תוכנו של חג הסוכות מפורש בתורה במקומות רבים. נמנה כמה מהם. בפרשת משפטים, בפרשת כי תישא, בפרשת אמור ובפרשת ראה. בספר שמות בפרשת כי - תישא הוא קרוי "חג האסיף", ובפרשת משפטים מצוין שזמנו הוא "באספך את מעשיך מן השדה" (כ"ג, ט"ז). גם בפרשת אמור מצוין: "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי באספכם את תבואת
הארץ" (כ"ג, ל"ט). מקור נוסף בפרשת ראה: "חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך" (ט"ז, י"ג). דוגמאות אלו ממחישות לנו שחג הסוכות הוא בעל משמעות חקלאית.
תוכן זה של חג הסוכות בא לידי ביטוי גם במצוות המיוחדות לחג. מצוות השמחה הכתובה בחג הסוכות ומופיעה בתורה שלוש פעמים (ויקרא כ"ג, מ'; דברים ט"ז, י"ד, ט"ו). ואילו בחג השבועות היא כתובה פעם אחת: "ושמחת לפני ה' אלוקיך אתה ובנך ובתך ואמתך..." (דברים ט"ז, י"א), ובחג המצות אין מצות שמחה הכתובה בתורה שבכתב. שכן זמן אסיפת הפירות הוא זמן שמחה, ובפסח אין זמנו באסיפת הפירות. על - כן קיימת שמחה כבר בחג השבועות עם סיום עבודות הקציר בשדות. ומתי השמחה הגדולה, הכפולה והמשולשת בחג הסכות, כאשר נסתיים האסיף של כל פירות השנה. וכך אמרו חכמים: זמן השמחה הוא מחג השבועות ועד חג הסוכות (פסחים ל"ו, ע"ב). חג הסוכות מכונה "זמן שמחתנו".גם מצוות ארבעת המינים הכתובה בפרשת אמור (ויקרא כ"ג, מ') קשורה כנראה לאופיו של החג כחג האסיף: "לקיחת ארבעת המינים שבלולב היה לשמח ולהודות לקב"ה בעבור אסיפת התבואות" (אברבנאל).
מנהג עתיק
תוכן אחר של חג הסוכות מתבטא כנראה, במצוות הסוכה המיוחדת לחג זה. מצווה זו כתובה בפרשת אמור, וטעמה בצידה: "למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני-ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כ"ג, מ"ג). נראה מכאן, שחג הסוכות איננו רק חג בעל משמעות חקלאית, אלא הוא גם חג בעל משמעות היסטורית. הוא בא להזכיר לעם ישראל את החסד שעשה ה' לעם ישראל במדבר לאחר שהוציא אותם ממצרים.חג הסוכות מתאפיין בסמלים רבים ובמשמעויות מגוונות. אחד מהם הוא הזמנת האושפיזין לסוכה. מנהג עתיק זה שמקורו בזוהר הקדוש, מזמן לנו כל יום אורח אחר משבעת הרועים בהתאם לסדר הבא - אברהם, יצחק, יעקב, אהרון, משה, יוסף ודוד.
מדוע דווקא בחג הסוכות אנו מזמינים אורחים אלו? הדבר בא ללמדנו מהי מצוות הכנסת אורחים, כל אורח המגיע לבקר בסוכת חברו מביא עמו משהו ייחודי משלו. "גדולה הכנסת אורחים מקבלת פני שכינה" (שבת קכ"ו ע"ב; קכ"ז ע"א). ולכן הוא גם נותן ולבעל הבית יש מה לקבל. קיים דיאלוג של נתינה וקבלה.
ידוע ומפורסם הסיפור על הרב ר' חיים עוזר גרודזנסקי זצ"ל רבה של וילנא. לביתו של הרב נזדמן אורח בחג הסוכות. ר' חיים היה מצונן באותה שעה, ומאחר שמזג האוויר היה סגרירי, החליט מדין של המצטער בסוכה פטור הוא מלישב בסוכה. הוא ציווה להכין לאורח סעודה בסוכה כדין בריא החייב בסוכה. אחר שהאורח החל בסעודתו הופיע ר' חיים עוזר בסוכה. תמה האורח ושאלו הרי כבודו פטור מן הסוכה שהרי הוא מצטער? השיב לו ר' חיים שדין מצטער פוטרו ממצוות הסוכה, אך אינו פוטרו ממצוות הכנסת אורחים, וכאן לפניו מצוות הכנסת אורחים להנעים ישיבת סוכה לאורח המצטער לישב בודד בסוכה.
כאשר אנו מזמינים את שבעת הרועים לבוא לסוכתנו עם שאר האורחים, אנו מצפים לקבל מהם את סגולותיהם האישיות של כל אחד מהם. אברהם - מידת החסד, יצחק - מידת הגבורה, אהרון - רודף שלום ומדוד המלך - מלכות מהי?
הזמנת אושפיזין לסוכה בחג הסוכות מבטאת יותר מכל את ביטחוננו בקב"ה הדואג לכל צרכינו ובביטחונו של האדם בביתו הקבוע ובמרחב האינטימי והפנימי שלו.