ב-12 ביולי השנה חצה צעיר בדואי בשם ג'ומעה אבו ע'נימה, תושב הכפר חושאם זאנה בפזורה הבדואית, את הגבול לרצועת עזה באזור הישוב בארי ומאז נעלמו עקבותיו. לא ברור מה הרקע המדויק לכניסתו לרצועה אך לפי מקורות בדואיים הצעיר סבל ממצוקה נפשית.
גו'מעה אבו ע'נימה העלה בכניסתו לרצועת עזה את מספר הישראלים המוחזקים בידי חמאס לחמישה. מדובר בשלושה אזרחים ישראלים, אברהם מנגיסטו מאשקלון, השאם אלסייד וג'ומעה אבו ע'נימה מהפזורה הבדואית ושני חיילי צה"ל
הדר גולדין ו
אורון שאול שנלחמו ברצועה ב"צוק איתן" ונפלו בידי חמאס.
על-פי מקורות פלשתינים ברצועה, הזרוע הצבאית של חמאס "עז א-דין אל-קסאם" מחזיקה בחמשת הישראלים. הם מוחזקים במקום מסתור ושומרת עליהם "יחידת הצל" (ווחדת אל ט'ל-בערבית). מדובר ביחידת אבטחה מיוחדת לשמירה על ישראלים שנחטפו או נפלו בידי חמאס שהוקמה לצורך השמירה על
גלעד שליט שהוחזק בשבי החמאס.
הזרוע הצבאית טענה, בהודעה רשמית שפורסמה באתר האינטרנט שלה, כי היא מחזיקה בארבעה חיילים ישראלים. היא אף פרסמה ב-20 ביולי את תמונותיהם באתר הרשמי שלה. חמאס מנסה להציג את כל השבויים והנעדרים כחיילים ישראלים, כדי להעלות את מחיר העסקה במשא-ומתן עם ישראל.
ממשלת נתניהו החמיצה הזדמנות פז לשחרר את השבויים לפני שחתמה על הסכם הפיוס עם טורקיה. הנשיא
ארדואן הצליח לעבוד על נתניהו, כשטען שאין לו שום השפעה על החמאס בנושא הזה. הוא נתן לנתניהו העתק ממכתב ובו הנחיה למנגנוני הביטחון הטורקיים לעשות הכל כדי לסייע בנושא. מדובר במכתב חסר ערך שנועד להשתיק את הביקורת בישראל על הזנחת נושא השבויים והנעדרים ולאפשר את חתימת ההסכם.
ארדואן הוא פוליטיקאי ממולח. ההסכם עם ישראל היה חשוב לאינטרסים שלו, ולא הייתה לו אפילו בעיה להפר את הבטחתו לחמאס בדבר הסרת המצור על עזה כתנאי לחתימת ההסכם. אחרי ניסיון ההפיכה הכושל בטורקיה וטענותיו השקריות של נשיא טורקיה, האם נותר עוד מישהו שמאמין לארדואן? על-פי דברי משפחות החיילים הנעדרים, ראש ה
ממשלה הוליך אותם שולל כשהבטיח להם שלא יחתום על ההסכם עם טורקיה ללא החזרת יקיריהן. נתניהו מצדו מכחיש כי הבטיח. בשורה התחתונה הוא איבד את אמונן של משפחות שאול וגולדין.
האם אורון שאול חי?
בני משפחתו של שאול יצאו למאבק נחרץ ביחד עם בני משפחתו של סגן הדר גולדין ז"ל להחזרת יקיריהן לישראל. יש משהו מאוד מוזר בכל הקשור לנסיבות היעלמו של סמ"ר אורון שאול ברצועת עזה במהלך "צוק איתן". בתחילה הוגדר אורון שאול על-ידי גורמי הביטחון כחלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע ולאחר מכן שונתה ההגדרה לחייל צה"ל שבוי ונעדר.
אמו, זהבה שאול, העניקה ב-29 ביולי ראיון לעיתון מעריב שבו טענה כי בנה אורון חי ומוחזק ברצועת עזה. לדבריה, יש לה הוכחות מוצקות משלה שבנה בחיים. זהבה שאול העלתה טענות קשות נגד נתניהו ואמרה: "הציבור לא יודע שהייתה פשלה ונתניהו לא רוצה להוציא את הפשלה החוצה, אבל אני כן רוצה שזה ייצא החוצה. איש לא סתר את ההערכה שאורון חי בשום מסמך או עדות".
לדבריה, אפשר למצוא גם תימוכין בדברים המתפרסמים באתרי האינטרנט של תנועת חמאס ברצועת עזה. מאז תום "צוק איתן" טוענת הזרוע הצבאית של חמאס בעקביות כי ראש הממשלה מסתיר מהציבור הישראלי מידע חשוב על הישראלים המוחזקים ברצועת עזה. הזרוע הצבאית פיזרה רמזים רבים בשנתיים האחרונות כי אחד החיילים הישראלים המוחזקים בידיה בחיים. באחד הפרסומים שלה נשאל אחד ממפקדיה על אודות התקרית בשכונת שג'עיה שם נפגע הנגמ"ש שבו היה שאול. לפי הגרסה הצה"לית, בנגמ"ש נהרגו שישה חיילים ישראלים. הקשר ומפקד המחלקה נפצעו קשה ואורון שאול נעדר. מפקד החמאס השיב במשפט הבא: "האם הגופה שלו והנשק שלו התאדו ללא חבריו?". מדוע לא נמצא שום סימן המעיד על גורלו?
נראה כי זהבה שאול איננה מתכוונת בדבריה לפשלה שהייתה בכך שצה"ל הכניס לתוך הרצועה חלק מהחיילים ממחלקתו של בנה בנגמ"ש מיושן מסוג M-113 בעל רמת מיגון נמוכה. הנושא הזה פורסם ונדון בהרחבה בתקשורת הישראלית. היא מרמזת לפשלה אחרת שראש הממשלה מחפה עליה. גם חמאס טוענת כי נתניהו מסתיר את האמת מהציבור הישראלי בנושא הנעדרים.
חובתו של ראש הממשלה היא להתייחס לטענות האלה ולא להסתתר מאחורי אצטלת הסודיות. אם הייתה פשלה בעניינו של סמ"ר אורון שאול הוא חייב לגלות אותה לציבור. אין פה שום סוד צבאי, זוהי חובתו המוסרית והרי סופה של האמת להתגלות בסופו של דבר.
משא-ומתן חשאי עם חמאס על-פי גורמים ביטחוניים, ישראל מנהלת משא-ומתן חשאי עם חמאס בכמה ערוצים, כדי להביא לשחרור חמשת הישראלים המוחזקים בידיה אולם המשא-ומתן תקוע. מי שאחראי לניהול המשא-ומתן מהצד של חמאס הוא מחמד דף המפקד הכללי של הזרוע הצבאית.
הזרוע הצבאית של חמאס הציבה תנאי מוקדם למסירת מידע על גורלם של חמשת הישראלים המוחזקים בידיה, והוא שחרורם של עשרות מחבלים ששוחררו במסגרת עסקת שליט ב-2011 אך שבו ונעצרו על-ידי ישראל לאחר שחזרו לפעילות טרור בגדה. הזרוע הצבאית מנהלת את המשא-ומתן עם ישראל באמצעות המתווכים באותן השיטות של ארגון חיזבאללה. היא שומרת על ערפל מכוון ואיננה מוכנה למסור שום פרט מידע על גורל הישראלים שבידיה ללא תמורה ראויה. היא יוצרת ציפיות גדולות בקרב האסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל ובקרב בני משפחותיהם, כי עליהם להמתין בסבלנות מכיוון שבסופו של דבר היא תשיג עסקת חליפין גדולה יותר מעסקת שליט, שבמסגרתה ישתחררו אלפי מחבלים ובהם כמה מאות שנדונו למאסרי עולם.
יישום מסקנות ועדת שמגר
הקבינט הביטחוני דן בשבוע שעבר במסקנות ועדת שמגר מבלי לקבל החלטה אם לאמץ אותן. שר הביטחון לשעבר
אהוד ברק הוא שיזם בזמנו את הקמתה, כדי ליצור מנגנון פנימי בישראל שימנע את סחיטתה של ממשלת ישראל בכל עסקה עתידית עם ארגון טרור וימנע מתן פרס לטרור בדמות שחרור אלפי מחבלים.
על-פי ההמלצות, ראש הממשלה אמור להיות מנותק מהמשא-ומתן עם ארגון הטרור ומי שינהל אותו הוא צוות מקצועי שיביא את המלצותיו לשר הביטחון. ההמלצות אמורות ליצור חיץ בין ראש הממשלה לבין הלחצים של דעת הקהל. אם הוא רוצה לעקוף את המלצות הצוות המקצועי ואת שר הביטחון עליו לפנות לממשלה, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ולמליאת הכנסת שם הוא זקוק לרוב של 90 ח"כים.
חמש שנים מתעלם נתניהו מההמלצות האלה. הוא לא רוצה להוציא מידיו את השליטה בנושא. את המגעים עם חמאס מרכז ליאור לוטן, נציגו לענייני שבויים ונעדרים ולא צוות מקצועי הכפוף לשר הביטחון.
לפי גורמים ביטחונייים, אם הייתה מאמצת ממשלת ישראל את המלצות ועדת שמגר או חלק מהן היא הייתה מקשה על תנועת חמאס ומאלצת אותה להפחית את דרישותיה. חמאס הייתה נאלצת להפנים בעל כורחה כי ידיו של ראש הממשלה כבולות וכי הימים שבהם נכנעה ממשלת ישראל לדרישותיה לא ישובו עוד.
משפחות חמשת הישראלים המוחזקים בידי חמאס לא הצליחו ליצור אווירה ציבורית מספיק אוהדת, שתהווה מנוף לחץ על הדרג המדיני לקדם עסקת חליפין חדשה עם חמאס. עסקת שליט, שבה שוחררו יותר מאלף מחבלים - חלקם עם דם על הידיים - תמורת חייל ישראלי אחד חי, נתפשת כיום כעסקה גרועה ביותר.
הלכי הרוח בציבור הישראלי הם נגד עסקות מהסוג הזה במיוחד לאור העובדה שחלק מהמחבלים המשוחררים חזרו לפעילות טרור והרגו אזרחים ישראלים נוספים.
על ראש הממשלה נתניהו לגלות אומץ ולהגיד למשפחות את האמת ולא להוליכן שולל וליצור ציפיות שווא. מדובר בעסקה קשה ביותר שתארך זמן רב, הוא צריך להסתכל לבני המשפחות בעיניים לחזקן ולהגיד להן את האמת ללא כחל וסרק.
הבעיה של מערכת הביטחון הישראלית היא שהיא לא מצליחה להשיג מודיעין מדויק על גורלם של השבויים והנעדרים, ומאידך-גיסא שהיא לא יוזמת ואינה מייצרת מנופי לחץ חזקים על חמאס כדי לכופף אותה ולהורידה מעץ דרישותיה.
רבות דובר על חטיפת בכירים בחמאס כדי לצבור קלפי מיקוח טובים או חיסול בכירים המעורבים בהחזקת השבויים. שום דבר מן הרעיונות האלה לא קרה עד כה.
לכן, לאור מצב העניינים הנוכחי,לא נראה שתושג עסקת חליפין חדשה עם חמאס בטווח הזמן הקרוב. מדובר בסיפור ארוך מאוד ובינתיים אין אור בקצה המנהרה.
