הפנים החדשות של יהב
אחרי שראש עיריית חיפה,
יונה יהב, ביקש לסגור הוסטל לנערים במצוקה, ועורר על כך סערה תקשורתית (זוכרים?), קַבלו את הפנים האחרות של ראש העיר האדומה.
לראשונה בתולדות החינוך בישראל העניק יהב פרס כספי, שלא כמקובל לאנשי חינוך ומנהלים, אלא לאנשים שכוחי אל ואדם בחלקת אלה-ים הקטנה שלהם - בביתם מבצרם בתי הספר.
מדובר באבות הבית המתַחזקים את בתי הספר, והם דמויות לא פחות משמעותיות בהם מצוות המורים והמנהלים, אך מבחינה תדמיתית נמצאים משום מה בשולי המוסד ובצילו.
דומה שזו לא רק אפליה מתקנת לעוול היסטורי שנעשה להם מאז קום המדינה, אלא הרמת קרנם ושיפור תדמיתם המקצועית והחברתית בעיני הצוות, התלמידים והציבור כולו. ראוי שיהב ישמש מודל לראשי ערים ומועצות אחרות, שילכו בעקבותיו ויעניקו גם הם פרסים לאבות הבית המסורים והמצטיינים בעבודתם, מתוך הכרה בתרומתם המקצועית. כל ה
כבוד!
לא נורמטיבי
אולי זה נשמע לא תקין פוליטית, אולם בניגוד לדיעה הרווחת (גם בקרב הפסיכולוגים המלומדים) אני סבורה ששיכחת פעוטות ברכב, שהשנה הייתה קטלנית במיוחד, היא תופעה בלתי נורמטיבית.
עם כל הכבוד לעיסוק בעולם הטכנולוגי, איך אפשר לשכוח צאצא ברכב, יותר מאשר טלפון נייד וארנק? זו הרי תופעה בלתי טבעית שלא ידענו כמוה בדורות קודמים. מעֵבר לכך שהורים, כמיטב המסורת, משכנעים את עצמם שלהם זה לא יקרה, אולי זו הסיבה שכל אמצעי הזכירה הטכניים מוכיחים את עצמם כבלתי יעילים דיים, משום שלא בהם טמון הפתרון, אלא בטיפול שורש.
ההתייחסות אל הזאטוט כאל אביזר טכני, במקום כאֶל יצור אנושי חי, הדורש תשומת לב והתמקדות בו בעדיפות ראשונה, היא מקור הבעיה. לדעתי צריך בנסיבות הקיימות להפעיל על-פי חוק גם אמצעי ענישה, לשם הרתעה, ובכלל זה עונש מאסר. במיוחד יש להטיל קנסות כספיים גבוהים על נהגים עבריינים בנושא, כי למרבה הצער הוּכח שהישראלים לומדים בעיקר דרך הכיס. וּבא לילדי ישראל גואל.
סיבה למסיבה
מעֵבר לחילוקי דעות פוליטיים אין ספק שיומולדת ל
שמעון פרס, שְבַע הימים והפוליטיקה, המציין בימים אלה 93 חורפים, הוא חגיגה, לא רק אישית אלא למדינה כולה. פרס, זקן הפוליטיקאים, שהביוגרפיה האישית שלו מזוהה יותר מכל עם הביוגרפיה של המדינה, מלחמותיה ותהפוכותיה, חי ונושם אותה בלי הרף והיא נושמת אותו.
יש לעם ישראל מה להתבשם מהידע שלו, ולהתעשר מניסיונו הפוליטי, המדיני, הכלכלי והביטחוני העשיר ולהחכים משלל תובנותיו. יתר על כן, תוחלת החיים הארוכה של האיש המסרב להיכנע למלאך המוות, יכולה לשמש מודל לציבור הרחב בשאלה המרתקת מה סוד שרידותו של האיש, ומה המתכון להגיע לגיל מופלג כמוהו.
דומה שהסוד טמון, כעדותו החיה של האיש, בפעילות בלתי פוסקת, שלא מותירה זמן למחשבות על המוות, ומתמקדת בחיים ובשאיבת סיפוק משמעותי מהם. לכך יש להוסיף אופטימיות ללא תקנה, שהאיש ניחן בה ברמות, ואיך לא, חוש הומור שהוא כלי התמודדות מצויין עם קשיי החיים. עד מאה ועשרים? קטן עליו. כה לחי!
צר עולמם
דומה שיותר משהאומנים ואנשי הרוח האשכנזים מה'מחנה הנכון' משפילים את המזרחים, הם משפילים את עצמם. לא רק שהם אינם יודעים לקבל את האחר, אלא הם חושפים את בורותם, עד כמה עולמם, מעֵבר לתחומם המקצועי המצומצם, צר אופקים כעולם הנמלה, חשוך ורווי דעות קדומות.
האם אלה האנשים הנאורים, הפתוחים והליברלים, כפי שהם מכנים את עצמם? והאם אין הם במומם פוסלים? ובכלל, כמי שמתיימרים לייצג את התרבות האשכנזית, האם אין הם מוציאים בדרך זו את דיבתה רעה? וחבל.
לתשומת לב הגרבוזים, הקוטלרים והאורשרים למיניהם. ובא לכם אי-פעם גואל?
צעד פופוליסטי
עם כל הכבוד ל
איתן כבל, יוזם ההצעה ליציאת הח"כים מהמליאה בעת נאומה של ח"כ זועבי, לדעתי מדובר בצעד פופוליסטי מובהק.
יש להניח שהדבר רק יעצים ויאדיר את מעמדה בעיני עצמה של זועבי ובדעת הקהל, ויגביר את ההשפעה הפרובוקטיבית שלה. היא תהפוך לגיבורת תקשורת, והמונולוגים שלה, שיהדהדו בחלל הכנסת, יהוו מוקד לתשומת לב תקשורתית בארץ, במגזר הערבי ובעולם.
במקום גימיקים ראוותניים ראוי שהכנסת תחוקק סוף-סוף חוק זועבי, לגירוש ח"כים מסיתים מהמשכן והשעייתם המלאה (בדומה לחוקי שעה אחרים שהפכו לחוקים כלליים, דוגמת חוק דרעי בסוגיית הקלון, חוק
עזמי בשארה ועוד), ותדאג למימושו לאלתר. ובא לציון גואל מהבוגדת הזאת הזכורה לשימצה.
תקשורת מועילה
מי אמר שהתקשורת עויינת? לפעמים היא אפילו מועילה. רק לאחרונה סדרת התחקירים המצויינת של
קרן נויבך, בתוכנית 'סדר יום' בקול ישראל, חשפה שורת מעללים מסתוריים ממרתפי המחלקות הפסיכיאטריות האפלות בבתי החולים לחולי נפש. בזכות חשיפת הנושא, לראשונה, כפי שפורסם בחדשות, הוחלט בפיקוח רפואי ומשפטי(!) להפסיק קשירות של חולים ולצמצם את בידודם.
דומה שלא צריך להיות פסיכיאטר כדי להבין שבידוד ממושך עלול להשפיע לרעה על מצבו הנפשי של האדם. אז איך זה שפסיכיאטרים, העוסקים ברפואת הנפש, לא מבינים זאת, שהדבר עלול רק לערער את מצבם של החולים? אפילו בבתי הכלא נראה שמגלים יותר רגישות לנושא מרופאי הנפש, הנוקטים עדיין שיטות ישנות שהן קלות לביצוע, אך מזיקות לחולים. מכל מקום ברכות לקרן על הסידרה ועל פריצת הדרך שהביאה עימה.
פסוקו
הילרי קלינטון: דוֹאַ"ל נפש
סבתא בפעם השנייה: היידה לאיידן
משפט דרייפוס: סִפרוּת (אמיל) זולה
גידול בנים: ביג בן
הדולר עולה: מט"ח כבוד?
בנק ישראל: ירושלים של מַטָ"ח
השחקן והקומיקאי: אלי פיניש?
עציצים וַאֲדנים: גן אֵדֶן
שרונה מציגה - הטרוריסט הֶחדש: מחבל-מֶן
הסרת פוסטים מסיתים: פייסטוּק
עבריינוּת נוער - משרד הרווחה מציג: טיפולרֶשֶת
שיא חדש - 33 נשים בפרלמנט הישראלי: כְּנֶשֶת ישראל
בקטנה - משפחה נשיאותית שכזאת
רובי את נחמה גאים להציג: מִבצע על-כנפי נשרים
האפיפיור דחה תרומת הנשיא מארגנטינה: הנוצרים לא רואים 666 - מכרה כספה לשטן?
מהפיקוח על הבנקים לכס היו"ר בדיסקונט: כן ל(דודו) זקן
לא מה שחשבתם:
נוסטלגיה - זה לא דייוויד: שמעון (ב)קמרוּן
מדינת תל אביב: עיר- לַנְד
זה לא ספורט: ישראל גולדן סטייט
טרור בטקס המוסלמי: רַעמָדָן
הסמפכ"ל המטרידן - ניסים ונפלאות: לא מוֹר ולבונה
משולש לא רומנטי - בית המשפט קבע בפעם השלישית: רומן
זדורוב הוא הרוצח - רומן לאסירים?
סערת אורשר - מי יבקר את המבקר: כל העולם (המזרחי) במה?
