בחמשת הימים האחרונים נשמע דונלד טראמפ נשיאותי, מתון ושקול כפי שלא נשמע מעולם. הוא מחלק מחמאות לברק אובמה והילרי קלינטון, מתחיל לסגת מכמה מהבטחות הבחירות שלו ומשדר מסרים של אחדות ופייסנות. לצד זאת אומרים במפורש כמה מבכירי מקורביו, כי חלק מאותן הבטחות היו לצורכי בחירות בלבד.

תגידו: מצוין. הרי מי שהתנגד לטראמפ - והח"מ ביניהם - עשה זאת במידה רבה לא בגלל דעותיו, אלא בגלל הצורה בה הוא מביע אותן. לא בגלל התוכניות (ככל שהיו לו כאלו), אלא בגלל הגסות, הבוטות, התוקפנות. אז אם הוא זונח אותן חודשיים לפני כניסתו לבית הלבן - מה טוב. יתרה מזאת: טראמפ הוא הפוליטיקאי הראשון ולבטח לא האחרון שלא מקיים הבטחות שנתן במהלך הקמפיין.

אלא שזה לא כל כך פשוט. פוליטיקאי יכול, רשאי ולפעמים אף צריך לשנות את דעותיו כאשר הוא מגיע לשלטון. ראשית, לאופוזיציה הכי קל: היא צועקת ומותחת ביקורת, בלא לשאת בשום אחריות. הממשלה, לעומת זאת, צריכה להביא בחשבון את כל השיקולים ולהיות מוכנה לשאת במחירו של כישלון. שנית, הממשלה רואה עובדות שהאופוזיציה לא רואה, במיוחד בנושאים של ביטחון לאומי. לכן, לא כל מה שנראה נכון מצידו האחד של הכביש, נראה נכון גם מצידו האחר.

אצל טראמפ, מה שנכון יכול להיות רק השיקול הראשון. ייתכן שהוא באמת כבר מתחיל לשאת בנטל האחריות ומבין שאינו יכול לשאת בתוצאות של - למשל - ביטול כל Obamacare. הוא מבין, שכנשיא אין לו שום סמכות ויכולת להכניס לכלא את קלינטון, כך שמוטב שלא ידבר על כך. השיקול השני, לעומת זאת, עדיין לא קיים מבחינתו. שני המועמדים לנשיאות קיבלו תדריכים ביטחוניים, אך הנשיא הנבחר טרם צלל לעומק הסוגיות הכרוכות בניהול הנשק הגרעיני, ביחסים רוסיה, במצב במזרח התיכון, בקשרים עם אירופה ועוד ועוד.

הבעיה העיקרית היא, שהשינוי של טראמפ מהיר מדי וחד מדי. אם חמישה ימים לאחר הבחירות הוא עושה סיבוב של לפחות 90 מעלות, ולעיתים גם של 180 מעלות - אזי משהו כאן לא מסתדר. יש למעשה שתי אפשרויות. האחת: טראמפ ניהל בצורה מכוונת קמפיין תוקפני בצורה חסרת תקדים, מתוך ידיעה ברורה שאין לו כוונה לעמוד מאחורי חלק/רוב/כל הצהרותיו. זוהי הונאת בוחרים. השנייה: טראמפ מעמיד פנים כעת, במטרה להרגיע את מתנגדיו, ולמעשה הוא מאוד רוצה לקיים את מה שהבטיח. זוהי הונאת הציבור כולו.

אני מעדיף את האפשרות הראשונה, שהיא הרע במיעוטו. מוטב שנדע שנשיא ארה"ב הגיע לבית הלבן במסלול של עבודה בעיניים, מאשר שהוא ינהל את ארה"ב וינהיג את העולם החופשי בשיטה של עבודה בעיניים. וכאן נכונה הקלישאה: ימים יגידו.