קיתון צוננים על ראש הימין המתלהב

ממלכת פרשני סרק

תגובה חובקת-עולם לבחירת נשיא ארה"ב היתה: "מפולת התקשורת", והיא לוותה לרוב בשמחה לאיד ובהבעת סיפוק על ניפוץ האל הכוכבני, היודע-כל וידו בכל - הלא היא התקשורת. ליתר דיוק, פרשני התקשורת (ולא שדרני/כתבני מידע), ובכללם ה'סקר'נים ומנתחיהם, אובות וידעונים. אבל אל תטעו, שם לא למדו את הלקח. אדרבה, עכשיו התקשורת מראיינת גדודי פרשנים שיפרשנו היכן שגינו? מדוע ה'עם' לא ציית לתקשורת שהיא כידוע מעצבת דעת הקהל. איך ייתכן שה'עיצוב' הוליד תמונת נגטיב, מהופכת?

וזאת לדעת; ריבוי ערוצי התקשורת האינטרנטית, המודפסת והמשודרת יצר מקצוע חדש ונחשק: פרשננו לענייני... פוליטיקה/כלכלה/ספורט/מפלגות/ חברה/ארה"במשפט/בריאות/אקולוגיה/חקלאות /יחסי עבודה/תחבורה/נוער/משטרה/דתות/מים/הצגות/תרבות/זוגיות/אנרגיה/אמנות/אופנה/צילום/סמארטפונים/תוכנה ומחשב/היסטוריה/אפריקה/בוטניקה/מזרחנות/השלימו את החסר/ וכמובן בישול (וסליחה מפרשנים נוספים ששכחתי אותם). הכישורים הנדרשים הם ארשת פנים 'מומחית' ובוטחת, יכולת התנסחות מהוקצעת, סבלנות לפאנלים וידע חלקי בתחום המסוקר. התעודות הנדרשות הן ציון 'עובר' במבחני איצטגנינות, קריאה בכדור קריסטל, ומבחן התאמה פסיכולוגי להשתלבות בבראנז'ה.

לקח ביניים: פירוק רשות השידור והקמת תאגיד ציבורי איננו מעלה ואיננו מוריד מבחינת דעת הקהל הבריא / העם שבשדות. אם נחסוך מיליונים בחלופה המוצעת - אני בעד, וכל הכבוד לשר האוצר.

אגב, שימו לב לכמות המרשימה של כתבות תקשורת (ללא קשר לפרשנות אירועים ולחיזוי עתידות) - הכתובה, המרושתת והמשודרת - בהן המרואיינים הם בעצמם קולגות אנשי תקשורת, בחינת 'כתוב עלי ואכתוב עליך', ובחינת ... מפרכסות זו את זו (על-פי שבת לד,א).

לחגיגה מה זו עושה?

לאחר שפיטרנו את פרשני התקשורת ונפטרנו מרעשי רקע, נתפנה לומר משהו על האירוע שלשמו נתכנסנו, בחירת נשיא חדש ומוזר לארה"ב. וכדי שלא איאלץ להתפטר לא אתרום לניתוח הסיבות להצלחתו ולא אסחף במורד הפרשנים. העם חכם מפרשניו (ואולי טיפש) ואיננו צועד במיתווה שמועידים לו בבראנז'ה האינטליגנטית, הבורגנית, המדושנת.

ה'ימין' הישראלי צוהל; הגיע המשיח ולפחות חמורו... קיימת תחרות של דוברי ימין רשמיים ו'עמך' בשיחות סלון וטוקבק מי ירבה בסופרלטיבים עד כמה אחרית הימים כבר כאן, וכל משאלות לבנו הפוליטי מתממשות לישועה ולנחמה. בשמאל הפוליטי, השותף להערכות אלו, יגון ואנחה, ומסתמא מטכסים עצה איך לחבל במזימות הימין מעל במות עולמיות הזמינות להם. אזכיר לכולנו, ובמיוחד לימין הישראלי, את ההתלהבות שאחזה באגף זה עם בחירת נתניהו לראש הממשלה והקמת קואלציית ימין מובהקת. התוצאות, ובעיקר העדר התוצאות, עד כה טפחו על פנינו. תתרצו: "מה שרואים מכאן וכו'", "בג"צ", "העולם", "שסעים בעם" וכיו"ב. כל ה'תתרצו' הללו קיימים גם בארה"ב וביתר שאת.

ומילה אחרונה להיבט היהודי; ריקודי הגגות בישראל לנוכח הסביבה היהודית של הנשיא טראמפ נחזים בעיני כטעות חמורה ביותר, ובודאי מבחינה טאקטית. וכדי שלא לקלקל יותר לא אוסיף!

בפתח פרשת השבוע הבא נפגוש את המשא-ומתן החנפני של בני חת המכרכרים סביב "נשיא א-לקים אתה בתוכנו". הם מנסים להעריך את שוויו בנכסים ולסחוט תשואה רבה ככל האפשר. חז"ל כינו זאת "אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים" (ב"מ פז,א); יש מציאות כזו!