מתחילת הפרשה הידועה כפרשת פינטו-ברכה ניתן היה להעריך שאת האמת לא נדע. שתי סיבות עיקריות לכך. הראשונה נובעת ממהות הפרשה, בה נטען למתן שוחד לקצין משטרה בכיר. בפרשת שוחד לכל צד עניין מובהק לא לגלות את כל העובדות. אשר על כן, כאשר נחתמה עסקת הטיעון עם הרב פינטו ונמסר שאין חשד נגד תנ"צ
אפרים ברכה היה ברור שחקירה לא תהיה.
הסיבה השנייה נוגעת לתפקידו של תנ"צ ברכה - ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה. ברכה קצין חקירות ותיק שנזקק למודיעין מהשטח. חזקה עליו שהיו לו קשרים רבים, מודיעים ואפילו סוכנים שחשיפתם יכולה לפגוע בחקירות רבות ואף להוות סיכון ממשי לחיי אדם.
כבר בתחילה תהיתי [ועדיין אני תוהה] אם היה הרב
יאשיהו פינטו סוכן של ברכה. סוכן כפול? היה מי שרמז לכך. ניתן מאידך גם לחשוד, לאור טענת הרב פינטו לתשלומים רבים לברכה בעבר, כי האחרון הוא ששימש כמודיע לרב פינטו על חקירות שבהן היה הרב מעוניין.
תחום זה של השגת מודיעין, הפעלת סוכנים ומקורות מידע הוא מטבעו תחום אפל שבו מתבצעות עסקות די מפוקפקות בעיני משקיף חיצוני. מתן חסינות או תמורה אחרת, או סחר במידע, הם הליכים מקובלים בתחום זה. אני מניח שקיימים נהלים וכללי מותר ואסור אבל בה במידה ניתן להניח שקיים מרווח של שיקול דעת ומידע שאינו מועבר הלאה בשל יחסי אמון.
מידע מפליל
כך למשל כאשר מדווח בהרחבה כי תנ"צ ברכה הזהיר חשודים מסוימים מחקירה אין מידע כזה צריך להפתיע. תמורת מידע טוב ראוי לעתים לשלם מחיר כזה. איני טוען שכך היה מאחר שאיני יודע אני רק טוען שהמידע כשלעצמו כלל אינו מפליל בהכרח את תנ"צ ברכה גם אם הוא נכון. על-מנת לשפוט את העובדות חובה להתייחס לכלל הנסיבות.
הסיפור שניסו למכור לציבור [בין היתר
רביב דרוקר ו
ברוך קרא] נראה היה על פניו בלתי סביר. על-פי גרסה זו היה תת-ניצב ברכה חסיד ממש של הרב פינטו והסתופף בחצרו מטעמי אמונה ומסורת עד שביום אחד הציע לו הרב במפתיע שוחד תמורת מידע מאחת החקירות שבפיקוחו. הקצין ההגון אץ לדווח על ההצעה וכמובן שיתף פעולה יחד עם בת זוגו על-מנת לתעד את המידע המפליל באמצעות הקלטות.
מה הבעיה בסיפור התמים הזה? השאלה הראשונה שאדם סביר היה שואל את תת-ניצב ברכה היא מדוע הרב פינטו חשב בכלל להציע לך שוחד? שוחד למי שעוסק באכיפת החוק הוא דבר מסוכן מאוד וסביר שהצעה כזו תוצע רק על בסיס יחסי אמון שהתגבשו ואשר משכנעים את המציע שכל סכנה לא אורבת לו עכב ההצעה, או שהמציע משוכנע שהוא די חשוב, או מסוכן, לניצע על-מנת שלא יינקטו צעדים נגדו.
האם בין הקצין לרב התקיימה מערכת יחסים שבמסגרתה הצעת שוחד, להבדיל מתמורה על מידע במסגרת התפקיד היא אפשרות סבירה. מה הביא את הרב פינטו להעריך שברכה ייעתר להצעת שוחד או שלא ידווח עליה?
אם אכן היה מדובר בהצעת שוחד חד-פעמית חריגה שנתנה על-ידי הרב לחסיד תמים ונלהב מה הבעיה הייתה לומר לרב פינטו מיד שההצעה לא קבילה ומוטב ששני הצדדים ישכחו ממנה. אומנם מקצין בכיר מצופה לדווח על אירוע כזה, אולם בכל זאת יש לקצין בדרגתו של ברכה גם שיקול דעת בנושא ולו מטעמים מקצועיים בלבד.
דווקא העובדה שברכה מסר על ההצעה והסכים להקליט את הרב פינטו ואף גייס את אשתו למשימה חשודה בעיניי. שוב איני טוען לשום דבר מפליל אלא שהתפתחות כזו יותר מלמדת על תסבוכת במערכת היחסים ובהערכה שונה של כוונות ומטרות. הגיוני שברכה דיווח על הצעת השוחד מאחר שהגיע למסקנה שהרב משרת גורמים אחרים ולא אותו וייתכנו אפשרויות נוספות. מכל מקום הצעת שוחד חד-פעמי מרב לחסיד שלו לא הייתה צריכה לגרום לתגובה כה דרמטית.
אפשר לחשוד שבין הרב לקצין התקיימה מערכת יחסים ממושכת שנגעה ישירות לתפקידו של ברכה. מהותה של מערכת יחסים זו לא הובררה וכעת גם לא ניתן יהיה לבררה. לא ברור גם מי היה הצד המרוויח ומי המפסיד במערכת יחסים זו. האם סיפק הרב פינטו לברכה מידע חשוב? האם קיבל הרב מידע מסווג שאסור היה להעביר אליו? האם הוחלט במשטרה שהקשר עם הרב פינטו גורם נזק ויש להפסיקו?
כשלון מקצועי
אוכל להעלות בנקל תמיהות נוספות. בהמשך לפרסום שברכה נחשד שהדליף מידע על חקירות ומעצרים מתוכננים לחשודים לא הוברר האם הרב פינטו היה מעורב בפרשה זו? אם כן - מה מידת המעורבות?
הרבה שאלות ותמיהות ובעצם אין לקורא שמץ של מידע אמתי לבסס או לשלול חשדות חמורים. לאחר התאבדות ברכה ברור גם ששום חקירה לא תיערך ולא יכולה להעריך כי מקור המידע העיקרי איננו עוד. איני סבור שהתאבדות ברכה מצביעה בהכרח על אשם מצדו אם כי היא יכולה אולי לרמז על כישלון מקצועי חמור. התאבדות היא אקט קיצוני כל כך שקשה מאוד להעריך בדיעבד מהו הגורם שהביא את המתאבד להחלטה ממנה אין חזרה.
כקורא איני רואה טעם רב להתייחס לוויכוחים ולחילופי האשמות בין אנשי התקשורת שסקרו את הפרשה. כל אחד ניזון ממידע חלקי שבוודאי נמסר על-ידי גורם מעוניין ומטבע הדברים המידע חלקי ומגמתי ונועד לסייע למוסר. לא לעיתונאים אנו נזקקים בפרשה נפתלת זו אלא לסופר בשיעור קומתו של ג'ון לה קארה שיבנה על בסיס העובדות והחשדות רומן מתח מורכב.
תנ"צ ברכה צריך להישאר בחזקת חפותו במותו כמו גם בחייו. גם אם ביצע פעולות שמעוררות תמיהה, או החורגות מנהלים מקובלים במשטרה, מותר לאחר מות, להניח לטובתו שמדובר בטעויות של שיקול דעת ולא מכוונה פלילית. כידוע כאשר קיימת גרסה מזכה סבירה מול גרסה מפלילה זכאי נאשם ליהנות מהספק. קל וחומר במקרה זה שאין בנמצא כל גרסה מפלילה אלא תהיות בלבד.
