|   15:07:40
דלג
  אלי אלון  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
איך רוכשים ביטוח נסיעות לחול הכי זול ?
מיכי קסטנבאום
חלוק מגבת לילדים

רצח יוחנן שטאל וסליה זוהר בסידנא-עלי

רצח זוג המטיילים יוחנן שטאל וסליה זוהר באזור חולות סידנא-עלי ליד הרצליה, הסעיר בשנות ה-30 את הישוב היהודי בארץ ואף הועלה בשאילתה בפרלמנט הבריטי. עם השנים נשכחה פרשת רצח זה ולא ידועה לרוב רובו של הציבור
01/09/2016  |   אלי אלון   |   כתבות   |   תגובות
רצח יוחנן שטאל וסליה זוהר

סליה זוהר

ב-28 ביוני יום ראשון שנת 1931 יצאו יוחנן שטאל (22) וחברתו סליה זוהר,אף היא בשנות העשרים לחייה, לטיול שתוכנן ליומיים שלושה באזור השרון. לפני צאתם הם סיפרו לקרוביהם ולידידיהם כי הם עומדים לצאת לטיול ליומיים- שלושה לאזור השרון והרצליה ולבקר את חבריו ומכריו של יוחנן בהרצליה ג', שם חנתה פלוגה של הקיבוץ המאוחד.

ב-28 ביוני 1931 יום היציאה לטיול נפגשו יוחנן וסליה, על-פי עדויות, ברחוב הרצל ליד הגימנסיה "הרצליה". יוחנן הגיע מגבעת ברנר שם היה חבר בקבוצת "חירות" ואילו סליה הגיעה מבן שמן שם התגוררה אצל אחותה הצעירה מיכל זלצר שהייתה פועלת בבן שמן ובחודשי הריונה האחרונים. בתל אביב עלו לאוטובוס ציבורי כדי להגיע לירקון. בסביבות השעה עשר בבוקר, הגיעו השניים לשפת נחל הירקון. דייג ומשכיר סירות, סיפר כי העביר אותם בסירה לגדה הצפונית של הנחל.

כשירדו מהסירה, הלכו לאורך הירקון מערבה בכיוון הים, ואז לאורך גבעות החוף צפונה, לעבר סידנא-עלי.

בחלוף מספר ימים מאז צאתם של יוחנן וסליה לטיול ומשלא שבו לבתיהם, קרוביהם שדאגו לשלומם, הודיעו על העדרם למשטרה.

חיפושים נרחבים אחר השניים

ביום 12.7.1931, כשבועיים לאחר שיוחנן וסליה יצאו לטיול נדפסה בעיתון "דבר" ידיעה בדבר היעלמם של השניים, ואז החלו החיפושים. המשטרה הבריטית שלחה שוטרים אנגלים, יהודים וערבים, לחפש אחר הנעדרים. ואף מטוס של הצבא הבריטי הועלה לאוויר לסרוק את החוף עד חדרה. בחיפושים נטלו חלק גם אחיה של סליה צבי זוהר, וגיסה של סליה משה זלצר, אשר יחד עם חבריהם סרקו את השטחים שבין הירקון להרצליה. אולם כל החיפושים לא העלו דבר.

משלא העלו החיפושים אחר השניים דבר, הכריזו הבריטים על מתן פרס של 20 לא"י למי שימסור אינפורמציה שתביא לפתרון התעלומה. בהודעה רשמית מטעם שלטונות המנדט מתאריך 1 באוגוסט 1931 שפורסמה בעיתונות בארץ בשלוש שפות, אנגלית, עברית וערבית, נאמר בזו הלשון: "פרס של עשרים ‭ 20)‬ פונטים פלשתינים (א"י) ישולם לאיש אשר יהיה הראשון שימסור ידיעות שיובילו למציאתם של: סליה זהר ויוחנן שטאל, שעזבו את תל אביב ב־28 ביוני ‭ 1931‬ לטיול קצר ולא שבו.‬‬ במודעה מובא תיאורם של שני הנעלמים וכן תמונותיהם. להלן תיאורה של ‬סליה זוהר כפי שמופיע במודעה : ‬גבהה 168 ס"מ רזה, מראה חום, שער שחור, עיניים חומות, בפעם האחרונה שראוה הייתה לבושה בשמלה קצרה עד הברכיים, וסנדלים בלי גרבים, ונשאה נרתיק־ יד, מדברת פולנית, גרמנית ועברית. ‭ ‬‬‬
‬תיאור יוחנן שטאל: בן 23 גבהו 163 ס"מ מבנה גוף בינוני, שיער בהיר, עיניים כחולות, בפעם האחרונה שראוהו היה לבוש בכתונת "חאקי" עם צווארון פתוח, מכנסים קצרים, של " חאקי" סנדלים בלי גרבים ונשא שק (רוקזאק) ירוק על גבו. מדבר גרמנית ועברית. חתום על המודעה ר. ג . ב . ספייסר מפקד המשטרה.

מפקד המשטרה הבריטית בא"י המפקח ספייסר אמר למנהל סט"א (סוכנות טלגרפית ארצי-שראלית) מר שוארץ: " מתקבל על דעתי ששטאל וזוהר עזבו את הארץ ואולי תקבלו בעוד זמן מה מכתבים מהם" .

בעיתונות היהודית האשימו את המשטרה הבריטית שאינה מתאמצת במיוחד לפתרון התעלומה. ולברר מה עלה בגורלם של שני היהודים שנעלמו. העיתונות היהודית גם מתחה ביקורת על הסכום הנמוך- 20 לא"י שהציעה המשטרה הבריטית למוסרי מידע שיביא למציאת יוחנן וסליה. וכך נכתב למשל בטור מערכת של העיתון "דבר" מיום 16 ביולי 1931: "שני אנשים סליה ויוחנן יצאו לפני 17 יום לטיול בן יומיים שלושה ומאז לא נתקבלה מהם כל ידיעה. כל ההשערות שהיו עלולות להשקיט את הדאגה לגורלם, אינן מתקבלות על דעת קרוביהם וחבריהם של הנעלמים. אין כל יסוד לחשוב על בריחה, נסיעת פתאום לחו"ל או התחבאות. כל התנאים והמסיבות מכריחים להניח, כי קרה אסון והחרדה רבה. כל מי שנזדמן לו להיפגש את השניים האלה או לשמוע משהו עליהם ועל עקבותיהם, אל יחמיץ ויבוא מיד לעזרת המחפשים.... אולם בראש ובראשונה מוטלת חובת החיפוש על ממשלת הארץ... לאן נעלמו האנשים ? המשטרה נדרשת להעמיד את כל כוחותיה, את כל כשרונה לשירות החיפוש. אל ילך לאיבוד אף יום אחד, אל תידחה חקירה נמרצת אף לשעה אחת. לא רק גורל שני האנשים שנעלמו מחייב זאת, עצם ביטחון החיים בארץ דורש זאת!".

גם מוסדות הסתדרות העובדים, הוועד הלאומי ומחלקת הביטחון של הסוכנות היהודית הצטרפו לחיפושים. ארגון ה"הגנה" פנה לאנשיו לחקור היכן נטמנו הגוויות; היה ברור לארגון זה שהנעלמים כבר אינם עוד בין החיים. מפקד ההגנה, אליהו גולומב, כינס בביתו בתל אביב שורה של בכירי "ההגנה" ובהם דוד זסלבסקי, מראשוני גבעת-ברנר, מאיר ספקטור, מוותיקי "השומר" יהושע אייזיק (לימים אשל) איש "גדוד העבודה" והורה לארגן חיפושים למציאת הנעלמים " - עלינו להגיע לפתרון התעלומה ויהי מה" אמר גולומב.
פעילי "ההגנה" ובהם שאול מאירוב (לימים אביגור) מקבוצת כינרת, צבי ניסנוב מטבריה, צבי וולף מבית-אלפא, חיים שטורמן מעין-חרוד, הלל לנדסמן מאילת-השחר, נחום הורביץ מכפר-גלעדי ואחרים. פעלו והפעילו חברי "ההגנה" וכן סוכנים ומודיעים של "ההגנה" כדי לנסות ולברר מה עלה בגורלם של שטאל וסליה. הם ערכו חקירות וחיפושים ביישובים ובכפרים ערביים, ובין שבטי הבדווים, אולם כל המאמצים לגלות את עקבות הנעלמים עלו בתוהו.

המשורר הצעיר יונתן רטוש (אוריאל היילפרין), שעבד באותה עת כמורה במושבה הרצליה, פרסם ב-7 באוגוסט 1931 (כחודש וחצי לאחר היעלמותם של יוחנן וסליה) בעיתון הרביזיוניסטי "העם" את שירו "כי ישאלך". בשיר זה תוקף המשורר את מורך הלב של הנהגת היישוב מתנועת העבודה שבניגוד לחוגים הלאומיים, ביקשו להמתין לתוצאות החקירה ולא להאשים ברצח את כפריי הסביבה הערבים.

יוחנן שטאל וסליה זוהר - תולדות חייהם

יוחנן שטאל נולד בעיר מנהיים בשנת 1908, בנם בכורם של ברטלוד ורחל-רחה לבית מאי. הוריו שימשו שניהם כמורים בבית הספר המקומי.

הבן השני נפתלי (היינץ) נולד ב-1913 עלה לארץ ב1933 והיה חבר קיבוץ גבעת ברנר), והבן השלישי יוסף (ורנר) נולד ב-1916.יוחנן למד בבית ספר יסודי ותיכון, ואחר כך בבית ספר חקלאי מקצועי. תלמיד מצטיין, שניחן ברמת אינטליגנציה גבוהה וגילה עניין רב בלימודי הטבע. הוא היה חבר פעיל בתנועות, "תכלת לבן" ("בלאו-וייס"), "דרור" ו"הבונים". בשנת 1929 עולה יוחנן לארץ ומגיע לקיבוץ בית-זרע. בקיץ 1930 היה בקיבוץ שריד; בדצמבר 1930 הצטרף כחבר לקבוצת "חרות" בקיבוץ בגבעת-ברנר ועבד בפרדס ברחובות.

סליה (שרה) זוהר בתם של סבינה וניסן זוננשיין, סוחר בעצים ותבואות נולדה בשנת 1902(במקומות אחרים מצויין כי נולדה בשנת 1909) בחודורוב שבגליציה המזרחית למשפחה מסורתית וציונית אחרי שני אחים יור וצבי. בתחילת מלחמת העולם הראשונה עקרה המשפחה לווינה שם למדה סליה בבית הספר התיכון וב'פדגוגיון' העברי - בית מדרש למורות. בשנת 1928 עלתה סליה לארץ. תחילה עבדה כאחות במוסד החינוכי בבן-שמן, ואחר כך הייתה פועלת בקיבוץ שריד. סבה של סליה אבי אביה היה העסקן הציבורי משה זוננשיין. אחיה של סליה היה ד"ר צבי זוהר ממייסדי תנועת "השומר הצעיר", איש חנוך ותרבות, פעיל בהקמת רשת בתי הספר העבריים "תרבות" בפולין, ולימים ממייסדי המוסד החינוכי במשמר העמק ומנהל סמינר הקיבוצים. אחיינה היה פרופ' עזרה זוהר שהיה רופא בכיר וממקימי מפלגת שלומציון עם אריק שרון.

מאחר שסליה זוהר הייתה נתינת פולין נפגשו אנשי משלחת עולי פולין - ד"ר ד' צלציון וא' קירשנבוים עם הקונסול הפולני ו"עוררה לפניו את שאלת סליה זוהר (נתינת פולין).הקונסול הבטיח לחקור בדבר" עיתון "דבר" שדיווח על כך (27.7.1931) מציין באותה ידיעה "כי לפני ימים מספר פנו לקונסול הגרמני ביפו בעניין זה (שטאל הוא נתין גרמני)".

התעלומה נפתרת

אור ליום שישי, 13 בנובמבר 1931, כארבעה חודשים לאחר שיצאו לטיול נפתרה תעלומת העדרם של יוחנן שטאל וסליה זוהר: שניהם נרצחו בידי בדואים בסמוך למתחם סידנא עלי שליד הרצליה ונקברו בחולות. את התעלומה פתרו אברהם דוריאן שהיה שומר המושבה כפר סבא וכונה בפי הערבים "אבו יצחק" והשומר הידוע אברהם שפירא מפתח תקוה, שלקחו על עצמם בהתנדבות לפענח את הפרשה. השניים ידעו ערבית על בוריה, הכירו את כל מנהגי הערבים והפוליטיקה הבין-שבטית והיו מקובלים בין הערבים דוריאן ושפירא סובבו בכפרים הערביים הפעילו מודיעים וניסו לקבל מידע שיסייע בפתרון תעלומת העדרם של שטאל וסליה זוהר.

לבסוף אותר מודיע ערבי שסיפר כי הוא יודע את שמות הרוצחים ואת מפת מקום הגופות. הוא דרש, כך נמסר, עבור המידע סכום של 200 ל"י, סכום נכבד באותם הימים. אברהם שפירא עובד בן עמי וגד מכנס מארגון "בני בנימין" ניהלו מו"מ עם הערבי המודיע וסייעו בהשגת הכספים. המודיע התנה תנאי ששמו יישאר בסוד גמור. בעקבות המידע שמסר, נחקרו מספר חשודים בדווים. תחילה הכחישו כל קשר לשני הנעלמים אולם בחקירתם חלק מהם "נשברו" והודו כי רצחו את השניים וטמנו את גופותיהם בחולות. הם סיפרו כי ביום הרצח חזרו מהשוק ביפו, שם מכרו אבטיחים. הם רכבו על גמלים לאורך החוף. על אחת הגבעות ליד הרצליה הם ראו זוג צעיר יושב על גבעה ומתבונן בים ובסביבה. הם התנפלו על הגבר מאחור מבלי שהספיק להתנגד. נעצו סכין אבטיחים בגבו, וכשנפל, דקרוהו בליבו בפגיון. הבחורה החלה לברוח, הם תפסו אותה ואנסו אותה בזה אחר זה ואחר כך רצחו אותה בדקירות. את שתי הגופות הטמינו בחולות. הם הצביעו על מקום קבורת הגופות – על גבעה ממערב לכפר א-ג'ליל, (כיום מדרום למלון אכדיה).במרחק 7-8 ק"מ צפונית לתל אביב. בסוכותיהם של כמה מהנאשמים או קרוביהם התגלו חפצים השייכים לנרצחים ובהם חגורה של סליה ואולר השייך ליוחנן.

ביום חמישי 12 בנובמבר 1931 בשעה 8 בערב לערך הגיע קצין משטרת פתח תקוה גופר בלווית פלוגת שוטרים למקום הטמנת הגופות ולאור פנסי "לוקס" החלו החיפושים אחר הגופות. לאחר חפירה קצרה נחשפו וזוהו שלדיהם של יוחנן וסליה. המשטרה ערכה במקום " פרטיכל צילומים ומדידות" למחרת בבוקר יום שישי (13.11.31) הגיעו למקום עיתונאים וצלמים וכן אחיה של סליה, צבי זוהר, שראה בכאב את שרידי גופת אחותו פזורים על החול. הגופות ובמיוחד גופת הבחורה נמצאו במצב קשה והועברו לבית החולים "הדסה" בתל אביב. באותו יום, יום שישי בשעה 3 אחר-הצהריים ערב כניסת שבת יצאה הלוויתם לבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. שם נקברו זה ליד זה. המונים הלכו אחר ארונותיהם. בבית הקברות ספדו להם ראש העיר מאיר דיזנגוף בשם העירייה ודוד רמז בשם הוועד הפועל של ההסתדרות "שניהם ציינו כי האחראים לביטחון בארץ ולגילוי הפשעים לא הועילו כלום באסון זה ואפילו העבודה האחרונה נעשתה במוחות מתנדבים".

חמשת החשודים ברצח יוחנן וסליה נאסרו בבית הסוהר ביפו והובאו ביום ראשון 15 בנובמבר 1931 בפני השופט א. שמש להארכת מעצרם. באותו יום פרסמה העיתונות היהודית בארץ בעמודים ראשיים ובהבלטה את דבר מציאת הגופות ומעצר הרוצחים. הרצח הסעיר את הישוב היהודי בארץ. והעיתונות עסקה בו גם בשנים הבאות. אביו של יוחנן, ברטלוד שטאל שלח כמה ימים לאחר מציאת גופת בנו ממנהיים בגרמניה, מכתב תודה שהתפרסם בעיתון "דואר היום" (9.12.1931) בהבלטה תחת הכותרת "תודתו של אב שכול" ובו הוא מודה לעיתון "דואר היום" שהרבה לסקר ולדווח על הפרשה ולכל אלה שסייעו בחיפושים אחר בנו.

ימים ספורים לאחר גילוי הגופות, פורסמה בעיתון "דבר" ידיעה כי פרשת הרצח הגיעה אף לפרלמנט הבריטי ואחד הנציגים בו שאל "אם משרד המושבות הבריטי יהיה מוכן עתה להרשות ליהודים לשאת נשק להגנה עצמית בסכנה הסובבת אותם. עקב הרצח הכפול ליד ת"א והקשיים שהממשלה ניצבה בפניהם בקשר לגילוי הרוצחים וגוויות הנרצחים. שר המושבות השיב כי יבקש מאת הנציב העליון לא"י דוח בעניין זה".

המשפט

משפטם של חמשת הנאשמים ברצח התנהל בבית הדין המחוזי ביפו הוא החל בינואר 1932. הרכב השופטים כלל את אב בית הדין השופט סיטון, ד"ר יוסף מני ומר עיזת נימר. כסנגורי הנאשמים שימשו עורך הדין ראג'ב אל-אימאם ונוספים.

הנאשמים ברצח היו חמישה צעירים בדויים ואלה שמותיהם: ראשיד איבן מוסה אבו סולימן בן 25 מערב-אל-קוראן. "רק לפני זמן קצר שוחרר ממאסר, שישב בו בגלל גנבה". האני איבן סלים אבו סולימן בדואי משבט אל-קורעאן, השתחרר ממאסר על גנבת אבטיחים לפני חודש. (ראשיד והאני הם בני משפחה אחת.), סעיד איבן שאטאווי אבו סולימן, מוסטפה שייך אל מלחי, ואחמד איבן עווד אבו הדיב. (יתכן שיש שיבושים קלים בשמות א.א) שלושה מהם זוכו בשלב הראשון של המשפט. בהמשך המשפט זיכו השופטים גם האני בן סלים אבו סולימאן (הקטין שבין החמישה). למעשה מבין חמשת הנאשמים ברצח הורשע נאשם אחד בלבד, ראשיד בן מוסה אבו סולימאן ונגזר עליו מאסר של 15 שנה עם עבודת פרך. המשפט הסתיים ב-8 ביוני 1932 עורכי דין ערביים יעצו לנאשמים במהלך המשפט.

לימים התברר כי המודיע הערבי שמסר מידע על זהות רוצחי יוחנן וסליה ומקום הטמנת גופותיהם היה לא אחר מאשר עלי קאסם תושב יפו ששימש כמודיע בשכר עבור הש"י שבשלהי שנת 1948 בתקופת מלחמת העצמאות, הוצא להורג בחשד למסירת ידיעות לערבים. ראש מחלקת המודיעין הצבאי, איסר בארי, הורה להוציאו להורג ללא משפט. גופתו מנוקבת הכדורים נתגלתה ביערות הכרמל ליד חיפה בנובמבר 1948.

תאריך:  01/09/2016   |   עודכן:  01/09/2016
אלי אלון
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
רצח יוחנן שטאל וסליה זוהר בסידנא-עלי
תגובות  [ 6 ] מוצגות   [ 6 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
דורית ברק
1/09/16 13:36
2
מגיב ותיק
1/09/16 16:46
 
לך לקיריית שאול.
2/09/16 11:44
3
עיניה
1/09/16 16:54
4
מיכל מירושלים
1/09/16 22:33
5
וינטר הניה
3/09/16 20:03
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
העיתונאי האיטלקי ג'וליו מאוטי פירסם ב-27 לאוגוסט מאמר בכתב העת גייטסטון אינסטיטיוט שכותרתו: Europe:The Substirution of a Population.
01/09/2016  |  רבקה שפק ליסק  |   כתבות
מבין סיפורי הבשורות של "הברית החדשה", שעליה מתבסס העולם הנוצרי, נחשבת "הבשורה של מתי" לבשורה היהודית ביותר באופיה. מסתבר שהיא גם היוותה מקור-השראה לעשרים ציורים מרהיבים, שציירה האמנית היהודית-משיחית מארה"ב, סטפי גייזר רובין.
01/09/2016  |  ראובן לייב  |   כתבות
אריזות גרנולה במותג פנינה רוזנבלום שתאריך פג התוקף שלהן חלף לפני חודשים ארוכים, הוצעו ללקוחות על אחד ממדפי סניף רמי לוי ברחוב כנפי נשרים בירושלים. עובדי הסניף ניסו למנוע מלקוחות לצלם את המוצרים הפגומים, וכשנאמר להם שאין להם סמכות למנוע את הצילום - הזמינו משטרה.
01/09/2016  |  איציק וולף  |   כתבות
"אחי, מה קורה? חסר אחד לכדורגל - יש מצב שאתה בא להשלים?", "אחותי, מה שלומך? הצלחתי להשיג כרטיסים להופעה של אביתר בנאי היום, בא לך לצאת?". הפער העצום בין האותיות שמרצדות על מסך הפלאפון לבין ערימות הכביסה והכלים, הרצפה המטונפת או המשבצת ביומן שהבטחתם לעצמכם לשריין כבר לפני שבוע לזמן זוגי מצליח להפיל אתכם מהרגלים. אתה כבר לא זוכר מתי בפעם האחרונה הפגנת את כישוריך "המבוזבזים" במגרש כמו בימים הטובים, ואת מזמן מצהירה באוזני כל מי שרוצה לשמוע (וגם מי שלא רוצה...) שאת חייבת זמן אוורור לעצמך. אבל... אוף! איזו באסה!
31/08/2016  |  הראלה ישי  |   כתבות
שלמה זנד (Shlomo Sand) דוחה בסיפרו "מתי ואיך הומצא העם היהודי" שיצא לאור ב-2008 את "מיתוס הגלות" כהמצאה שטיפחה התנועה הציונית בטענה שהרומיים לא נהגו במדיניות של הגלייה המונית של אוכלוסיות. הוא ביסס את טיעונו על כך ש"לא היו בידיהם אמצעים טכנולוגיים לעשות זאת: לא משאיות, לא רכבות ואף לא ספינות נוסעים רחבות ממדים המוכרות לנו מהעולם המודרני".
31/08/2016  |  רבקה שפק ליסק  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בלפור חקק
בלפור חקק
הזמנתי את ההורים לשיחה. סיפרתי להם שהמצב בכיתה נואש, המורה פרישטיק אדם עדין מאוד, ואינו יכול ללַמד כאשר בנם בכיתה    הם נראו מתוחים, התייעצו ביניהם והיו במבוכה
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il