המאגר הביומטרי – מה הלאה

ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, גון קמני, הודיע השבוע במפתיע על סיום תפקידו. ההפתעה היא בעיקר מפני שבעוד כמה חודשים, ולא יאוחר מסוף שנה זו, עומד להסתיים הפיילוט, שנועד לבדוק את היתכנות קיום המאגר הביומטרי. המאגר, אם אומנם יוקם בסופו של דבר, יכלול את טביעות האצבע של אזרחי ישראל.

אלא שקמני הוא לא היחיד שעוזב את הרשות. בעיתוי מאוד מוזר הודיע השר על מינויו של אמנון בן עמי, מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, שהרשות לניהול המאגר הביומטרי פועלת תחתיה, לראש מועצת תל מונד.

העזיבה של שני האישים האלה, כל אחד מסיבותיו הוא, היא ללא ספק רעידת אדמה בכל מה שקשור למאגר הביומטרי ולכל מה שמסביב לו.

שר הפנים, אריה דרעי, קבע לא מזמן כי הפיילוט, שהחל עוד בתקופת השר גדעון סער, והוארך מספר פעמים, יסתיים בסוף השנה. עד אז אמור השר לקבל החלטה עקרונית לגבי עתידו של המאגר, האם הוא יתבסס על טביעות אצבע או יסתפקו בצילום פנים. ועדה ממשלתית שבראשה עמד רם זלצר, הממונה על היישומים הביומטריים במשרד ראש הממשלה, פסקה כי אפשר לוותר על טביעות אצבע ולהסתפק בתמונות "מופחתות".

לבד בצריח של הטנק

תקופת כהונתו של קמני לא הייתה קלה. מעבר להתמודדות עם האתגרים הטכנולוגיים, הוא נאלץ להתמודד עם ביקורת ציבורית, מהולה לא מעט באינטרסים פוליטיים שונים. ברוב השנים הוא עמד לבד בצריח של הטנק, מול המתנגדים, שהחלו לפעול ביום שבו הוקמה הרשות שבראשה עמד. המתנגדים הקימו תנועת מחאה אזרחית, פעילה מאוד. הביקורת שלהם הייתה על כך שמדינה דמוקרטית לא צריכה להחזיק טביעות אצבע של כל אזרחיה, משל היו עבריינים מועדים. הטיעון העיקרי נגד הוא שפריצה אפשרית למאגר כזה עלולה לסכן את פרטיותם של מיליוני אזרחים, הרבה יותר מזיוף של תעודה רגילה, מנייר.

קמני ואנשיו הדפו את הטענות האלה והוכיחו בכל פעם כי המאגר מאובטח, על-פי כללי אבטחה וביטחון מחמירים של מאגרים רגישים וביטחוניים, ומפוקח על-ידי גורמי ביטחון שונים. אבל זה לא עזר.

מסתמן: עוד דחייה במועד סיום הסאגה

גורמים בסביבת דרעי אמרו כי הוא נוטה לקבל את המלצות הוועדה בראשות זלצר ולהמיר את טביעות האצבע בצילום פנים, שעל-פי חוות דעות מקצועיות הוא הרע במיעוטו אם המאגר נפרץ. ככל הידוע, קמני סבור שטביעות האצבע עדיפות, ובכך יש לו מחלוקת קשה עם דרעי ועם מסקנות הוועדה.

אבל השאלה המעניינת כעת היא מה יהיה הלאה. תהליך מינוי ממלא-מקום לקמני לוקח מספר חודשים, מה גם שזהות המנהל החדש עוד לא ידועה ולא ידוע מהן עמדותיו. נראה שהתוכניות של שר הפנים לסיים את הסאגה הזו ששמה מאגר ביומטרי לא תתממש כנראה בקרוב וששוב יהיו דחיות לזמן בלתי מוגבל.

בוויכוח הלוהט הזה, בעד ונגד טביעות אצבע, המאגר לא עומד בפני עצמו. הוא קשור לפרויקט אחר, גדול יותר ושערורייתי לא פחות: תעודות הזהות החכמות. המאגר הביומטרי מהווה השלב המרכזי בדרך להנפקת התעודות הללו. כלומר, הוא נועד לצרכי זיהוי. מאחר שפרויקט המאגר מתעכב, גם פרויקט תעודות הזהות החכמות, שעוד מעט ימלא עשור לתחילתו, ממשיך להתעכב וכמעט כולנו נושאים עדיין את התעודה מנייר, שנחשבת ליעד קל מאוד לזיוף, במיוחד על-ידי גורמי טרור וגורמים פליליים. דוח של מבקר המדינה הורה לממשלה לנתק את הקשר שבין המאגר לתעודות ולשחרר אותן. יצוין כי המדינה שילמה על התעודות הללו מיליוני שקלים ועדיין לא התקבלה התמורה, וספק גדול אם היא תתקבל אי-פעם.

השורה התחתונה: מדינת ישראל יצאה להרפתקה ביומטרית, שיש בה סיכויים לשיפור השירות לאזרח והפיכת תעודת הזהות שלנו לתעודה חכמה באמת, אבל יש בה גם סיכונים רבים. כך או כך, הציבור ונציגיו בכנסת, שאמורים להצביע על החוק הסופי, מתחילים לגלות אי-שביעות רצון וחוסר סובלנות. יש לקוות שהשר דרעי, ואולי אף ראש הממשלה עצמו, יגלו מנהיגות ויקבלו החלטות, גם אם הן לא פופולריות.