נחום ברנע מ
ידיעות אחרונות מקדיש את החלק הראשון בטורו ב"מוסף לשבת" לבחירות בארצות הברית. אז מסתבר שהילרי קלינטון יכלה לתת לדונאלד טראמפ נוק אאוט, בעימות האחרון, ולאחר חשיפת המעשים והדיבורים של טראמפ, אבל היא ויתרה. וישאל השואל: מדוע? ברנע מסביר, שאם הייתה בועטת את טראמפ חזק מידי (או: כפי שמגיע לו), המפלגה הרפובליקנית הייתה עושה מאמצים להחליף את טראמפ. והרי טראמפ, על טפשותו, גזענותו, ועל פליטות הפה האומללות שלו, הוא הקלף המנצח של הילרי, ממש כפי שהוא העצם התקועה עמוק בגרון המפלגה הרפובליקנית. ברנע כותב:
"המועמדים הרפובליקנים לסנאט, לבית הנבחרים ולאלפי כהונות אחרות ברחבי היבשת תקועים איתו עכשיו. כאשר הם מסתייגים ממנו, הם חושפים את עצמם לגערות מפי טראמפ ולעונש בקלפי מידיהם של בוחריו; כאשר הם ממשיכים לתמוך בו, הם מסתכנים באובדן קולותיהם של רפובליקנים שמאסו בטראמפ. האופציה לשתוק לא קיימת: היריבים הדמוקרטים לא מניחים, הרשתות החברתיות לא נרגעות. מבחינת המועמדים הרפובליקנים, הבחירות האלו הן גיהנום".
ההכאה על חטא, אשר מכה הממסד הרפובליקני על הבחירה ההזויה בטראמפ, באה לידי ביטוי גם בדברים הבאים של ברנע:
"אירועי השבוע, יצרו, הלכה למעשה, פילוג במפלגה הרפובליקנית. טראמפ ממשיך לשאת את דגל המפלגה, אבל בנאומיו ובציוציו הוא שופך אש וגפרית על נציגיה הנבחרים. הממסד המפלגתי ממשיך לממן אותו, אבל משלים עם ההפסד בהתמודדות על הבית הלבן. מעייניו נתונים להצלת הרוב הרפובליקני בשני בתי הקונגרס. הדמוקרטים מסכנים אותו; טראמפ מסכן אותו. ההתפעלות מהאיש התחלפה בפחד מהתופעה. כמו ההוריקן מת'יו, טראמפ נמדד בנזקים שישאיר אחריו".
מבחינת ישראל, לא מדובר בחדשות רעות. אז מה אם בנאום של טראמפ לאיפ"ק הוא דיקלם מסרים פרו-ישראלים, רק משום שהחתן שלו רשם את המסרים הללו על הדף שמתוכו הקריא טראמפ. אז מה. טראמפ הוא אנטישמי, שנתמך באנשי קו-קלוקס-קלאן, וכזה שלא מקיים הבטחות, כך שההבטחות שלו לישראל בהחלט אינן שוות דבר.
בחצי השני של הטור שלו, ברנע מספר על אנקדוטה מעניינת על הכיבוש הנאור. בלי מרכאות. מומלץ לקרוא.
