הסכמי פשרה והיכולת לעשות שימוש בתביעות ייצוגיות מהווים כלי הרתעתי ממדרגה ראשונה. חברות רבות שיפרו את מוצריהן ושירותיהן בעקבות זאת. כך אמר יו"ר הוועדה לתביעות ייצוגיות של לשכת עורכי הדין, עו"ד ארנון גרפי, ביום עיון שערך פורום יועצים משפטיים של הלשכה בנושא "תביעות 'בשם' - התביעה הייצוגית והתביעה הנגזרת".
לדברי גרפי, "ישנן לעיתים תביעות ייצוגיות שאינן ראויות, פזיזות מדי ונחפזות, אשר ניתן להגדירן אפילו כלא ראויות להגשה. לעיתים גם נעשים הסכמי פשרה שלא בדיוק משרתים את טובת הציבור, אבל זו לא סיבה לתקוף את הכלי החשוב הזה שנקרא 'תביעות ייצוגיות', אשר בתי משפט ומלומדים רבים ברחבי העולם עמדו על חשיבותו". עוד ציין גרפי, כי על המערכת המשפטית, לרבות המחוקק, לשמור מכל משמר על כלי חשוב זה, אשר עומד לרשות הצרכן כנגד התאגידים הגדולים.
מ"מ ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד רון גזית, ציין שכבר בשנת 340 לפני הספירה נערך הדיון הראשון שהתפרסם כתביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי באתונה. באשר לחוק החדש, ציין עו"ד גזית, נעשה ניסיון לכרסם בדרישה הבסיסית להוכיח קיומה של עילת תביעה אישית של התובע הייצוגי. לדבריו, השינוי מעורר מספר שאלות, ובהן, כיצד יוכל בית המשפט לבחון את שאלת סיכויי התביעה הייצוגית שעה שאין צורך לכאורה להראות לו לפחות תובע אחד בעל עילה אישית מוצקה.
יו"ר פורום יועצים משפטיים בלשכה, עו"ד יעקב פרידגוט, הביע חשש שהתקנות החדשות, שאמורות להיכנס לתוקף ב- 1 בינואר 2008, המחייבות יועצים משפטיים פנימיים וחיצוניים לכמת בדוחות הכספיים תביעות תלויות ועומדות, יגררו הגשת תביעות ייצוגיות נגד עו"ד שנתנו חוות דעת. לדבריו, מדובר בדרישה בלתי אפשרית מבחינה מעשית. הוא הוסיף, כי הוא עומד בראש ועדה שהקימה הלשכה לבחינת התקנות ולגיבוש עמדה מקצועית בעניין.
פרופ' ציפורה כהן מאוניברסיטת בר-אילן ציינה, כי לא נעשה שימוש רב במכשיר התביעה הנגזרת, אולם ישנה חשיבות עצומה להליך זה ככלי הרתעה כלפי נושאי משרה בחברות. היא מוסיפה, כי התביעה הנגזרת היא לעיתים הדרך היחידה לאכוף את זכות התביעה של החברה.
עו"ד יעל מימון, הממונה על עניינים אזרחיים בפרקליטות המדינה, התייחסה לפשרות בתובענות ייצוגיות. לדבריה, הואיל ורוב הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות אינן מאושרות, הרי שהליך הפשרה מאפשר לתובעים לקבל פיצוי כלשהו, ואפשרות זו עדיפה לתובע על-פני דחיית הבקשה. עו"ד מימון ציינה, כי שופטים אישרו פשרות באופן אוטומטי. דוגמא לכך היא המקרה של התביעה הייצוגית נגד קלאב הוטל, שבו אושר הסכם פשרה על-ידי בית המשפט בין החברה לבין תובע ייצוגי בדבר אחזקת דירת הנופש. ההסכם הטיל על יתר בעלי דירות הנופש תשלומים נוספים. בצעד חריג התייצב היועץ המשפטי לממשלה, וביקש לבטל את ההסכם בשם כל הקבוצה.
עו"ד דרור סברנסקי ציין, שחלק ניכר מהפשרות המושגות אינו נובע מחטאי החברה אלא מכך שהסיכון הטמון בתביעה ייצוגית גדול מדי. עו"ד צבי אגמון הוסיף, כי יש להקפיד בניהול התביעה הייצוגית לאור הסיכון הגדול הטמון בה.
עו"ד גרפי קורא למחוקק לתקן את הפרק שעוסק באישור תביעות ייצוגיות בחוק החדש. לדבריו, מטרת החוק היא אומנם למנוע קנוניה בין הצדדים על חשבון הציבור, אבל בפועל הדבר יצר מנגנון מסורבל ומעורפל.
