ד"ר שמואל לוין, מומחה בתחום הגניקולוגיה ומרצה באוניברסיטת תל אביב תובע את עיתון "הארץ", עורכו חנוך מרמרי והעיתונאי רן רזניק בגין הוצאת לשון הרע. בנוסף תובע לוין את מנכ"ל קופת חולים מכבי, פרופ' שוקי שמר.
על-פי הטענות העולות מכתב התביעה, פרסם עיתון הארץ סידרה של כתבות שפגעה בשמו ובמעמדו המקצועי של לוין.
ד"ר לוין הוא רופא גניקולוג בעל ותק של 37 שנים בתחום הרפואה. בתחילת שנות ה-70 העניק שירותים רפואיים למבוטחים של קופת החולים 'מכבי', כרופא עצמאי.
בחודש מרץ הודיעה הקופה כי היא משעה את ד"ר לוין מביצוע ניתוחים עד לבירור תלונה שהוגשה נגדו על-ידי מטופלת. לוין ניסה לערער על ההחלטה, בין השאר באמצעות בקשת צו מניעה מבית המשפט. במסגרת ההתדיינות בבקשתו, סוכמה פשרה לפיה ועדת בדיקה תבחן את התלונה ואת סבירות ההחלטה של קופת החולים מכבי.
במסגרת הוועדה ביקשה קופת החולים מכבי לצרף תלונה נוספת שהוגשה ולבדוק מספר תיקים נוספים בהם לא הוגשו תלונות. לוין טען כי קופת החולים ניסתה להרחיקו משיקולים זרים.
מסקנות הוועדה ניתנו כשנה וחצי לאחר האירוע, וכללו המלצה לסיים את ההתקשרות בין ד"ר לוין לקופת החולים מכבי. על-פי כתב התביעה, ההמלצה התבססה בעיקר על אופן ביצוע הרישום הרפואי, אשר נטען שלוין לא ביצע ברמה נאותה.
בעקבות ההמלצות שיגרה קופת החולים מכתב לד"ר לוין וביקשה לסיים את ההתקשרות בין הצדדים, אולם לוין ביקש צו מניעה זמני, עד לבירור טענותיו במסגרת התובענה נגד הקופה.
בבית המשפט המחוזי קבע השופט יהודה זפט כי המסקנות אינן מצדיקות את סיום ההתקשרות, ובצו זמני אסר על קופת חולים מכבי לסיים את ההתקשרות. במכבי התעקשו על סיום ההתקשרות, הפעם בהסתמך על סעיף המתיר לקופה לסיים את ההתקשרות באופן שרירותי. בקשה זו אושרה על-ידי בית המשפט, ובקשת רשות הערעור של לוין נדחתה.
בעיתון הארץ סיקר את האירועים העיתונאי רן רזניק. לוין קובל נגד מספר כתבות. לכתבה שפורסמה ב-29 ביוני 2000, ניתנה הכותרת: "יש ליטול מידיו את סכין המנתחים". בכותרת המשנה נכתב: "כך יעשה לרופא שנחשד בכריתת השחלה הלא נכונה".
הכתבה מתייחסת לתלונה שהגישה מבוטחת של מכבי נגד לוין ושני רופאים נוספים. ד"ר לוין הסיר את שתי שחלותיה בניתוח. לטענתו: "אין מחלוקת כי המתלוננת ידעה מלכתחילה כי שתי שחלותיה יוסרו ואף חתמה על הסכמתה לניתוח זה". לכן טוען לוין - כלל אין שאלה של הוצאת השחלה הלא נכונה.
בנוסף טוען לוין - "בכתבה לא נמצא זכר לעובדה שתלונת גב' ש.ש. הוגשה גם כנגד שני רופאים נוספים". הטענות, לדברי לוין, היו בגין יחס מזלזל מצד הרופאים, ואי מתן פתרון לבעייתה הרפואית.
לוין מוסיף בכתב התביעה: "בפתיח למכתבה מציינת המתלוננת כי ד"ר לוין הסביר לה שלאור גידול שנצפה בשחלה השמאלית, הוא עתיד להוריד לה את שתי השחלות ואת הרחם, מכיוון שאין לה בגילה צורך בהם".
בהמשך טוענת המתלוננת כי ד"ר לוין לא עידכן אותה כי במהלך הניתוח לא נמצאה בגופה השחלה השמאלית, ולכן היא לא הוסרה. (לוין מכחיש זאת).
לוין טוען: כך או כך, אין מחלוקת כי המתלוננת ידעה כי התובע עתיד להוציא את שתי שחלותיה. תלונתה כנגד הרופא מתרכזת, אם כן, בהצלחת הניתוח ובפרטים שנמסרו לה בעקבותיו". לדעתו, הכתבה מציגה אותו כמי שאינו ראוי לעסוק ברפואה. "קוראי העיתון מקבלים תמונה של רופא רשלן, מסוכן, ובלתי מוכשר, שאינו עומד בסטנדרטים רפואיים מינימליים".
ביום 7.9.01 פורסמה כתבה נוספת. הכתבה פורסמה לאחר שכבר ניתן צו זמני שאסר על קופת חולים מכבי להפסיק את התקשרותה עם התובע. לוין טוען כי בפגישה שערך עם העיתונאי רזניק במשרדו באוגוסט 2001 הביא לידיעתו את העתירה שהגיש, ואף הסביר את הטעויות שהיו בכתבה המקורית, ואת העובדה שהדיון מתמצה בשאלת רישום רפואי חסר, ולא בכריתת שחלה לא נכונה.
כותרת הכתבה היתה: "דוקטור לוין ממשיך". כותרת המשנה: "יותר משנה אחרי שקופת חולים מכבי החליטה, בצעד יוצא דופן, למנוע מד"ר שמואל לוין לנתח בשירותה, ממשיך לוין לעבוד כרגיל בבית החולים הממשלתי 'וולפסון'. וכן, לפעמים הוא גם מנתח פציינטים פרטיים בבית החולים 'אסותא', שבבעלות מכבי".
לדעת לוין, הכותרות מרמזות כי "טובת הציבור בסכנה, וקצרה ידה של מכבי מלהושיע". לוין קובל כי בכתבה החדשה אמנם הוצגה גם עמדתו, אך רזניק נמנע מלציין עובדה שהובאה לידיעתו, לפיה הסכם הפשרה אסר על לוין לבצע ניתוחים המזכים אותו בתשלום בלבד.
ב-28.12.01 פורסמה כתבה שלישית. הכתבה פורסמה לאחר שהשופט זפט קבע בפסק דינו כי מדובר ב-"מעידות ספורדיות מועטות ולא חמורות במיוחד".
למרות זאת, נכלל סיפור השחלה הלא נכונה גם בכתבה השלישית. מנכ"ל קופת החולים מכבי, פרופ' שוקי שמר, אשר גם הוא ברשימת הנתבעים, מצוטט: "דם החולים עלול להיות הפקר".
בכתבה מסופרים מקרים של רופאים נוספים, אשר לגבי אחד מהם נטען אף שהיה מעורב במותו של מטופל. לוין טוען: "לקוראים לא נותר אלא לגזור גזירה שווה".
לוין טוען בכתב התביעה כי הפרסומים גרמו לו השפלה וביזוי רב. בנוסף נגרם לו נזק כלכלי חמור. לוין טוען כי נגרמה לו עגמת נפש רבה.
בכתב התביעה מציג לוין ירידה של כ-33% במשכורתו - למעלה מיליון ש"ח ב-1998 וב-1999, לפחות מ-667,000 בשנת 2001.
בתביעה מבקש לוין מהנתבעים לשלם, ביחד ולחוד, פיצוי כספי של 1,000,000 ש"ח ביחד ולחוד, ולחייב את עיתון הארץ לפרסם מודעת התנצלות בעיתון.
הנתבעים יגישו כתב הגנה תוך 45 יום.
שמות קשורים
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
