זכותו הבסיסית של אסיר לנכוח בדיון בעתירתו

בהחלטה קצרה אך מהותית קיבל שופט בית משפט העליון, נעם סולברג, ערעורו של אסיר שעתירתו נדחתה, על הסף, בפסק-דין שניתן בידי שופטת בית המשפט המחוזי, מרכז בלוד (השופטת, מיכל ברנט), בלא שבית המשפט המחוזי דן, כלל וכלל, בעתירתו.

בית המשפט העליון לא נדרש למהות עתירתו של אסיר זה ולגופן של טענותיו, אלא הוא קיבל עתירתו זו, ביטל פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, מרכז - בנימוק שמהבקשה שהוגשה לו, בידי בא-כוחו של האסיר ומתשובת המדינה לבקשה זו עולה, כי עתירת אסיר זו, נדונה בבית המשפט המחוזי, מרכז, בלא שהאסיר נכח באולם ולא התקיים, דיון על-פה, בעת הדיון בעתירתו זו. מטעם זה, בלבד, החליט בית המשפט העליון, בפסק-דינו לבטל פסק-דינו של בית המשפט מחוזי, מרכז.

בית המשפט העליון, הורה על ביטול פסק-דינו של בית המשפט מחוזי, מרכז והורה לבית משפט מחוזי זה, לשוב ולדון בעתירתו של האסיר מחדש, לגופם של הנימוקים שהועלו ונכללו בעתירת אסיר שהגיש הוא לבית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון הורה לבית המשפט המחוזי, בהחלטתו זו, לדון בעתירה, כאשר - הפעם - עליו להקפיד על כך, כי האסיר יהיה נוכח באולם בית המשפט, בעת שמיעתו נימוקי עתירתו והדיון בה, מבלי שהוא עצמו, נדרש - במסגרת החלטתו זה - לגופם של טיעוני האסיר, בעתירת האסיר שהוגשה, על ידו.

בהחלטתו זו כותב שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, כי תקנה 4 (א) לתקנות סדרי הדין (עתירות אסירים), התש"ם-1980 קובעת, כי כל עתירת אסיר, אשר עותר בעניינו, במסגרת של עתירת אסירים, תישמע בנוכחותו ובנוכחותו הגורם המשיב לעתירה, או בנוכחות באי-כוחו של האסיר שעתר במסגרת עתירת האסירים ובא-כוחו של הגורם המשיב לעתירה זו.

מאחר שבית המשפט המחוזי, מרכז מחק עתירת אסיר זו, על הסף, מבלי שהתקיים בה כל דיון במעמד הצדדים או באי-כוח הצדדים, הורה בית המשפט העליון, בפסק-דינו, על ביטול פסק-דינו זה של בית המשפט המחוזי, מרכז, תוך שקבע כי על בית משפט מחוזי זה לקיים קודם לכן דיון על פה בעתירה זו.

מן הראוי להדגיש ולציין, כי הוראה דומה, הדורשת נוכחותו של מי שדיון בפלילים מתקיים בעניינו בפני בית המשפט ובאולם בית המשפט, מצויה בהוראת סעיף 126 לתקנות סדר הדיון הפלילי ^{נוסח משולב}, תשל"ב-1972, הקובע, כי:

"באין הוראה אחרת בחוק זה, לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו".

בשונה מהליכים משפטיים, בתחום האזרחי, בהם אין נדרשת נוכחותו של בעל-דין, שעה שעניינו נדון בפני בית המשפט, הרי בכל הקשור לקיומם של הליכים פליליים והליכים סמי-פליליים, דוגמת הליכים משמעתיים, עתירות אסירים ועוד, דורש המחוקק נוכחותו של בעל-הדין באולם, בעת שמתקיים דיון בעניינו. אי-הקפדה על הדרישה בדבר נוכחותו של בעל-דין, בהליך פלילי או בהליך סמי פלילי כמו בענייננו אנו, במקרה של היעדר האסיר העותר, בעת הדיון בעתירת אסירים עלולה להביא לביטול ההחלטה או פסק-הדין שניתן בעניינו של בעל-דין זה, לחלוטין, מבלי להידרש אפילו לנימוקי עתירת אסיר זו, לגופם של דברים.