יוצאי אתיופיה אגדה ומציאות

המפכ"ל רוני אלשיך העלה שלא ברצונו את נושא יהודי אתיופיה לסדר היום והרבה התלהמות נלוותה לכך, בעוד המפכ"ל מצביע על תופעה שהינה תופעה די מובנת, שהעולים החדשים מביאים איתם את התרבות אותה ספגו בארץ מוצאם, דבר המתבטא בהתנהגות היום יומית של אותם עולים.

מי שהיה רגיל לשתות משקאות חריפים, ימשיך לעשות זאת גם בארץ, מי שהיה נתון למרות הקייסים בארץ מוצאו, לא ישנה מהרגלו גם בארץ, מאחר שתופעת הפשע נפוצה בקרב עולי אתיופיה, אם משום שהם מסתגלים לא בקלות לתנאים בארץ, אם משום שהם גרים בריכוזים בערים בשכונות עוני ובגלל, גורמים סוציולוגים אחרים.

לפני שאכנס לניתוח כזה או אחר, להלן מספר נתונים מעבודה שנעשתה במכללת רופין על יוצאי העדה האתיופית בישראל. סך-הכל היו ב-2013 כ-131,000 נפש יוצאי העדה, שהם כ-1.5% מסך התושבים בארץ, מהם 84,600 עולים שנולדו באתיופיה, ו-46,800 נולדו בארץ לאב עולה.

69% מבתי האב הינם בעלי דיור קבוע בבעלותם, 15 זוגות ל-1,000 מתגרשים, שיעור גבוה לעומת האוכלוסייה האחרת שבה תשעה לכל 1,000 מתגרשים. אלימות במשפחה בשנים 2012-2004 נרצחו 21 נשים אתיופיות בתוך המשפחה, שהם כ-20% מסך הנרצחות במשפחה בכל הארץ שיעור גבוה ביותר.

מבין העדה האתיופית יש שני חברי כנסת, שהם מהווים כ-1.7% מסך חברי הכנסת, כלומר אחוז דומה לחלקם באוכלוסייה הכללית. עם עבור הזמן האוכלוסייה האתיופית הולכת ומשתלבת יותר ויותר במדינה, שיעור המתגייסים לצבא עומד על כ-91%, שיעור גבוה ביותר. בתחילה היה שיעור גבוה של נושרים כיום הנשירה הינה מינימלית.

לסיכום, השתלבות העדה הינה מרשימה, מרבית ההרגלים אותם הביאו מחול משתנים ומותאמים להרגלי החיים במדינה, ואם רוצים לראות את חצי הכוס הריקה בדמות המעצרים הלא מוסברים שהם אפס קצהו ומזה להקיש על הכלל זוהי טעות וצריך לרדת מזה.