זמן רב התאפקתי ולא יצאתי ו/או כתבתי נגד הגברת לוסי(?) אהריש, שמופיעה על תקן שחקנית הרכש הישראלית-מודרנית מקבוצת המילואים של העולם הפלשתיני-מוסלמי. להבדיל מדתות אחרות הרי שהיהדות מורה באופן ברור לא להתערב בסכסוכי נכרים, אף אם הנטייה שלך היא ברורה לצד זה או אחר. הכרתי בחיי לא מעט ערבים שהעדיפו לפעול עם הציונות ולשכוח מעברם ההיסטורי, כדרך לבנות לעצמם עתיד אחר. לא פעם לא הסכמתי לעמדתם אבל כיבדתי את השקפתם השונה משום שהללו האמינו בה באמת ובתמים, והעיקר הם לא ניסו "להתבולל" בקרב היהודים או ה"ישראלים החדשים" אלא נותרו ערבים אך בדרכם הם. גברת לוסי אהריש היא עוף שונה, ובמידת מה היא מזכירה לי את אותו זועבי מנצרת עילית אך סגנונה כמובן עדין ואלגנטי יותר.
הגברת הזו פשוט המירה את עמה ודתה עבור ההתקדמות בחברה הישראלית האולטרא חילונית, משהו כמו ה"מרנוס" של ספרד. כשהכומר נדאף נלחם על עצמאותו כארמי-נוצרי ולא כערבי-פלשתיני, אזי, אני מאמין שזו באמת עמדתו. כשאישים ערבים כזוהיר בהלול, ראלב מג'דלה ונוואף מסלחה בחרו לפעול כערבים פלשתינים מתוך מפלגה ישראלית מתוך עמדה שלדעתם היא ריאליסטית, אזי, אני מאמין שאמנם זו הייתה מטרתם למען הרעיון הערבי הכולל ולא רק כדי לקדם את עצמם על-ידי "יפיפיות נפש" פרו ציונית. כאשר מדענים וספורטאים ערבים מנסים בכל זאת להתמזג בתוך מדינת ישראל, אזי, אני מאמין שזו באמת כוונתם והיא איננה רק לשם הקידום האישי הצר אלא חלק מהשקפה כוללת. אבל אצל גברת אהריש אין שום רעיון אינטגרטיבי שעומד מאחוריה אלא מטרתה בסה"כ לערוק ולהתבולל בחברה הישראלית על גב אחיה הערבים תוך התלהמות בוטה נגדם, כהוכחה על-כנות עריקתה. התלהמות שכאמור רק זועבי מנצרת עילית יודע לעשות טוב יותר. והנה, לאחרונה היא גילתה שלא רק המצר לישמעאל נעשה לראש אלא גם המצר לישראל - קרי, לחרדים וליהדות, נעשה לראש. מהיכרותי עם לא מעט ערבים שעובדים עם הממסד הישראלי הרי שהיא היחידה שמעזה להתערב בעניינים פנים - יהודיים, ובדרכה החלקלקה והתיאטרלית בזה לציבור החרדי היא בזה לציבור החרדי בישראל כדי לקבל עוד לגיטמצייה אצל הימין האנטי דתי ולנסות לזכות גם בנקודות אצל השמאל הישראלי, למרות האנטי פלשתיניזם שלה.
סרח עודף
אני רחוק מלנזוף בזה או אחר כאשר הוא מנהל עימי דיון רעיוני, רק משום מוצאו. ובמקביל ציינתי במאמרי "השפן הכשר" את הסתייגותי מכל "קרב השבת" המזויף שמנהלים עסקני "
יהדות התורה" ו
ש"ס נגד שר התחבורה ישראל כ"ץ. יתרה מכך, מהיכרותי את השר כץ, ולהבדיל את ח"כ גפני, אני נוטה להאמין לשר כץ כי אומנם כול חילולי השבת תואמו מראש עם הנציגים החרדים. כץ - בוגר ישיבה תיכונית ושאביו היה חסיד סאטמר, רחוק מלהיות שונא דת ומי שמערים על עסקנים חרדים מלכתחילה. אבל גברת לוסי - בהופעתה הטלויזיונית, לא ביקרה את העסקנים החרדים בלבד על עמדם הצבועה נגד השר כץ והיא גם לא הצטמצמה רק לעניין פרשת הרכבת בת"א אלא העמידה את כל הציבור החרדי ב"פוקוס" של אלה שמטרפדים כל דבר טוב במדינה, ושבעצם היותם הם סרח עודף. הופעה זו הזכירה לי את כל החשוכים והמסיתים האנטי דתיים כשולמית אלוני,
אורי אבנרי,
יוסי ביילין, טומי לפיד וכמובן
יאיר לפיד. אני מניח שגברת לוסי איננה חושבת לסיים את הקריירה שלה רק כאשת טלוויזיה וכדוגמנית אלא מסתמא שהפוליטיקה קורצת לה כמו לחבריה היחימוביצים, הרוזנטלים ובמיוחד הלפידים הבוערים, ולכן היא מחפשת עוד ציבור, מלבד אחיה הערבים, שעליו היא תתאמן אלקטוראלית כשק אגרוף פוליטי - תקשורתי. מאחר שבמאחותייה האנטי פלשתיניות היא כבר התנתקה מהשמאל הישראלי הרי שהפיכת החרדים לשק חבטות יעבירו אליה גם לא מעט אנשי שמאל כפי שרפאל איתן ושני הלפידים הבוערים כבר עשו זאת בעבר. להבדיל ממתקיפי היהדות החרדית שבקרב המגזר היהודי הרי שלעניות דעתי לגברת לוסי אין אפילו קורטוב של מעורבות רעיונית ורגשית בויכוח הפנים יהודי אלא כל התקפתה היא לשם קידום הקריירה שלה על גב של מיעוט נרדף במדינת ישראל.
היהדות החרדית, ואף גורמים מסורתיים יהודים צריכים להיות ערוכים לעצור את פיה של האישה הזו מלהמשיך לנטוף ארס אנטי דתי, ובית המשפט יכול בהחלט להיות זירה מתאימה לכך. השטנה והארס שזרו גם הרס - מצידם של מנהיגי האנטי חרדיות כאלוני ושותפיה, מחייבים אותנו לעצור את ה"כוכבת" התקשורתית החדשה שכל כולה מתקתקות ו"פוזה" חנפנית ותו לא.
