חייבים לתפוס איתו טראמפ

סביב ההמולה על נשיאות ארה"ב - ואולי בעצם מי יהיה הנשיא העולמי הבא, תנו גם לי בבקשה לומר כמה מילים על הרצוי ועל המצוי. כמי שקשר את גורלו עם תורת משה ואשר דת אש למו היא לא רק העיקר בחייו אלא הדבר היחיד בחיי, הרי שגם את הבחירות בארה"ב אני רואה תוך קנה ההלכה וההשקפה התורתית. כל מה שהנשיא הבא יעשה בעתיד - כמנהיג העולם, הרי שזה יהיה ויכלול התייחסות לאמונה באל אחד. ומעל לכל, כיהודי שומר מצוות הרי שאני מחויב לעירון לא רק מה טוב ליהודים אלא מה טוב ליהדות. וההבדל בין שתי הגישות הוא לפעמים רחוק כמו בין שמים וארץ.

כמי שמאמין שרק שמירת התורה והמצוות הם עיקרו וקיומו של עם ישראל הרי שזו הנקודה הראשונה והעיקרית שממנה אני מביט על הבחירות לנשיאות ארה"ב. זו איננה נקודה צרת עין משום שחז"ל הורישו לנו ש"אין פורענות באה לעולם אלא בשל ישראל". והפירוש של גדולי ישראל הוא שהעולם קיים בזכות עיסוק התורה של עם ישראל - קרי, קיום התורה והמצוות שלנו, ואם יורדים בו הרי כל העולם סובל מפורעניות. ומכאן שחשוב שיבחר, במעצמה העולמית הראשונה במעלה, אדם שלא יפריע ליהדות העולם בכלל, וליהדות ארה"ב בפרט, לקיים את תורת ה' בדרך שהוליכונו אבותינו ממעמד הר סיני ועד עצם היום הזה, כשה"שולחן ערוך" הוא בסיס הבסיסים שלנו.

גדולי ישראל

בארה"ב מאיימת שוב ושוב גזירת המילה ליפול על היהדות. אבל זו איננה הגזירה היחידה. גם הגזירה נגד השחיטה הכשרה עולה שוב ושוב, ובעיקר באירופה.אין זה סוד שנשיא אמריקני חזק יוכל גם להתוות את הדרך הרעיונית לאירופה - בתחום הסובלנות. חכמינו הורישו לנו שכשהיהודי יורד מתורתו הרי שהוא גרוע יותר מהרעה שבאומות העולם. יהודים שימשו שוב ושוב - מרגע התפקרותם, כסייעני אנטישמיות נגד התלמוד וההלכה היהודית, הללו היו ראשי הנלחמים נגד האוטוריטה התורתית של גדולי ישראל, וכנגד כל קיום מצוות שהבליט את ההבדל בינינו לאומות העולם. אבל למרות האזהרות של גדולי ישראל - ובראשם רבי עקיבא, מהפוקרים, הרי שלא פעם יהודים חרדים מעדיפים בחו"ל לבחור נציג יהודי פוקר שאח"כ הם נושכים שפתיהם שלא בחרו בגוי. בניו-יורק זה קרה עם בלומברג - שמקושר לעולם הנוצרי המיסיונרי, ומה שהלה אח"כ התנכר למצוות ברית המילה כהלכתה מהלך אימים על יהודי העיר וארה"ב בכלל, עד ימים אלה ממש. יתרה מכך, המדרש מלמדנו שאם יקום גוי אכזר וילחם נגד דת ישראל הרי שיהודי מומר עמד מאחוריו. כך זה אירע בימי החשמונאים עם המתייוונים, כך עוללו קראי ליטא ליהדות הליטאית, כך זה התגלה כאשר מומרים יהודים ברומניה הסיתו נגד התלמוד, זו הייתה דרך ההלשנות היהודיות של מומרי צרפת שהביאו לשריפת התלמוד וכו'. בארה"ב עומדים זה מול זה שניים שמיצגים את שני ההפכים בהתייחסות הנכרי לדת אש למו.

מחד-גיסא עומד אדם נוצרי שביתו התגיירה ושומרת מצוות בדרך העולה בית אל. האיש הזה איננו שונא יהדות, הוא גאה בביתו שהתגיירה ולא נראה שאי פעם ידחוף את אפו לדרך שיהודים מקיימים את דתם. מולו עומדת אישה ש"חתנה" הינו מתבולל השייך להשקפה הרפרמו - קונסרבטיבית, שכבר הביאה לדרך ההתבוללות המעשית שבגללה איבדנו בשלושת העשורים האחרונים כמעט שני מיליון יהודים בארה"ב. אותו "חתן מפואר" היה זה שהסית את "חמותו" לצאת נגד היהדות ולדרוש את הפסקת "הדרת הנשים" של דת ישראל, בביקורה בישראל לפני שנים ספורות. הגברת הזו - שמאז שבעלה נבחר לנשיא ארה"ב היא נתקנאה וחפצה להיות אף היא נשיאה ובכל מחיר (עד פיקוח נפש ממש...), היא זו שדאגה להדיר את הרבנות האורתודוכסית היהודית מטקסי הבית הלבן כשמדובר היה בחגי ישראל, ובראשם חג החנוכה האחרון. בעידן שאחרי בלומברג הרי שנשיאה כזו רק תחזיר את הפחד שגזירות ברית המילה, השחיטה וכו' שוב יועלו, ומארה"ב הם ימשיכו לאירופה. יהודי אורתודוכסי שפוי - ובמיוחד יהודי חרדי, חייב להתגייס לטובת דונלד טראמפ בסיסמא: " רק לא הילרי קלינטון"! הקלינטונית הזו - עם חתנה המתבולל, מחכה לרגע בו תוכל לגלגל את המאבק בדת אש למו גם לגברות של גרמניה ובריטניה, ואולי גם תמצא שפה משותפת עם הגב' האנטישמית מצרפת.

אבל כל זאת איננו הכול. מול פוטין הדיקטטורי והמסוכן חייבת ארה"ב להעמיד אישיות תקיפה. כל היסטוריון מתחיל יודע שהמושגים "דמוקרטיה" ו"ליבראליזם" ברוסיה הם עניין נזיל ומשתנה וכבר היינו לא מזמן בסרט שנקרא "הדמוקראטיות העממיות", שבריה"מ המנוחה הנהיגה. חצי האי קרים באוקראינה וקריעת חבלי ארץ מגרוזיה הם רק תזכורת לימי הצאר

הרוסי ולימים ימיו של הרודן סטאלין האגדי. הנשיא אובמה - כנשיא שחור, לא הצליח לייצר מנהיגות תקיפה כשליט העולם, כמו שמשפחת בוש למשל עשתה זאת, או אפילו בעלה של גב' קלינטון עשה זאת בימי נשיאותו הזכורים באמת לטוב. קשה להאמין שגב' חלושה ומזדקנת תצליח לדגדג את פוטין, ואולי היא גם תאבד את הבכורה לרוסיה, דווקא בימים שלאחר נפילת בריה"מ האימתנית.

דגל לבן

מימי היטלר ימ"ש ועד היום כמעט שעברה מהעולם הפוליטיקה של המנהיגים האימתניים שמתכוונים לעשות את מה שעליו הם מצהירים. מנהיגי שוליים כאלה - כמו אידי אמין דדה, סאדאם חוסיין ומועמר קאדפי עברו מן העולם ואילו פידל קסטרו הרים ידיים והניף דגל לבן. לעומת זאת אנחנו משופעים במנהיגים "חזקים" ו"מאיימים" שיודעים היטב שביום שלמחרת בחירתם הם יהפכו מניצים טורפים ליונות הכי צחורות. כך זה היה עם שארל דה גול הצרפתי, שלמרות שעלה בכוח הימין הצרפתי שדרש את המשך הכיבוש באלזי'ריה, הרי שעם עלותו לשלטון הוא היה זה שהחזיר את המוני המהגרים הצרפתים מאלזי'ריה לצרפת, לאחר שזו קיבלה את עצמאותה. גם פועלו של מנחם בגין הישראלי - האיש שלחם נגד הבריטים בטירוף ממש וכולם זיהו אותו עם הפשיזם העולה בישראל, הפך לפועל של שלום בהחזירו למצרים את שטחיה הכבושים תוך פינוי המתנחלים הישראלים משם. אפילו אחמניג'אד ה"נורא" רצה לבסוף להגיע להסדרי שלום ותו' לא. ה"פוזה" הפוליטית הקנאית והלאומנית בימינו - מצד לא מעט מנהיגים החפצים להיבחר, היא בעצם הטיית גוף בנוסח "תתפסו אותי" ותו' לא. זוהי פוליטיקה פופוליסטית שמטרתה להגיע לשלטון על גב ההמון של העם השליט השונא את המיעוטים, אבל אח"כ גם להגיע לשקט מכס השלטון, כדי לא לאבד אותו. כך למשל החליף גם נתניהו את דעתו מ"שתי גדות לירדן", ולימים מ"מדינה אחת בין הים לנהר" ל"שתי מדינות".

עלייתו של דונלד טראמפ לשלטון בארה"ב לא תביא לשום עימות גלובאלי ומעצמתי. פוטין פשוט יבין את מקומו וארה"ב תחזור לנהל את העולם בעיניים של איזון. טראמפ לא יגרש אפילו מוסלמי אחד ו/או היספני אחד, אך מנגד גורמי הטרור והפשע של המיעוטים השונים יבינו שהם יהיו חייבים להוריד פרופיל אלים בעידן של נשיא תקיף כטראמפ. גם במזה"ת יהיה סדר שונה, ומה שלא הצליחו לעשות אובמה וקודמיו, בנוגע לשלום ישראלי - פלשתיני, יעשה האיש שהעולם המוסלמי כל כך פוחד ממנו כיום.

ונחזור ליהדות החרדית בארה"ב. גלי האנטישמיות בארה"ב - אך בעיקר גלי האנטי דת נגד היהדות והניסיון לכפות את חוקי אנטיוכוס על יהדות ארה"ב כיום ועל יהדות אירופה מחר, מחייבים גם את החוגים היהודים האורתודוכסים - החרדים והאנטי ציוניים, להסיר את תמיכתם מיידית מגב' קלינטון ה"סובלנית" ו"אשת השלום" והלא כל כך "פרו ישראלית", ולהעביר את התמיכה דווקא לאיש הימין ה"נורא" ששמו דונלד טראמפ. טראמפ הוא נוצרי שמרן שרואה ביהדות את הדת הנבחרת ומתמוגג מכל רגע שביתו מקיימת את דת אש למו. הגב' החולנית והמונהגת ע"י עשרות גורמים אינטרסנטים והפוכים, היא הסכנה להמשך חיי הדת הנוחים והפתוחים שניתנו ליהדות עם הקמת ארה"ב. הברית שלה עם כל מהרסיי ישראל ה"יהודיים", ובראשם הרפורמים והקונסרבטיביים בארה"ב וציפי לבני ויאיר לפיד בישראל, היא סכנת התחדשות הגזרות בנוסח האירופי נגד דת ישראל, שהיו מנת יהודי אירופה לפני מלחמת העולם השנייה. ה"חתן" היהודי של גב' קלינטון הוא מדליק המשואה הזו, לפיד נוסח יהדות ארה"ב המתבוללת. גם במישור הישראלי - חרדי יכולה אש זו לקדוח עם נשיאה כקלינטון, שתתערב בחיי הדת היהודית בארץ הקודש.

ואסיים בסיפור שמלפני כמעט 40 שנה, סיפור על איש ימין קיצוני שבשיא קיצוניותו כבר תכנן את מהפכו הפוליטי. בבחירות 1977 התמודדה רשימת "שלומציון", שבראשה עמד אריאל שרון, לפרלמנט הישראלי. מיד עם הקמת הרשימה פנה שרון למספר אישים כדי שיצטרפו ל"רשימת השלום" שלו, בימים שנחשב לנץ מטורף. בין אלה שאליהם פנה היו גם שני אנשי שמאל מובהקים כמו העיתונאי עמוס קינן וח"כ השמאלי ביותר דאז של מפלגת העבודה, ח"כ יוסי שריד. השניים נדהמו מההזמנה הזו ושאלו את שרון לפשר הרעיון. שרון ענה בפשטות כי דעתו הפוליטית היא כדעתם - ישראל תקים לבסוף מדינה פלשתינית ואת המתנחלים יפנה הצבא, אבל עם זאת טען שרון שההבדל בינו לבינם הוא שהם חפצים לתת לערבים מיד את הזכויות והמדינה הפלשתינית והערבים יראו בכך עמדת חולשה ישראלית שתביאם אח"כ להמשך המלחמה והסחטנות הפוליטית, בזמן שהוא חפץ קודם להכות בהם ולהתנחל בקרבם, כדי שלאחר השלום שיושג והויתורים והפינוי שיעניק הם יפחדו לתקוף שוב את ישראל. וכול מה שאירע אח"כ היננו בבחינת היסטוריה...