פוליטיזציה של הצבא במסווה של פעילות חינוך

קבלני החינוך

אחד הפרדוקסים הבולטים הוא שלמרות שכיום הרבה מהלוחמים ביחידות הקרביות הנם דתיים, ממשיך הפיקוד הבכיר של הצבא בקו שמאלני בוטה, ואינו מושפע מהמתרחש בשורות החיילים. בולטים בכך בני גנץ - הרמטכ"ל לשעבר, שכנראה, ייכנס לפוליטיקה בקרוב; הרמטכ"ל הנוכחי, רב-אלוף גדי איזנקוט, שמרבה בהצהרות על רוח צה"ל; ואלוף יאיר גולן, סגנו, שחילל את יום השואה האחרון בנאום של דברי בלע ואיוולת. עם זאת, קשה להתעלם משובך היונים שלנו, שהתמלא בגנרלים בדימוס אחד ההסברים לפרדוקס הנו חיל החינוך והנוער בצה"ל (להלן - חיל החינוך), שמפעיל מערכת לשטיפת-מוח, המחייבת כל חייל עד דרגת אלוף-משנה לעבור השתלמויות עתירות בתכנים פוליטיים. להעברת ההשתלמויות הללו נבחרו בקפידה קבלנים, בעלי נטייה שמאלנית, פוסט-מודרנית, שמכתיבים שיח מסוים מאוד לצבא. כך, בהכנת חיילים לנסיעה למחנות ההשמדה בפולין השיח המרכזי הנו הדמיון המופרך, שמוצאים אנשי חיל החינוך וקבלניו, בינינו לבין מי שחוללו את השואה.

יתר כל כן, מרבית החיילים הקרביים חובשים כיפה, ומזוהים עם היהדות האורתודוקסית, ואפסי בקרבם שיעור הרפורמים. במערכת החינוך הצבאית שולט קו פלורליסטי, הכופה על החיילים שיח, שמקנה חשיבות רבה לזרמים לא-אורתודוקסיים, ומגמד את היהדות האורתודוקסית.

חיל החינוך הוא יצור מוזר, שארית מימיה הבולשוויקיים של המדינה. לדעתי, אין לו זכות קיום במדינה דמוקרטית. בשום צבא במדינה דמוקרטית אין חיל כזה, העוסק בגלוי בפוליטיזציה (במסווה של "ערכים"). ואיני מתייחס כאן לאבסורד של גלי צה"ל - תחנת שידור צבאית, שמשדרת בעיקר לאזרחים. יתר על כן, בחיל החינוך נעשה היפוך, והוא משליט ביודעין בצבא ערכים, שאינם ערכי הרוב במדינת ישראל, כפי שקבעו הבחירות וכפי שנמצא בסקרי דעת-קהל. חיל החינוך - כמו התקשורת, כמו האקדמיה וכמו התיאטראות בישראל - הנו שמורת-טבע שמאלנית ואולי פוסט-מרקסיסטית, שעוסקת בריש גלי בתעמולה פוליטית, שנועדה לשנות עמדות של חיילים.

דוח, שפרסם באחרונה מרכז ליב"ה, סוקר בפרוטרוט את פעילות ההסברה של חיל החינוך. כותרת הדוח חמורה ביותר: <.

צבא אינו ארגון וולונטרי, והחייל (כאמור - מטוראי ועד אל"ם) נדרש להשתתף בפקודה בהשתלמויות הללו, שחלקן מוטמעות בקורסי הפיקוד הצבאיים, ולספוג הטפות חד-צדדיות מבלי יכולת להתנגד למסרים. אומנם, כבר הוכח במחקרים רבים מאין-ספור, שקשה לשנות עמדות של אנשים. אלא שהמערכת הצבאית כופה את ערכיה על אנשיה גם באמצעות "חיקוי מפקד" - הקידום מותנה גם בכך, שהקצין יידע לדבר בשפת מפקדיו. יתר על כן, גם אם יבחר קצין באסטרטגיה של "צוללת" - כלומר, ייעלם וישתוק במהלך ההשתלמות, או כשמשוחחים על תכניה - מועבר דיווח על פעילות החניכים בהשתלמות, והדיווח הזה ישכון לעד בתיקו האישי, וישפיע על חוות-הדעת התקופתיות עליו ועל קידומו.

וראוי לציין, חיל החינוך אינו עוסק בשיפור איכותו של החייל/קצין כלוחם. כלומר, בטיובו המקצועי, ולא בטיפוח מורשת הקרב, אלא בהקניית ערכים - תחום בעייתי מאוד, שמתנגש מלכתחילה עם פעילותה של הרבנות הצבאית (לפירוט - ראו בפרק ב' של המאמר).

כיוון שכך, חיל החינוך בחר אסטרטגיה של התנגשות עם הרבנות הצבאית, ולמרות שמרבית הלוחמים מוגדרים בצבא כבני ישיבות (בני"ש) אורתודוקסיות, מקדם חיל החינוך את השיח הפלורליסטי (כלומר, קונסרווטיווי ורפורמי). "מגורם המחנך להיסטוריה, (ל)מורשת קרב ו(ל)עידוד מוטיבציה ללחימה (הפך חיל החינוך) לגורם המקדם את התפיסה הפלורליסטית כתפיסת הזהות של הצבא מתוך שאיפה להשפיע כך גם על החברה הישראלית בכללותה.

"שינוי זה בא לידי ביטוי בהגדרת מהי היהדות (פלורליזם דתי, עידוד עמדות רפורמיות וקונסרבטיביות), בחינוך להכרה בשלוש הדתות (יהדות, נצרות ואיסלאם - אב"ץ) כשותפות שוות, בפעילות תמיכה במסתננים, בהשוואה פוטנציאלית של צה"ל ביהודה ובשומרון לגרמנים בשואה ועוד (ההדגשות שלי - אב"ץ)".

מרכז ליב"ה סבור, כי העברת החינוך בצה"ל לארגוני חוץ, המובילים שיח של זהות יהודית פלורליסטית, "נעשתה על-רקע שיח ציבורי המעצים תהליך של 'הדתה', הקיימת כביכול בצה"ל. תפיסה זו יוצרת פלגנות פסולה ומציבה את הלוחם/קצין הדתי כמאיים על תהליכי הפלורליזם הצבאי וממילא כמאיים על יכולת הצבא לעמוד ביעדיו (לפי התפיסה החדשה(". כלומר, התפיסה החינוכית חברתית של צה"ל בנויה על נטישת התפיסה הלאומית ואימוץ העיקרון רב-תרבותיות. "תהליך זה נעשה על-ידי 'שיח זהויות'. בדרך זו נהפכת הדמוקרטיה מכלי לערך. ערך זה כולל בתוכו משמעויות שונות כגון זכויות אדם, זכויות המיעוטים להתקיים בצל הרוב ... שוויון ועוד, בעוד שהמונח המסורתי, 'שלטון העם', נתפס כלאומני ושלילי".

יתר על כן, חיל החינוך אינו מכחיש שעיסוקו בכפיית ערכים של הצבא, ובאמצעותם על החברה הישראלית. הפרשנות למושג פלורליזם, לפי חיל החינוך, אינה רק מגוון דעות, אלא הטמעת יהדות אחרת במטרה "להציע לחיילים פרשנות פלורליסטית למונח יהדות. המונח פרשנות פלורליסטית כולל פרשנות רפורמית, קונסרבטיווית ואתאיסטית", כפי שאמר תא"ל (מיל') אלי שרמייסטר, שהיה קצין חינוך ראשי (להלן - קח"ר), בראיון עיתונאי.