|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
סבר פלוצקר מידיעות אחרונות מקדיש את טורו השבועי ליחסים המיוחדים של ביבי עם התקשורת ● וגם: המיסים החדשים של כחלון
|
|
סבר פלוצקר [צילום: עידו קינן]
|
|
|
|
|
|
ביבי. יחסים עגומים ורדופים עם התקשורת [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
אדלסון. הגביר [צילום: ג'ון לוצ'ר/AP]
|
|
|
|
|
סבר פלוצקר מ ידיעות אחרונות פותח את טורו השבועי ב"ממון שישי", בהתייחסות ליחסים המיוחדים שיש לביבי ( בנימין נתניהו) עם התקשורת הישראלית, יחסים אשר יסודם בתחושת פרנויה קשה ובתחושת רדיפה מתמדת. הוא כותב: "נתניהו רדוף על-ידי רוח רפאים של קונספירציה תקשורתית מדומיינת, שבראשה המו"ל של ידיעות אחרונות, ומאחוריו צבא של לוחמי תקשורת נאמנים הסרים למרותו ופוליטיקאים מהימין, כנועים ומפוחדים, המשרתים אותו. וכולם ביחד קשרו קשר להפלתו. העובדה שכסף זר אדיר-ממדים עומדי מאחורי עיתון יומי המופץ חינם אך ורק כדי להפיץ חינם לציבור הישראלי את בושרת גדולתו, גאוניותו, וטוב ליבו של נתניהו נעלמה מעיני נתניהו. הוא - כפי שיותר מרמז בנאומו בכנסת השבוע - לא ישקוט ולא ינוח עד שלא יפרק בכוח הכסף הזר והרגולציה המקומית את התקשורת הישראלית העצמאית, הביקורתית, העובדתית, החוקרת". פלוצקר מזכיר לביבי מושכלות יסוד שהוא עצמו שכח: כי תפקידה של התקשורת הוא לבקר את השלטון. משם עובר פלוצקר לסקירת רפורמת המיסוי של משה כחלון: הוא הוריד מיסים למעמד הבינוני, חסרו מיליארד שקלים בקופת המדינה, ואז יצר כחלון שורה ארוכה של מיסים מוזרים הזויים, משונים וחסרי תועלת, שלכל אחד החסרונות שלו: בכדי להתוודע אל שורת המיסים ולחסרונות של כל מס שכזה, יש לקרוא את הטור של פלוצקר. את הטור שלו מסיים פלוצקר בשבחים לתעשיית הידע והשירותים הישראלית, זו שמצילה אותנו מלהיהפך סופית למדינת עולם שלישי (בשטחים אחרים אנו מידרדרים, לדוגמה בחינוך), והוא טוען כי התעשיה הזו מצליחה בעיקר בזכות היעדרה של רגולציה מעיקה ומכבידה.
|
| תאריך:
|
06/08/16
|
|
|
עודכן:
|
06/08/16
|
|
ענבל בר-און
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
משה כרמל
|
7/08/16 14:26
|
|
יוסי מלמלן ממעריב, מקדיש את טורו השבועי, "חשאי בשישי", לסוגיית השבועיים והנעדרים. נכון להיום מצויים בעזה שני חללים אשר מקום קבורתם לא נודע (סרן הדר גולדין וסמל אורון שאול), שני אזרחים אשר הסתננו לעזה, ככל הנראה, בשל מצבם הנפשי (אברה מנגיסטו והישאם א-סייד), ועוד מסתנן לעזה, שלא ברור אם הסתנן לשם בשל כוונה זדונית או בשל ליקוי נפשי (ג'ומעה אבו גנימה), ולפי תוצאות הבירור יוכרע מעמדו - כנעדר או כמי שבחר להשתייך לכוחות האויב.
|
|
|
|
|
עמוס הראל מהארץ עוסק בטורו השבועי הנוסף בפליטת הפה התמוהה, ככל הנראה של אביגדור ליברמן, בעיתוי הכי לא מתאים:
|
|
|
|
|
עמוס הראל מהארץ מקדיש את טורו האחרון לאפשרויות המלחמה בקיץ הקרוב, שאוטוטו, אגב, מגיע לסיומו. מלחמה לא הייתה בקיץ הזה, וכנראה לא תהא. חמאס מתמודד עם חשיפת שחיתויות, משהו שאפיין עד כה אך ורק את הרש"פ, בעוד החמאס נתפס כדתי, טרוריסטי למדי, אך "נקי כפיים". מסתבר שהוא גנב כספים וחבילות מזון שהיו מיועדות לציבור הפלשתיני, לטובת אנשיו.
|
|
|
|
|
יוסי ורטר מהארץ מקדיש את טורו השבועי לסאגת ביבי והתקשורת. טענתו המרכזית של ורטר, היא שלדידו של ביבי ( בנימין נתניהו) התקשורת היא האיום האירני החדש, והאיום האירני זה הכי 2015, ומערכת הבחירות הבאה של ביבי תתמקד בעיקר באיום התקשורתי. או כמו שכותב ורטר:
|
|
|
|
|
פרופ' אריה אלדד מקדיש את טורו ממעריב על האיפה ואיפה של עיתון הארץ, והשמאל, בהתייחסם לשלטון החוק. הוא כותב:
|
|
|
|
|
