנשיו. איך אני יודע? קודם כל, כי קראתי את ההחלטה של בית המשפט העליון. כל מה שקבע השופט
סלים ג'ובראן הוא, שעל בית המשפט המחוזי בבאר שבע לבדוק האם ניתן לשחרר אותם לחלופות מעצר. עד כה המחוזי לא ביצע בדיקה כזאת, וג'ובראן הורה לו לבדוק - ולהחליט כרצונו. לא שחרור, ולא בדרך הביתה, ולא בטיח - ודאי לא כרגע.
שימו לב מה כתב ג'ובראן בסיום ההחלטה: "בטרם סיום, רואה אני לנכון להבהיר כי כל עניינה של החלטה זו הוא בשאלה האם מסוכנותם של העוררים היא כה מובהקת, עד אשר לא תיתכן כלל חלופת מעצר אשר תאיין את מסוכנותם, ובסוגיה זו – כמבואר לעיל, מצאתי שהתשובה היא שלילית. אין בדברי אלו משום קביעה בדבר עוצמת מסוכנותם של העוררים והמידה בה חלופה קונקרטית עשויה להפיג אותה. סוגיה זו תוכרע על-ידי בית המשפט המחוזי, לאחר בחינת החלופות הקונקרטיות ובהתאם להתרשמותו מהן.
"יודגש, כי לבית המשפט המחוזי שיקול דעת מלא להחליט האם ניתן לשחרר את המשיבים לחלופות המוצעות, ואילו תנאים יידרשו לשם כך – כאשר, כאמור, אינני מביע כל עמדה בעניין זה". הדברים חד-משמעיים מאין כמותם. רק מי שרוצה להטעות, יכול להתעלם מהם.
שנית, לידיעה צורפה גלריה של תמונות הסניגורים - ליה פלוס, משה יוחאי, רועי אטיאס, דוד יפתח ו
אביגדור פלדמן. הופיעו בה גם תגובותיהם של פלוס ויוחאי. כך שכל מי שיש לו יום אחד של ניסיון בעיתונות, יגיד לכם שהמקור הוא הסניגורים. ומי שיש לו יומיים ניסיון יגיד לכם, שהכתבים החתומים על הידיעה לא טרחו לקרוא את ההחלטה של ג'ובראן.
הידיעה השנייה (יום ב', 27.6.16) כבר נראית כניסיון להלך אימים על השופט
יורם צלקובניק, העומד בראש ההרכב בתיק. על ידיעה זו חתומה עיתונאית שהייתה שותפה גם לידיעה המטעה מהשבוע שעבר. ומה כל הסיפור? אחת מהסניגוריות בתיק טוענת, שצלקובניק העליב אותה בצורה סקסיסטית כאשר אמר לה מספר פעמים "פה זה לא שוק באר שבע". על-פי הידיעה, הסניגורית הגישה תלונה לנציב תלונות הציבור על שופטים,
אליעזר ריבלין.
הפכתי והפכתי במשפט הזה ולא מצאתי בו שום עלבון - לא סקסיסטי ולא מוניציפלי ולא עדתי ולא נעליים. הסניגורית התחילה לדבר עם התובע תוך כדי דיון, מעשה שלא ייעשה. כל מה שעשה צלקובניק היה להעמיד אותה במקומה ולחייב אותה להתנהג כראוי. יתרה מזאת: אנחנו לא יודעים באיזה טון הדברים נאמרו (אם בכלל) ומה קדם להם (שוב: אם נאמרו).
ועכשיו תראו איך עובד ynet. משום מה, שמה של הסניגורית הזאת אינו מופיע בידיעה. כן מופיעים בה שמותיהם ותמונותיהם של הסניגורים האחרים בתיק. השוואה לידיעה הקודמת מעלה מיד שהאלמונית הנעלבת היא ליה פלוס. אחד מעמיתיה - כמובן בעילום שם - מצוטט בידיעה כשהוא תוקף את צלקובניק. לא צריך אפילו ניחוש אחד כדי לדעת מה מקור הידיעה, ועוד יותר מכך - מה האינטרס העומד מאחוריה. ברור כשמש, שהסניגורים טרחו ללכת ל-ynet כדי שצלקובניק יידע שאיתם לא מתעסקים. ואת זה, כזכור, עושים במשפט של ארגון פשיעה. ולזה, כאמור, נותן ynet את ידו. רק בשביל הכותרת? ואולי יש אינטרסים מסחריים עמוקים יותר?
