שליטתי בשפה הערבית מדדה על קבים. אבל גם הקבים דלו אמירות לא מעטות של הסתה ברשתות החברתיות, שמקלידיה עלו על שרטון של העדר אנושיות ושל גילויי אנטישמית. לעומתם נמצאו גם לא מעטים במיוחד ברשתות של החברה הפלשתינית, שזעמו על השמחים לאיד וגינו אותם בנחרצות רבה .
היו גולשים, שחלקם הגיע אפילו עד המדבר בערב הסעודית, שהביעו שמחה לאיד באותן שעות כואבות, שעשרות אלפי תושבי חיפה נאלצו לעזוב את בתיהם. היו גם מגיבים, שרידדו את השיח וקשרו את ההצתות עם תגובה לחוק המואזין. אומנם, בטוויטר של תנועת החמאס לא נמצא אפילו אזכור אחד לשריפות, אך היה מצופה, שהם יגנו גינוי חריף את כל המברכים את השריפות באתרים וברשתות החברתיות.
אך מול גולשים, שירדו לשיח פרימיטיבי – "היהודים מנעו קריאה לתפילה, אלוהים הנוקם העלה אותם באש", בלטו גולשים, שניהלו שיח נוקב וענייני, המוקיע את השמחים לאיד, צובע אותם בצבעים חשוכים ומוקיע את ביטויי השמחה, כשיערות ובניינים בישראל עולים באש.
סלידה והסתייגות
היו גם גולשים רבים, שתקפו את הביקורת המגנה את טורקיה, ירדן, מצרים והרשות הפלשתינית, שהחליטו להיחלץ לעזרת ישראל.
רבים היו הגולשים, שברכו במיוחד את ראשי הרשות הפלשתינית על נכונותם לשלוח עזרה לישראל כדי להתגבר על מכת השריפות.
היו גם כאלה שלא הסתפקו בתגובה ברשת חברתית כדוגמת נשים ערביות מתנועת נשים דמוקרטיות, ראשי עיריות ומועצות מקומיות בישובים הערביים, שהביעו נכונות לארח בבתים אזרחים שבתיהן נפגעו, וכל עזרה אפשרית.
אני מברך את ראש וועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, מוחמד ברכה, ואת יו"ר הרשימה המשותפת,
איימן עודה, שהביעו סלידה והסתייגות מכל גילוי של תמיכה בהצתה וגם מהניסיון של
בנימין נתניהו להדביק לציבור הערבי את האחריות לשריפות.
ראויה לכל הערכה הודעתו של חבר הכנסת
אחמד טיבי – "בשעה שכבאים נלחמים בלהבות ותושבים מכל הדתות מפונים מבתיהם, עסוקים פירומאנים של הימין בהצתת התבערה הבאה. גם בשריפת הכרמל האשימו את הערבים באסון...." ומה התברר?
כל מי שהצית יש למצות אתו את הדין. אך אין להצית אש של שנאה תהומית בין העמים.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
