בשנים האחרונות העולם היווה קורבן לשינויים פוליטיים משמעותיים, ואלו התרחשו רק בפוליטיקה הפנימית של המדינות המשפיעות ביותר בעולם. ללא ספק, האזור בו התרחשו השינויים בעלי החשיבות הרבה, היו במזרח התיכון. באזור זה, חלק מהמדינות נמצאות מזה זמן מה במלחמת סמכויות שמעורבות בהן שלושת מדינות מפתח: רוסיה, סין ואירן. השיח הקיים כיום בקרב אנשי האקדמיה, אנליסטים ואחרים, משקף היטב את השאלה הבאה: איזו מדינה תנצח בעתיד את מושכות השלטון, ומה תוצאות תהיה לכך?
שאלה זו ללא ספק תוביל אותנו לדיונים גדולים. העולם שבו אנו רגילים לחיות, הקפיטליסט או הליברלי, בראשות ארה"ב, נראה לעין שעומד מול לוטה בערפל, ואנו חוששים כי דבר זה יגבה בהכרח מחיר גבוה מאוכלוסיית העולם.
התעניינותה של רוסיה במזרח התיכון ידוע לנו מזה זמן רב, התערבותה האופורטוניסטית יחד עם המדיניות המסוכנת של אירן ושיתוף הפעולה האסטרטגי עם סין כנגד סוריה, הצליחו ליצר מעין ברית מפתח: ברית זו שולטת על התפתחות בסוריה, ומעמיד את רוסיה כמובילה ומנהיגה בתהליכים המתרחשים לאחרונה באסיה והמזרח התיכון.
שינוי זה הינו תוצאה ישירה של עבודה קדחתנית שבוצעה במהלך הרבה שנים באזור מסוים. לפיכך, אנו חייבים לבחון באילו עוד צריכים מדינות אלו יכולות להשפיע, לאילו אזורים הגיעו ומה מתרחש במדינות נוספות בעולם תחת למרותה של רוסיה שייתכן רוצה להיות המדינה המובילה בעולם החדש.
יחסי רוסיה – אירן, ניתן לראות כיצד אירן מסוגלת לתאם ולהכין השטח לכבוד הנוכחות של רוסיה בסוריה, וכיצד אך נתלה הצלחה בהצטרפות סין למהלך בו הושגו הסדרים שונים הנוטפים למדיניות החוץ שלהם עם אירן. שיתוף פעולה אזורי זה החל גם עם מדינות ביבשות אחרות, מתוך מטרה להגן על האינטרסים שלהם נגד ארה"ב ומדינות אירופיות אחרות. בשלב זה אנו חייבים לבחון נושא זה ביסודיות, הכיצד שלישייה זו הצליחה לחדור לאזורים אחרים של העולם, בנסיבות אלו, אם נמשיך לרכז את כל תשומת ליבנו במזרח התיכון, תהיה זו טעות.
השפעת אירן, רוסיה וסין באמריקה הלטינית
השפעתן של שלושת המדינות האלה ביבשת אמריקה הלטינית תוכל להשפיע על העתיד כולו.
אם נסתכל איך השפעה זו מתפתחת בזירה הפוליטית באזור, נוכל לראות גם כאן כיצד האסטרטגיה החדשה פועלת לטובת רוסיה. לכן אם לא ננתח את האירועים כיום, ארה"ב תעמוד בפני בעיה גדולה בעתיד הנראה לעין. האסטרטגיה של שלישיה זו היא לתפוס עמדות מפתח במקומות שונים בתוך אמריקה הלטינית במיוחד בהיבט הפוליטי. אירן כבר הצליחה לממש הישגים משמעותיים לרבות היותה חברה ללא זכות הצבעת ב ALBA (הברית הבוליבריאנית של אמריקה), כמו גם ניצול הגבול המשולש שדרכו חדרו המחבלים אשר ביצעו את התקפות הטרור בתחילת שנות ה-90 בבואנוס איירס.
במקרה זה יש לסין אינטרס כלכלי באזור והוא בניית "תעלת ניקרגואה" המקשרת בין האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי. דבר זה הוא יתרון גאו-הפוליטי על ארה"ב אשר תרמה בזמנו לבניית "תעלת פנמה".
הרעיון העומד מאחורי בניית התעלה הוא קיצור הזמן והעלויות עבור סין ובנוסף לראות רווחים מסחר הנפט בין סין לוונצואלה אשר נפגעו בעבר מכיוון שלא היה מוצא לחוף האוקיינוס השקט, דבר שללא ספק תעלת ניקרגואה תפתור.
יהיה ערוץ תחבורה לסחר באנרגיה במחירים נמוכים שישפר את היחסים המסחריים בין סין למרכז אמריקה.
תפקידה של רוסיה באזור חשוב לא פחות כתוצאה מההשפעה הצבאית שלה. בשלב זה המערב צריך להתחיל לשים לב לצורת העבודה של השלישיה ולאילו הישגים היא יכולה עוד להגיע.
המטרה של רוסיה היא להיות שחקנית מפתח באזור ואת זה היא מנסה להשיג באמצעות שליחת כלי שיט צבאיים רבים לשטח הימי של הים הקאריבי.
על-פי המומחים תסתיים בניית תעלת ניקרגואה עד שנת 2029, למרות שזה נראה רחוק אסור לנו להתעלם מההשפעות העתידיות בזמן שאנו רואים כי השלישיה הזאת משחקת שחמט עם האזור על-מנת לתפוס עמדות כלכליות ודיפלומטיות.
מצב זה מעלה את החשש שמאחורי כל הרעיון קיים אינטרס מחושב ועוין אף יותר. קידום פרויקט זה תהווה הזדמנות כלכלית עבור סין ועבור רוסיה הזדמנות נוספת לחזק את פעילותה הצבאית באזור לאחר שמספר כוחותיה באזור ירד בעקבות סגירת הבסיס שלה בקובה בשנת 2002.
כיום הנוכחות הצבאית של רוסיה בניקרגואה לא ברורה לנו, בעקר לאחר שנודע לעוד מדינות באזור על העברת חמישים טנקים רוסים מסוג T-72 שנשלחו לשם והאופן המסתורי שבו גורשו שלושה פקידים משגרירות ארה"ב בניקרגואה.
החשש של ארה"ב אינו לשווא, בשנת 2015 רוסיה החלה בהקמת בסיס אשר מיועד להיות מרכז טופוגרפי דיגיטלי בעל מערכת GLONASS. דבר זה יכול להוות סכנה גדולה עבור ארצות הברית. החשש הוא שהמטרה של הבסיס הינה ריגול כמו הבסיס שפעל בקובה בזמנו, שם התגלה כי ניתן ליירט כניסות תקשורת אלקטרוניות מדרום מערב ארה"ב, תנועה אווירית ואפילו שיחות טלפוניות.
מדינות המערב לא צריכות לזלזל במה שהמדינות הללו הצליחו לעשות מתחת לאפינו, כוח זה עוד יכול להיות מופעל בעתיד.
עלינו לשאול את עצמנו את השאלה הבאה: האם זה אפשרי כי רוסיה מתחילה את צעדיה הראשונים בהפעלת ריגול עתידי באזור?
