אלה ששווים - ואלה ששווים קצת יותר

כשנודע לי, לראשונה, מכלי התקשורת אודות הצעתו האווילית, בכל הכבוד הראוי של ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) להעניק חסינות לראש הממשלה, מפני חקירה בעבירות פליליות של טוהר המידות, שוחד והעבירות קלות במהלך כהונתו, נזכרתי בימי כסטודנט למשפטים, בקורס לדיני עונשין, שבו פתח המרצה, הרצאתו הראשונה, במשפט האלמותי: "הכל שווים בפני החוק". שאר השיעור הוקדש, בידי מרצה נערץ זה, שהיה מאבות הפקולטה למשפטים, באוניברסיטת בר-אילן, כדי להסביר לנו - סטודנטים, עולים בימים וחסרי ניסיון משפטי, לחלוטין, כי המחוקק נוקט עקרון של שוויון, בכל הקשור להטלת אחריות פלילית וכי אין עדיפות, מבחינה חוקית, לפלוני על אלמוני, בכל הקשור להחלת החוק הפלילי.

צודק, לחלוטין, יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), שתקף הצעת החוק של ח"כ דוד אמסלם ובתגובה לה אמר הוא דברים, בזו הלשון: "עם כל הידידות שלי לאמסלם, הצעת חוק כזאת לא יכולה לעבור בכנסת". הוא הוסיף ואמר עוד, כי: "בוא נגיד שאני הולך עם הראש שלו ותומך בכך שראש ממשלה לא ייחקר וייבדק בתקופת כהונתו. אבל איך אפשר לקבוע על מה ייחקר ועל מה לא? מי יקבע איזו עבירה כן תיחקר ואיזו לא? איך נחליט איפה עובר הגבול? זה תחום צר ואפור שלעולם לא נוכל להגדיר אותן".

רגע. רגע. אם מחליטים אנו להעניק חסינות לראש-הממשלה בגין עבירות, שחשוד הוא, לכאורה, בביצוען, במהלך כהונתו, כראש- ממשלה, תוך שאנחנו דוחים מועד חקירתו, לאחר סיום כהונתו, כראש- ממשלה, מדוע שלא נעניק חסינות כזו, גם לנשיא המדינה, לחברי-כנסת, לרבנים הראשיים, לראשי ערים ולשאר אישי ציבור, בגין עבירות, שחשודים הם, לכאורה, בביצוען, במהלך כהונתם הציבורית?

מי שאינו מבין, כי עקרון השוויון, בפני החוק של הכלל, בלי יוצאים מן הכלל ובלי לתת עדיפות וחסינות, מפני קיום הליכים פליליים, במצב דברים זה או אחר, אינו מבין לחלוטין- משמעותו של המשפט: "הכל שווים בפני החוק", כמו- גם שומט הוא הקרקע, תחת לעקרון האחידות החל, מבחינה פלילית וערכית, גם יחד, על מי החשודים בביצוע עבירות פליליות, לכאורה, בניגוד לחוקים הפליליים התקפים והחלים, במדינת ישראל.

ואל - אל תביאו לי דוגמאות, ממדינות אחרות, בהן קיימת חסינות לנושאי תפקידים בכירים, מפני חקירה פלילית, במהלך כהונתם, דוגמת צרפת, שבה לא ניתן לחקור נשיאה של רפובליקה זו, במהלך כהונתו, כנשיא הרפובליקה הצרפתית. אם זיכרונכם אינו בוגד בכם, הרי אל וודאי יודעים אתם, כי שיטת התקדים המחייב - החלה במדינות שבהן שולט המשפט האנגלו-אמריקני ובכללן מדינת-ישראל - אינה חלה ואינה ישימה, ברפובליקה הצרפתית. זאת ועוד. בצרפת קיימת חוקה ואילו במדינת ישראל - חרף כל הניסיונות המתמשכים, מאז הקמתה ועד ימינו אנו - אין קיימת חוקה. אז מה הוא בכלל המקור והבסיס להשוות בין שתי מדינות, ששיטת המשפט הנוהגת בהן, הינה שונה לחלוטין.

הוא אשר כתבנו, תחילתם של דברים. קילו נוצות אינה זהה לקילו ברזל, מבחינת מהותו של המצרך, אלא הוא זהה, אך ורק מבחינת המשקל. הא - ותו לא!

האם ינסה מאן-דהוא להשוות בין קילו נוצות לבין קילו ברזל, אך ורק מפני שהמשותף, לשני מוצרים שונים ונפרדים, בעליל, אלה, הוא, כי משקלם זהה? התשובה לשאלה זו ברורה ולכן, אין כל מקום לחפש "תנא דמסייע", בשדות זרים, אלה יש לבחון דברים, על-רקע שיטת המשפט הנהוגה בישראל ועל-רקע צמיחתה של שיטת משפט זו, שיסודה במשפט האנגלי והאנגלו-אמריקני. שיטת משפט זו אינה מכירה בדרך של פגיעה בשוויון של הכלל, בפני החוק ובוודאי ובוודאי שאין היא מכירה, בחריגה מהעיקרון של: "הכל שווים בפני החוק", בכל הקשור להחלת החוק הפלילי על אזרחי ותושבי מדינת- ישראל.

ח"כ דוד אמסלם, מצא לך בכל הכבוד הראוי ענייני חקיקה מהותיים וחשובים יותר, לעסוק בהם, מאשר להעלות הצעת חוק הזויה בכל הכבוד הראוי שתפטור ראש-ממשלה מכהן, מאחריות פלילית, למעשים פליליים, שנחשד הוא, בביצוען, לכאורה, במהלך כהונתו. האם טיפלת, דוד אמסלם, בענייניהם של זכאי הביטוח הלאומי, מבחינה חקיקתית, עד תום? האם דאגת, דוד אמסלם, לכך כי יעבור בכנסת חוק המבטיח תזונה מינימאלית, לכל רעב ורעבה, בישראל, באופן שהמדינה תהיה חייבת, להאכיל כלל תושביה ואזרחיה, כך שלא יהיו מי הסובלים חרפת רעב והעולים על משכבם, בלילות, כבטנם מקרקרת, מחמת הרעב?

אם לאו, הפנה, במטותא ממך, מחוקק נכבד שכמוך, ח"כ דוד אמסלם, מרצך לעניינים חשובים אלה, קודם שתתעסק בענייני חסינותו או אי-חסינותו של ראש-ממשלה מכהן. ייתכן שהעיסוק בנושאים אלה, הינו עיסוק משעמם ולא יקנה לך, כל כותרות שהן, דוגמת העיסוק באפשרות שינוי החוק והענקת חסינות, מפני הליכים פליליים, לראש- ממשלה. עם זאת, אם רוצה אתה להיזכר, מבחינת ההיסטוריה החקיקתית, כמי שהביא שינוי של ממש, בחברה הישראלית, עסוק בעניינים "משעממים" אלה ומשוך ידך, מעיסוק בחקיקה שעניינה מתן חסינות מפני הליכים פליליים, במקרים מסוימים, לראש-ממשלה מכהן.