בנימין נתניהו מוביל את מדינת ישראל הממלכתית, הדמוקרטית והציונית לממלכת יהודה התאוקרטית-משיחית והבלתי דמוקרטית. זאת תסתגר ותבודד עצמה בעולם הגלובלי ובאזור ותידחק אל מעבר לזרם המרכזי של ההיסטוריה המדינית, הכלכלה והתרבות הגלובלית והאיזורית. זה מתכון לחיסול הריבונות הישראלית השלישית, כפי שכבר קרה בהיסטוריה כתוצאה מנמהרות ונואלות משיחית לא רציונלית שהשתלטה על היהודים. הלקחים צריכים להלמד, המודעות להם צריכה להביא לפעולת מנע מקדימה שהיא בבחינת "עוז לתמורה בטרם פורענות". הפתרון צריך להיות פוליטי בהקמת גוש גדול ואטרקטיבי שיכלול נציגי מפלגות ואישים נוספים מתנועות ציבוריות חוץ פרלמנטריות, וכאלה שהם בעלי משקל ציבורי-איכותי. המטרה והיעד צריכים להיות הצלת מדינת ישראל הממלכתית מטירוף המשיחיות הרבנית האורתודוקסית האנטי פרגמטית. על כולם לותר על האגו האישי ולאפשר הקמת רשימת מועמדים משותפת מוסכמת ואטרקטיבית ולבחור מנהיג מקובל ובעל יכולות היבחרות בפריימריז פתוחים.
נתניהו מפחיד את הציבור מאחר שלשיטתו זה אמור להיות במאבק קיומי דרוויניסטי מתמיד. מאידך הוא פועל במדיניות שמחלישה בעקביות את היישות הממלכתית הישראלית בכל המשתנים.
על סדר היום:
א. פגיעה מתמשכת ביחסי ארה"ב-ישראל וקפאון מדיני מסוכן.
ב. החלשת עוצמת צה"ל במשוואת הישראלית הממלכתית.
ג. החלשת האקדמיה, המדע והמו"פ.
ד. החלשת הכלכלה היצרנית הישראלית על-ידי פגיעה במנופי הצמיחה, בתשתיות, במו"פ בתעשיות ובחקלאות.
ה. החלשת הרשות השופטת.
ו. החלשת התקשורת החופשית ופגיעה ב
חופש הביטוי.
ז. ריקון הדמוקרטיה הישראלית והחלשתה המתמשכת והתהליכית בפעולות חקיקה.
ח. העצמת מוטיבים לאומניים וגזעניים צורמים.
תמיד צריך לזכור ולהזכיר כי נתנינו היה זה שנכנע באופן מחפיר לטרור החמאסי בפרשת
גלעד שליט וצפוי להמשיך בכך בהתייחס להתנגדותו לאישור מתווה
מאיר שמגר בהקשר שבויים ונעדרים. קו התיחום בין הביביז'ם והאנטי- ביביז'ם בנושאים שצויינו, חוצה בין קואליציית נתניהו לבין כוחות פוליטיים, כלכליים וחברתיים החושבים הפוך וחרדים לשימור הישראליות של ישראל.
על כל המפלגות הפרלמנטריות ביחד עם התנועות והאישים שעדיין לא מיוצגים בכנסת - להתכד לגוש אחד, שירוץ ברשימה אחת משותפת לכנסת. כל זאת לפי הסכם אד-הוק שימנע פיצול כוחות ויחלש. מדובר בהקמת חזית להצלה ממלכתית של מדינת ישראל מהביביז'ם. אם הניסוי יצליח והחזית תגיע לשלטון - השלב המתבקש הבא יהיה ניצול המומנטום לשם ייסוד "המפלגה הדמוקרטית הישראלית המאוחדת".
בבחירות האחרונות עברו ערביי ישראל תהליך דומה בהקימם את "הרשימה המשותפת", שמחזיקה מעמד בהנהגת
איימן עודה למרות תחזיות הפוכות.
המנהיג שיוביל את החזית הישראלית האמורה צריך להיבחר, בהתייחס להתאמתו וכישוריו להיבחר באופן מעשי בבחירות לכנסת על-ידי ציבור הבוחרים הישראלים שמאסו בביביזים. בחירתו תבוצע בדרך שתוסכם מראש בין שותפי החזית, בהתייחס לקיום פריימריז פתוחים מוסכמים.
בפריימריז הפתוחים ישתתפו מתפקדי המפלגות הפרלמנטריות שירכיבו את הגוש, וכן אזרחים שירשמו וישלמו דמי השתתפות סמליים. האזרחים יהיו אלה שירצו להשפיע על מהלך האבולוציה העתידית של ישראל ללא קשר לאדיאולוגיות, מפלגות ומסגרות העבר. הבחירות בפריימריז פתוחים אלה, תתקיימנה במועדים ובדרכים שיקבעו ויוסכמו בין שותפי החזית מראש ובכתב ויפורסמו בשקיפות לציבור.
צריך להדגיש שהפריימריז הפתוחים ו/או הסגורים אינם מוסדרים בחקיקה הישראלית הקיימת בנושאי מפלגות. אין צורך בחקיקה. די בהסדרה חוזית מינהלית בין ותוך מפלגתית מוסכמת לשם קיום פריימריז למנהיגות ולרשימת החברים המועמדים לכנסת מטעם רשימה שאושרה בוועדת הבחירות המרכזית.
העקרונות וקווי היסוד המוסכמים של חזית ההצלה הממלכתית יהיו פשוטים, ויוצרי מכנים משותפים מירביים בהתייחס לעמדות ולתפיסות רוב הציבור הישראלי בתקופה זו.
מדובר בשמירת העקרונות הבאים: (שיהיו קווי היסוד):
1. ישראל - מדינה דמוקרטית
2. שמירת מעמד צה"ל כגוף הביטחון הממלכתי המרכזי בלגיטימציה מוחלטת.
3. שלטון החוק.
4. השלמת החוקה שמורכבת מחוקי יסוד. ההקדמה לחוקה: הכרזת העצמאות 1948 לפי החלטות ועדת מאיר שמגר.
5. חופש הביטוי של התקשורת וגיוונה כערך עליון.
6. הקמת ישות מדינית פלשתינית מסודרת בהסכמת ישראל - פלשתין- ירדן. לפי תוכנית אלון ישמר הירדן כגבול הביטחון של הרשות הפדרלית המשולשת (ישראל-ירדן-פלשתין במעמד קונדומיניום).
7. עידוד כלכלת צמיחה ומו"פ יצרנית מאוזנת בין מגזרי המשק, כולל קואופרציה תוך טיפוח מנופי צמיחה אמיתיים ויצרניים.
8. טיפוח איזוריות, קהילתיות וסביבתיות.
9. קידום תרבות, מדע ואקדמיה באופן פלורליסטי, הטרוגני ורב תרבותי עם צדק חלוקתי.
10. קידום המיעוטים בישראל ושילובם בחברה בכלכלה ובמדינה.
11. שלילת לאומנות וגזענות מכל הסוגים.
12. טיפוח "הזרם המרכזי" בחברה ובפוליטיקה במדינת ישראל על משקל "הציונות הכללית" של בנימין זאב הרצל.
13. מדיניות חוץ ישראלית יוזמת ואקטיבית המשלבת את ישראל בקהילה האנושית הגלובלית בדרכי
משה שרת ויגאל אלון.
החזית להצלה ממלכתית תורכב מפלטפורמות המפלגות: "העבודה", "התנועה", " יש עתיד", "מרץ" וח"כים מ"כולנו", ותכלול אישים ממפלגות אלה ואישים שאינם משולבים במערכת הפוליטית הנוכחית, בזכות אישיותם מעשיהם והפופולריות שלהם בציבור הרחב. רק רשימה אטרקטיבית ביותר של אישים ידועים ומגוונים תצליח בבחירות. האישים שיש לשלב ברשימה: בוגי יעלון, בוג'י הרצוג,
ציפי לבני,
יאיר לפיד,
עפר שלח,
עמיר פרץ,
יעקב פרי,
יעל גרמן,
גלעד שרון, אורלי לוי-אבקסיס,
גדעון סער,
סילבן שלום,
רון חולדאי, רוביק דנילוביץ,
יונה יהב,
גבי אשכנזי, עמוס ידלין,
אהוד ברק,
בני גנץ,
עמי איילון,
עמרם מצנע,
אבי גבאי, נציגי הפריפריה והמיעוטים:
מיכאל ביטון,
אכרם חסון ו
רפיק חלבי.
בנוסף יכללו בחזית להצלה ממלכתית גם תנועות וארגונים חוץ פרלמנטריים שיכללו בין היתר את: התנועה הקיבוצית המאוחדת במנהיגות ח"כ
איתן ברושי ו
ניר מאיר, תנועת המושבים, התנועות לאיכות הסביבה, הזרמים היהודיים המתקדמים: הרפורמים והקונסרבטיביים (שהם הרוב המכריע של יהדות ארה"ב), ארגונים כלכליים וחברתיים, איגודים מקצועיים יציגים, ההסתדרות החדשה, התאחדות התעשיינים, לה"ב, איגוד לשכות המסחר, נציגי תעשיות המו"פ בתשתיות וההייטק ולשכת התאום של הארגונים הכלכליים.
החזית לא תפסול שיתוף פעולה פוליטי-פרלמנטרי קואליציוני עתידי עם "הרשימה המשותפת" בראשות ח"כ איימן עודה וועדת המעקב של ערביי ישראל בראשות מוחמד בארכה.
