למה לי בורסה עכשיו

למה לי בורסה עכשיו, חסרות למשק צרות.....

- זו שאלה שאפשר לתת עליה תשובה מאוד ארוכה, אבל אם נתמקד בנקודה שאתה מדבר עליה במאמרים האחרונים, אין ספק שהתשובה היא: בורסה היא מחולל צמיחה חשוב מאין כמוהו במשק.

- הבורסה בישראל חשובה לעסקים מקומיים בסדר גודל בינוני. לאלו אין אפשרות ריאלית לגייס כספים בבורסה בחו"ל, וגיוס הון עבורם בבורסה, במקביל לאפיקים אחרים כמו מימון בנקאי, הכרחית לפריחה ופיתוח כלכלי של המשק ובסופו של דבר לעליה ברמת החיים של כולנו.

אם כך, הירידה במחזורי המסחר בבורסה בשנים האחרונות, איך אנחנו מתמודדים עם מציאות זו .

- ישנן סיבות רבות לדעיכה בבורסה. אבל צריך לשים לב, הירידה באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בירידה בכמות החברות הנסחרות ולא בדעיכה במחזורים (במחזורי האג"ח לדוגמה יש פריחה).

- בין הסיבות ניתן לציין מגמות גלובליות, תשואות נאות ומדיניות מיסוי מקילה באפיקי השקעה אחרים בדגש על אפיקי נדל"ן בארץ ובחו"ל. כמו-כן יש לציין עומס רגולציה שפגיעתו רעה במיוחד בחברות קטנות, הסטת כספי המשקיעים המוסדיים לחו"ל, וגם עוינות רבה שחשים בכירים בסקטור העסקי אשר גורמת להם לחשוש מחשיפה לציבור של העסקיים הפרטיים שלהם. כל אלו אינם גזירה משמיים - בכל אחד מהנקודות שציינתי אפשר לטפל אם כל הגורמים הרלוונטיים ירתמו לעניין.

ואולי שינוי מבנה בעלות הבורסה הנוכחית הוא המהלך הכרחי..... או שמא אנו נחפזים ומדובר בכייה לדורות.

- אני אוהד את הרעיון להפיכת הבורסה לחברה, בכפוף לרגולציה מתאימה. זו אינה תרופת פלא ולא תחליף לתיקון ליקויים אחרים אבל המהלך הזה נוסה בהצלחה בבורסות אחרות בחו"ל.

אז בוא נחזור לרגולצייה - ועדת חודק, ועדת גושן, חוק אכיפה פנהלית, ועדות תגמול - גל הרגולציה מאז משבר הסאב פריים. הצלת המשק מתוהו ובוהו או ריחים שהסבו נזק עצום.

את גל הרגולציה שעבר שוק ההון בשנים האחרות אפשר לכנות מהפכה של ממש, והיא החלה עוד לפני משבר הסאב פריים. אם ניקח למשל עסקות עם בעלי שליטה בחברות ציבוריות. בעבר היה קל מדי לבצע עסקות כאלו בשוק ההון הישראלי, מצב דברים זה השתנה ללא הכר.

- היות שלשינויים מעין אלו יש ביטויים שאפשר לברר במחקר אקדמי, לאחרונה בחנתי, ביחד עם אחד מתלמידיי מר איילון בלום, את פרמיית השליטה - המחיר מעבר לשווי המניות בבורסה, שבה מוכרים בעלי שליטה ישראלים את המניות שלהם.

והמסקנה ....כי מהו מחקר ללא מסקנה אקדמית

- מסתבר שבשנים האחרונות חלה ירידה דרמטית בפרמיה זו, מה שעשוי ללמד שהרפורמות מקשות על בעלי שליטה להפיק רווחים על חשבון בעלי מניות המיעוט.

- ולכן אפשר להסיק מכך שבצד התועלת ברגולציה, צריך להפנים שהגענו לנקודה שאפשר לעצור בה ולעשות חושבים לפני שמוסיפים עוד אסדרות כאלו ואחרות. וזה לפני ששוכחים שלרגולציה יש גם עלויות ניכרות ואסור להתאהב בעצם הרעיון לעשות רגולציה נוספת אם אין סיבה משמעותית להתערבות.

והמוסדיים. יש הרגשה לפיה המוסדיים מתנגדים באופן אוטומטי לכל עסקה עם בעל שליטה שמובאת לאישורם.

- לגבי התנגדות אוטומטית של גופים מוסדיים לעסקות בניגוד עניינים התשובה היא שאינני מכיר התנגדות אוטומטית כזאת, למרות שלפעמים יש הרגשה שגוף מוסדי מסוים מעדיף להצביע כנגד עסקה מסוימת מתוך חשש שיכתבו עליו בעיתון שהוא משתף פעולה עם בעל השליטה.

- אבל בראייה כוללת, לרוב ההצבעה היא פשוט כנה ועניינית - לכאן או לכאן. חלק ניכר מהמוסדיים נעזרים גם בהמלצות של אנטרופי, וגם כאן לא מדובר בקפריזה אלא בתוצאה של אנליזה.

בוא נשנה נושא. הגדלת היקף השקעות גופים מוסדיים בנכסים לא סחירים, שמשמעותה השקעת כספי החוסכים בניירות ערך זרים. אילו תקנות נדרש בכדי לפקח על כך שהמהלך לא יוביל ליצירת סיכונים מיותרים.

- אנו חיים בתקופה של ריביות ותשואות נמוכות להחריד. אולי הסיבה לכך היא שהצמיחה העולמית העתידית הולכת להיות צנועה והתשואות הנמוכות הן תולדה של הכסף הגדול שמחפש אחר הזדמנויות שהולכות ופוחתות.

- בנסיבות שכאלו, החיפוש המתמיד של גופים מוסדיים אחר אפיקי השקעה אלטרנטיביים הוא צו השעה, אחרת הפנסיה של כולנו בסכנה. אולם כמו כל טכנולוגיה חדשה, גם "טכנולוגית" השקעה חדשה נושאת עימה סיכונים, ולעיתים קרובות הרגולטור יראה את הסיכונים רק אחרי שהם התממשו.

הפיכת הגופים המוסדיים לגופי אשראי לחברות פרטיות ולקהל הרחב. מהלך פורץ דרך או צעד הרפתקני שיוביל לסחרור .

- אני מבין את המוטיבציה של קובעי המדיניות להביא להרחבת התחרות בשוק האשראי לצרכנים ולעסקים קטנים. אבל, למרות זאת, יש לי חששות ניכרים מהמהלך הספציפי הזה.

- במשך שנים הסבירו לנו הכלכלנים את החשיבות שבהקלות מס שמטרתן לעודד חסכון לפנסיה במטרה לאזן את הנטייה הטבעית של האנשים לצריכת יתר ולחסכון חסר. ואילו עכשיו, פתאום יאפשרו לאנשים למשוך אשראי בקלות על חשבון הפנסיה שלהם? זה עושה לי פרפרים בבטן. צריך לפעול במתינות בתחום הזה.

הגבלת שכר בכירים בחברות ציבוריות, במוסדות פיננסים ובמערכת הבנקאית. היות שאני תומך נלהב, תרשה לי לשאול: מדוע בעצם לא

- אינני בעד שכר חזירי ופרוע ללא בקרה אך לא זאת הדרך הנכונה לטפל בתופעה. הדרך היא באמצעות מערכת המס או בכלים של ממשל תאגידי.

- אני תומך נלהב של מערכת המס - גם כדי לרסן את אי-השוויון בחברה על-ידי העברות מאנשים שמשתכרים הרבה לאנשים שזקוקים לעזרה, וגם כדי לצנן פעילויות שרוצים לצנן על-ידי נטילת חלק מהרווחים מהפעילות.

- עם זאת המרת השימוש במערכת המס במגבלה חוקית על תשלום שכר נראית לי כפגיעה מיותרת בפעולת השוק. מה ההבדל בין הפעולה הזאת לבין קביעת שכר על-ידי המחוקק או לקיחת כל החלטה עסקית אחרת על-ידי המחוקק.

מדד המעוף. צועד לאלף השלישי, חוזר לאלף הראשון. או רק לשוטים ניתנה הנבואה ?

- לאורך זמן המעוף (ת"א 25 שיהפוך בפברואר לת"א 35) ייתן תשואה חיובית שמצדיקה את השקעת הכסף על-ידי המשקיעים.
- זו דרכו של עולם - אחרת לא היינו משקיעים. ככה מתומחרות השקעות מראש ובממוצע הדבר מצדיק את עצמו, לאורך זמן.

עם זאת קיים חשש שבזמן הקצר והבינוני השווקים עלולים להיות פרועים - לכאן או לכאן. זה לא צריך להפחיד איש או אישה צעירים ששוקלים כניסה לשוק. אבל רק שלא יאשימו אותי...