|
תאריך לידה: 13/3/1927
ארץ לידה: גרמניה
אזרחות: ישראלית
מצב משפחתי: 0
השכלה: תואר שני
שפות: אנגלית, עברית
תואר/מקצוע: שופט (בדימ.)
|
גבריאל בך. יליד 13.3.27, הלברשטט, גרמניה. באותה שנה עברה משפחתו לברלין, בה התגוררה עד 1938. מ-1933 ועד שעזבה משפחתו את גרמניה (ב-1938), למד בבית הספר ע"ש תיאודור הרצל. בשנים 1940-1938 התגורר עם משפחתו באמסטרדם שבהולנד, שם סיים את בית הספר העממי והחל ללמוד בגימנסיה. במארס 1940 עלה עם משפחתו ארצה והשתקע בירושלים.
ב-1945 סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בית הכרם וקיבל תעודת בגרות. ב-1943 הצטרף להגנה. בשנים 1945 ו-1946 ביצע שנת שירות במרכזיית הטלפונים בדואר ירושלים. לאחר מכן למד שנה אחת באוניברסיטה העברית, וכאשר הוענקה לו מטעם ממשלת המנדט מילגת כבוד ללימודי משפטים באנגליה, המשיך את לימודיו שם. ב-1950 סיים את לימודיו באוניברסיטה הלונדונית University College London, קיבל תואר LL.B) Honours), וכן קיבל תואר Barrister-At-Law ב- Lincoln`s Inn, שם זכה ב- Buchanan Prize (פרס התלמיד המצטיין של השנה). לאחר קבלת התואר Barrister עבד כשנה במשרדו של עורך הדין דוד ויצמן, שהיה גם חבר הפרלמנט הבריטי.
מינואר 1951 ועד מאי 1953 שירת בצה"ל, בשירות המשפטי של הצבא, ומילא תפקידים של סניגור, תובע ואב בית דין בבתי דין צבאיים. סיים את שירות החובה בדרגת סרן. משרת במילואים כשופט בית הדין הצבאי לערעורים, בדרגת אלוף משנה. עם שחרורו מהצבא, ביוני 1953, הצטרף לפרקליטות המדינה.
בסוף 1953 קיבל רשיון עורך דין בישראל, לאחר שעמד בבחינות לעורכי דין מחוץ לארץ. ב-1955 נישא לרות לבית ארזי, ולהם בת ושני בנים. לאחר עליה בסולם הדרגות - החל מעוזר לפרקליט המדינה ועד למשנה לפרקליט המדינה - מונה על-ידי הממשלה ביולי 1969 לתפקיד פרקליט המדינה, בו כיהן עד אפריל 1982.
במשך שנות כהונתו בפרקליטות הופיע בכל סוגי המשפטים בתחום הפלילי והאזרחי ובפני בית המשפט העליון. במשך שנתיים, מ-1960 עד 1962 טיפל במשפטו של אדולף אייכמן (בחקירה, בהכנת החומר למשפט ובהופעה כתובע בתיק בשתי הערכאות). הופיע בתיקים רבים בעלי אופי ביטחוני, וכן הוטלו עליו תפקידים הקשורים במשפטים שהתנהלו בחוץ לארץ ואשר היתה להם נגיעה לביטחון המדינה (ב-1963 שימש משקיף מטעם ממשלת ישראל במשפט בן-גל ויוקליק בשוויץ, ובשנים 1970-1969 טיפל והשתתף במשפטים נגד המחבלים שתקפו מטוסי אל-על בציריך ובאתונה, והגן על איש הביטחון מרדכי רחמים, שהרג את אחד המחבלים בשדה התעופה בציריך).
ב-1967 מונה על-ידי מזכיר האו"ם כאחד מכתבי האו"ם בישראל בתחום מניעת עבריינות וטיפול בעבריינים. בתוקף תפקידו ייצג את ישראל בוועידות שונות מטעם האו"ם. בשנות כהונתו בפרקליטות הוטלו עליו גם תפקידים אשר אינם קשורים במישרין בבתי המשפט, כגון: חברות בוועדות חקירה שהתמנו על-ידי ראש הממשלה; הופעות בפני ועדות הכנסת, לרבות הופעות בפני ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בקשר להצעות חוק, והופעה בפני ועדת הכנסת בקשר לבקשות להסרת חסינותם של חברי כנסת.
בתחילת אפריל 1982 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון. ב-1984, בעת הבחירות לכנסת ה-11, כיהן כיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. משתתף לעתים קרובות בסימפוזיונים ובפעולות הסברה בארץ ובחוץ לארץ. במארס 1997 פרש לגימלאות מבית המשפט העליון.
