האם הוטל קשר של שתיקה על גורלו של רון ארד

התוכנית שנבחנה בשנת 1999: פנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג, בבקשה להוצאת צו גילוי מסמכים הנוגעים למה שהתרחש עם רון ארד וגורלו כנגד אירן, סוריה ולבנון. בחינה ותשובה (מצורף מסמך-התשובה המפורט): לשכת ראש הממשלה. ראש הממשלה אז: בנימין נתניהו.

על מגיש ההצעה, ד"ר יורם מרקוס: רופא, תושב חדרה. מספר מחקרים שעשה, בביולוגיה ורפואה, פורסמו בכתבי-עת בעולם. כתבה פרי-עטו, בנושא רפואה, הופיעה במוסף '7 ימים' של ידיעות אחרונות. תחום פעילות משנת 1997: חיפוש דרך/רעיונות חדשים להשגת התקדמות בנושא רון ארד. במסגרת פעילותו הוצאת תקליטור לנווט השבוי - תוך קשר עם סגן-אלוף צילה נוימן ראש ענף איתור נעדרים בצה"ל ובתיה ארד - שלוש פעמים ברציפות, בימי השנה לנפילתו בשבי. הושמעו בליווי ראיונות בקול ישראל וגלי-צה"ל, סוקרו בעיתון מעריב וב"עתים". ורלוונטי לענייננו: תחת הכותרת שנועדה להניע את ממשלת ישראל לפעול להשבת זכויותיו המופרות של שבוי המלחמה רון ארד: "רון ארד לא 'נעדר'! הוא שבוי", הגיש בנובמבר 2007 עתירה לבג"ץ כנגד ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט ושרת החוץ ציפי לבני התובעת הסברים והבהרות לגבי דרך הטיפול במוגדרים "נעדרי צה"ל", תוך חיובם להתריע מעל במות בינלאומיות על הפרת אמנות ז'נבה כלפיהם. בעתירה התבקשה הוצאת צו, שיחייב את השניים לדאוג להשבת מעמדו של רון ארד כשבוי מלחמה ויחייבם לפעול, בדרך חקיקה, כדי שמעתה והלאה לא יישנה עוד מצב כמו לגבי רון ארד שבו שבוי, מוכרז כנעדר - דבר המהווה ויתור מכללא על זכויות האדם הבינלאומיות שלו (שאסורות לוויתור ואף על-ידי השבוי עצמו!) המגיעות לו מתוקף היותו שבוי מלחמה. העתירה שנדונה בפני מותב של שלושה שופטים נדחתה על הסף מטעם... פסיכיאטרי-פסיכולוגי(!!): "מעורבותו הנפשית והרגשית" של העותר.

ובחזרה לשנת 1999: תשובת לשכת ראש הממשלה לתוכנית הפנייה לבית הדין הבינלאומי בעניין רון ארד -

" לשכת ראש הממשלה

די ניסן, תשנ"ט 21 מרץ, 1999. סימוכין: רו-010-יורם מרקוס

ד"ר יורם מרקוס

שלום רב,

הריני לאשר בתודה קבלת מכתבך לראש הממשלה מתאריך 3.9.98.

ראשית, אנו מודים לך על הצעתך המשקפת דאגה כנה ומחויבות עמוקה לנווט השבוי. ההצעה נבדקה באופן יסודי על-ידי מומחים למשפט הבינלאומי והגורמים המוסמכים

שעוסקים בנושא שבויים ונעדרים בצה"ל. לאחר הבדיקה הגענו למסקנה שאין מקום לפנייה בנושא זה לבית-הדין בהאג.

עיקרה של הצעתך היא לפנות בהליך לבית-הדין הבינלאומי בהאג כלפי אירן וסוריה, בדרישה שיציגו בפני ישראל את המסמכים הנמצאים בידיהן הנוגעים לגורלו של רון ארד, וזאת מתוקף אמנת ז'נבה השלישית העוסקת בזכויות שבויי מלחמה לאפשר לשבוי קשר עם העולם החיצוני ולמסור על מקום הימצאו.

לפי הצעתך, גם אם היוזמה לא תצליח, הרי שהיא תפנה את תשומת הלב העולמית לנושא מכיוון חדש.

כמצוין במכתבך, ישראל אומנם הצהירה בעבר כי תקבל את סמכותו של בית-הדין, אולם בשנות ה-80 חזרה בה מעמדתה זו והכריזה כי לא תקבל את סמכותו של בית-הדין וכי למעשה אינה מכירה במוסד, וזאת לאור מסקנת משרד החוץ כי מדובר בגוף פוליטי, שלא מונחה על-ידי עקרונות משפטיים צירופיים ומתוך חשש שבית-הדין ישמש כבמה בינלאומית לניגוח ישראל.

יחסה של ישראל לבית-הדין: ישראל לא גילתה מעולם התלהבות להזדקק לשירותיו של בית-הדין בהאג ולא מעוניינת לחזק את מעמדו כגורם בינה לבין מדינות ערב ואירן. למעט פעם אחת בשנות ה-50, ישראל לא פנתה בתביעה אל בית-הדין בכל שנות קיומה כמדינה. כלומר, ישראל מסויגת למדי מהמוסד של בית-הדין בהאג.

האם התביעה תתברר? בית-הדין קונה את סמכותו בכל הליך והליך, בכפוף להסכמתן של מדינות לדון בפניו. בכך הוא דומה יותר למוסד בוררות מאשר לבית-דין. קשה לראות כיצד מדינות כמו סוריה, שאינן מכירות בקיומה של ישראל כמדינה, יסכימו להתדיינות שכזאת מול ישראל בהאג. מכאן יוצא שספק רב אם תביעה שכזו, אם תוגש, אכן תתברר באופן רציני בבית-הדין. סביר יותר שהמדינות האמורות יכפרו בסמכות בית-הדין.

קיים חשש שהתביעה תהפוך לחרב פיפיות: לדעתנו, החשש אינו ערטילאי כפי שאתה סבור ופנייה לבית-הדין, שסיכוייה אינם גבוהים מלכתחילה עלולה לחזור כנגד ישראל כבומרנג. החל מהחשיפה שעלולה לגרום נזק ביטחוני כבד ועבור לתביעות נגדיות במגוון רחב של נושאים.

באשר לשימוש בבית-הדין כבמה למיקוד תשומת לב עולמית בנושא, גם אם התביעה לא תתברר בפניו, נציין כי הנושא נמצא בתודעה הבינלאומית באופן רחב ביותר וברמות הבכירות ביותר. רק לאחרונה פורסם על פגישות שקיימה אמו של רון ארד עם אשת נשיא ארה"ב ועם שר החוץ הגרמני כשביקר בארץ. לצערנו, לא בכך מתמקדת הבעיה.

לסיכום, כמובן שאנו מסכימים כי מדובר בהפרה בוטה ומתמשכת של הזכויות האלמנטריות המוענקות לשבויי מלחמה בהתאם לאמנת ז'נבה, עם זאת, אנו בספק רב האם בית-הדין בהאג הוא המוסד הנכון לתקן הפרה זו. ישראל איננה מכירה בסמכותו של הגוף ואנו צופים קשיים מהותיים ומדיניים רבים בתביעה שסיכוייה קלושים ביותר.

אנו מודים לך על פנייתך.

בכבוד רב,

אלי כהן

יועץ ראש הממשלה"

תוכנית לאמנה בינלאומית בנושא הטרור שתיזום ותגיש לאו"ם ישראל - אמנה 'כחול-לבן' - וכלולה בה הקמתו של כוח התערבות בינלאומי, הוגשה ב-28.9.1997, בעת כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה, על-ידי ראש ענף איתור נעדרים בצה"ל דאז אל"ם (במיל.) צילה נוימן מטעם הח"מ. התוכנית נדונה בפרקליטות הצבאית (על-ידי המומחים לדין-בינלאומי) ובלשכה המשפטית של משרד החוץ (שההצטרפות לאמנות בינלאומיות, מתחום אחריותה).

התשובה הרשמית מיום 17.11.97 של גופים אלה לאחר בחינת ההצעה, פירוט ה'קשיים' לקבל תוכנית זו, נמסרה לצילה נוימן שהונחתה - במסמך התשובה שסומן "שמור" - לדווח לח"מ אודותיה.

להלן התכונית שעיבד והגיש ד"ר מרקוס. נראה שעודנה אקטואלית, חסרה ביחסים בין המדינות, כשיישומה, עשוי להביא לעולם טוב יותר - שומה על מדינת ישראל - כך סבור ד"ר יורם מרקוס - להגיש אותה לאו"ם, תוך שינוי סטרוקטוראלי (מבני) ודקלרטיבי (הצהרתי) במדיניותה לפיו לא רק סוגיית הטרור בארץ חשובה לה, אלא זה בעולם כולו.

תוכנית לפתרון בעיית הטרור

ישראל תיזום ותגיש לאו"ם הצעה לאמנה בינלאומית בנושא.

"הצעה לאמנה בינלאומית בנושאי טרור, שבויים, נעדרים. אובליגאטורי: מדינה שתסרב למלא אחר סעיפי האמנה הזאת, תישלל חברותה באו"ם".

הפתיח באמנה שהוצעה:

דיני המלחמה על-פי הסכמי האג ואמנות ז'נבה, כבר אינם מספיקים; אמנות ז'נבה להגנת קורבנות-המלחמה - או כשמן "אמנות ז'נבה" - שנתקבלו בוועידת הצלב האדום הבינלאומי בשנת 1949 ונוהגות עד היום, בנוסף אמנות האג לדיני מלחמה, אינן עונות עוד על מכלול הבעיות לאור התמורות בעולם - אין יכולת אכיפה על המדינות האמורות להיות מחויבות לאמנות. דרושה אכיפה בינלאומית. הצעד הראשון: הצעת אמנה לאו"ם, פרי חשיבה ויוזמה כחול-לבן, שהצבעה בעדה תתפרש פירוש אחד: בעד עולם טוב יותר. הדבר גם יקנה נקודות זכות בולטות לישראל. התכחשות לבעיותינו לא תפתור דבר - בעיית מחירם המאמיר 'בשוק' (כולל המחיר המדיני) של שבויים וחטופים ישראלים, שישראל על סף מצב של אי-יכולת לעמוד בו. ישראל, שנמנית עם המדינות הנפגעות ביותר מפעולות טרור (נוסף על הקרבנות שדרשו ממנה מלחמות-המגן), לעולם לא תצא נשכרת מהאנארכיה השוררת דה-פאקטו בתחום הזה.

האמנה המוצעת - עיקרה:

א. שבויים, נעדרים, חללים.

א.1 צוות בדיקה מיוחד מטעם האו"ם

בתום מלחמה בין שני צדדים, בין אם שתי מדינות או הרכב אחר, חובה על כל צד להתיר כניסה של אנשי הצוות הנ"ל - שיצטרפו אליו גם נציגי הצלב האדום הבינלאומי - לשטחו; תפקידו של צוות זה, שתותר לו תנועה חופשית ושהייה עד סיום תפקידו, לאתר את השבויים והנעדרים תוך השוואה והצלבה של רשימות שני הצדדים. וכמובן, לבדוק אם נוהגים בהם כשורה על-פי כל דקדוקי אמנות ז'נבה.

מה לגבי מדינה שתסרב להתיר כניסת הצוות לשטחה, או לחלופין תתיר אך תמנע שיתוף פעולה אתו? יוטלו עליה אמצעי ענישה שונים (- סנקציות), ובהמשך (לגבי המסרבת לכניסה) תישקל פלישה צבאית שבאמצעותה תוצא המשימה אל הפועל.

ב. טרור

נקודת מוצא: פעולות טרור הן פעולות נגד האנושות. הן פוגעות בחפים מפשע, ומנוגדות לכל חוק. חוק זכויות האדם, חוקי המדינות, דיני המלחמה. יש לחזור ולסווג אותן כפשעים במישור הבינלאומי.

ב.1

מדינה, על פני כל הגלובוס, שבשטחה ארגונים המפעילים טרור כנגד מדינה אחרת, תחויב להפסקת פעילותם על-פי 'לוח זמנים' מעובד מראש אשר יוחלט עליו. גם אם בשטחה רק התשתית הארגונית או הכספית של ארגונים אלה, היא תידרש לחסלה. היה ופעולותיה, כולל דיווח מסודר שתחויב בו, לא יניחו את דעת מועצת הביטחון שתכונס ברווחי זמן קבועים אד-הוק, 'יעזור' לה האו"ם על-ידי שיגור עתודה של כוח משימה שיהיה ערוך לכך. עתודת כוח המשימה של האו"ם תהיה ערוכה, על-פי החוק הבינלאומי כפי שיצוין בסעיף נפרד באמנה, לעוד מטרה: נפילה של נשק גרעיני בידי קבוצת טרור בכל מקום שהוא על כדור-הארץ, אם תתרחש, תחייב - א. הודעה מידית לפיקוד הכוח באו"ם. ב. בעקבות ההודעה, שיגור מידי של הכוח לפעולת איתור וסיכול.

סעיף ב.2 שהוא מפורט,

מוקדש לכללים מוסכמים לגבי לוח-זמנים כולל אולטימאטום, למקרים אקטואליים של חטיפת אזרחים ו/או חיילים על-ידי אנשים הנמנים עם קבוצת-טרור. עם פרסום ההודעה על החטיפה והודעה במקביל למרכז האו"ם משוגר לאזור איש-קשר של האו"ם, שכל הצדדים מדווחים לו על פעולותיהם ומקבלים ממנו עידכון והנחיות. מדינה שמסרבת לשתף פעולה או פעולתה מסתברת כבלתי-מניחה את הדעת, מוזהרת על-ידי האו"ם, ואם היא לא שועה לאזהרה מפעילים כלפיה את סעיף ב.1 שמשמעו: שיגור כוח משימה של האו"ם. המיוחד בתוכנית, שעשוי להציל חיים: נותנים לחוטפים מכוח לוח-זמנים שיהיה מפורסם, מוסכם וידוע מראש Lucid intrval ('תקופה מזהרת'), שבו אם הסכימו החוטפים לשחרר את החטופים, מוענקת להם חסינות מטעם האו"ם, על פיה חובה לשלחם לדרכם מבלי לתופסם ומבלי לחוקרם. מספיק שאחד מהחטופים אינו בחיים, כדי שחסינות זו תפקע. יש לשקול סעיף, שבו מאפשרים לחוקרים מטעם האו"ם לנקוט באמצעים פיזיים כלפי טרוריסטים עצורים כדי לדלות מהם מידע שעשוי להציל חיי אדם.

בני ערובה מצאו את מותם לא אחת עקב הידרדרות נפשית של חוטפים שנקלעו לייאוש, הרגשה שדוחקים אותם אל הקיר, תחושה ש'כבר אין להם מה להפסיד'; אם בשל קץ הסבלנות, או בשל חוסר אמון בצד השני. ידיעה שהחוק הבינלאומי - יותר מזה: נוכחות פיזית של איש-קשר, מפקח מטעם האו"ם - מגן גם עליהם, ומשאיר להם 'זמני יציאה' שבהם הכול עשוי עבורם לשוב לקדמותו, עשויה להציל חיי חטופים. מאידך-גיסא, גם מדינות הפועלות לסיכול חטיפה היו נקלעות פחות לסיטואציה ש'מחייבת' החלטה על מבצע צבאי לחילוץ, אשר במרבית המקרים הוא עתיר נפגעים. המצב שבו חוטפים מגיעים ל'קצה-הדרך' או ל'חוסר-ברירה', נוכח שלטונות לא ותרניים ש'לא יכולים להרשות לעצמם' כניעה לתכתיבי טרור, הוא המסוכן ביותר והפטאלי לשני הצדדים.

"לא רק שישראל אינה צריכה להירתע מפתיחת הנושא, מהצגתו מעל במות בינלאומיות, יתרה מזו: עליה גם ליזום את הדיון הזה. הכול תוך מסר חיובי: תתקבל אמנה בינלאומית חדשה עם שיניים לשם שינוי, עם ערובות ששכניה הערבים לא יפרו אותה ויפתחו גבולותיהם לביקורת, תנהג גם היא על פיה. מהאמנה הבינלאומית 'כחול לבן' אותה הצעתי שישראל תגיש, אין מה לחשוש: ראשית, היא לא תכבול את ידיה של ישראל כי עד שאמנה כזאת מתקבלת - ומדובר בהליך מורכב, מסובך וממושך - אין כל סיבה וגם לא דרישה שהצדדים ישנו משהו מנוהגיהם. שנית, אם אמנה כזו שבוודאי עוד תשונה ותותאם תתקבל, יישומה לפורמאט-ביצוע יַקל, יהיה נדבך, בכניסת האזור להסכמי-קבע: כניסה ל'הסדרי שלום', עד כמה שהדבר נשמע רחוק. מעֵבר לאינטרס הצר של מדינה אחת, אכיפת קיום קפדני של אמנה חדשה בנושאי טרור, שבויים ונעדרים יחד עם מתן 'שיניים' לאמנות ג’נבה ואמנות האג, הוא לטובת האזור כולו. ההצעה שתעלה ישראל יכולה להביא רק לעולם טוב יותר. מדוע לוותר על הזדמנות כזו?

שלישית: מי בכלל אומר שאמנה שמציעה ישראל תתקבל? - מישהו יכול להיות ערב? אם כן: הצעה אחת שתעורר הד רב בעולם, ושתי אפשריות בעקבות: סצנאריו שבסופו קבלתה, או להפך - דחייתה. ישראל תצא נשכרת בכל מקרה במישור הבינלאומי.

אשר לחשש, שהגברת כוחו של האו"ם על-ידי היתר לאכוף את האמנה תנוצל לפתרון כפוי על ישראל בסכסוך האזורי: ראשית, ממילא כוחו וסמכויותיו של האו"ם בתהליך עלייה (מאז הפעולה נגד עירק) שאם ישראל אינה מסוגלת לבולמו, אולי מוטב לה להצטרף אליו.

נכון, שנותרת בעיה של ממש להחיל אמנה על גופים שאינם מדינות. גופים כאלה שנוקטים בטרור שוכנים בתוך מדינות, והסכמתן - של האחרונות - להיות צד באמנה שנועדה למצוא דרכים לשרשו או למתנו, תהווה קפיצת דרך בלוחמה בו.

• שלושת הסינגלים (- שירים) לרון ארד שהוציא בזמנו יורם מרקוס, בלינקטון (פורמאט תפוצה לתקשורת) שיצא עכשיו: