את טורו השבועי ב
ידיעות אחרונות מקדיש
נחום ברנע לאולימפיאדה בריאו, ולמניפולציית שמירת השבת של
מירי רגב.
כנראה שאנשי הליכוד אובססיביים, כעת, להראות לקהל הבוחרים כי הם שומרי שבת. זהו ההסבר היחידי לכך שמירי רגב כתבה במה שברנע מתאר כ"אנגלית עילגת מגוגל טרנסלייט", מכתב מטיף וצדקני לראש הוועד האולימפי העולמי, בו היא מסבירה לו מדוע לא תגיע לפתיחת אירועי האולימפיאדה בריו: מפאת קדושת השבת. אך רגב, לדברי ברנע, אינה מסתפקת בלציין את קדושת השבת, אלא פותחת בהטפה צדקנית על תרומת היהדות לעולם כולו.
נניח לרגע בצד את העובדה, שמקריאה בספרו של יובל נוח הררי, "קיצור תולדות האנושות", ניתן ללמוד שהיהדות לא חידשה הרבה, אלא עשתה המון קופי פייסט לסיפורי עם, אגדות, מיתוסים, אמונות ואף חוקים של העולם העתיק ("עלילות גלגמש", "חוקי חמורבי" וכו'). מירי רגב חשה שעליה להיות אור לגויים ולהסביר לראשי הוועד האולימפי העולמי, כך לפי דיווח ברנע, מדוע היא לא תגיע, כאשר הנמען האמיתי של מכתב טרחני כזה היה צריך להיות מלכתחילה, הוועד האולימפי הישראלי, שכן הוא זה אשר מזמין את השרים לאירועי הפתיחה של האולימפיאדה, אבל אז, כמשתמע מדבריו של ברנע, הייתה נחסכת מרגב ההנאה שבהטפת המוסר.
אבל בעוד שלהביא אור לגויים, זו רק תוכנית של מירי רגב לעתיד לבוא, להביא אור לתקשורת בישראל זו תוכנית ממשית ועכשווית של רגב:
ברנע מתאר כיצד ביבי (
בנימין נתניהו) העניק לה אתנן: סמכות מוחלטת על לשכת הפרסום הממשלתית, המגלגלת 260 מיליון ש"ח לשנה, וזאת אחרי אמרתה המפורסמת ולפיה גוף שידור ש"מעמידים לו כסף" חייב (לא במילותיה אלו) להיות וסל של הממשלה, ולשדר את מה שהיא רוצה.
את הפרס הזה קיבלה רגב, לשיטת ברנע, משום שביבי סחיט, ומחלק אתננים דווקא לשרים אשר מאיימים על עמדתו (את הניתוח המלא מומלץ לקרוא בטורו).
לדעת ברנע, רגב תעשה בכסף הזה שימוש לרעה: אין מצב, לשיטתו, שהיא תעמיד כסף לתקשורת, וזו, האחרונה, תעשה "מה שהיא רוצה".
הוא גם דן בתאגיד השידור הציבורי, ומסיים את הטור בניתוח של "פני הדיור החרדי - לאן". מומלץ לקרוא.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
