|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |    |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

מי יתקן את הליקויים בחינוך לדמוקרטיה?

נאום מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא בכנס לחינוך, שותפות ודמוקרטיה - כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך [ז' בכסלו התשע"ז, 07.12.16]
07/12/2016  |     |   נאומים   |   תגובות
[צילום: יצחק הררי/פלאש 90]

נקודת האיזון הראויה
נראה שעיקרו של הוויכוח הציבורי הוא ביחס לנקודת האיזון הראויה לגבי הערכים המאפיינים את הדמוקרטיה המהותית. למעט שוליים קיצוניים במיוחד, רובו המוחלט של הציבור הישראלי מסכים שמדינת ישראל איננה רק מדינה דמוקרטית מבחינת שיטת המשטר שלה, אלא היא מה שמכונה דמוקרטיה ייצוגית-מהותית. דמוקרטיה בה השלטון נבחר על-ידי האזרחים, ונשלח לייצג את עמדתם, אולם הוא כבול לעקרונות יסוד של שוויון וחירות, ואיננו יכול לפעול אך ורק כראות עיניו

במהלך יום זה ייבחן נושא החינוך לדמוקרטיה במרחבים השונים, החל מהמרחב הכיתתי וכלה במושב המסכם בנושא התקווה הישראלית, במעמד נשיא המדינה.

אני מאמין, בטרם כל, שעלינו להסכים על עקרונות היסוד של הדמוקרטיה, עוד לפני שדנים על האופן שבו יש לחנך לדמוקרטיה, ובוודאי על תיקון הליקויים באופן החינוך לדמוקרטיה.

בשנתיים האחרונות מתחדדת שאלה זו ביתר שאת - יש מי שמעדיף לחזק את עקרון שלטון הרוב, ויש מי שמעדיף לחזק את העקרונות המאזנים של ההגנה על המיעוט. מפי הקבוצה הראשונה אנו שומעים כי הופר האיזון לטובת הקבוצה השנייה, ואת היפוכם של דברים אנו שומעים מפיה של הקבוצה השנייה.

אולם, נראה שעיקרו של הוויכוח הציבורי הוא ביחס לנקודת האיזון הראויה לגבי הערכים המאפיינים את הדמוקרטיה המהותית. למעט שוליים קיצוניים במיוחד, רובו המוחלט של הציבור הישראלי מסכים שמדינת ישראל איננה רק מדינה דמוקרטית מבחינת שיטת המשטר שלה, אלא היא מה שמכונה דמוקרטיה ייצוגית-מהותית. דמוקרטיה בה השלטון נבחר על-ידי האזרחים, ונשלח לייצג את עמדתם, אולם הוא כבול לעקרונות יסוד של שוויון וחירות, ואיננו יכול לפעול אך ורק כראות עיניו. דמוקרטיה בה ישנם גופי שלטון שונים - רשויות שונות, המאזנות זו את כוחה של רעותה.

אגב, המכנה המשותף לנשיא המדינה, לשלוש הרשויות השלטוניות ולמוסד מבקר המדינה, הינו - שגורמים שלטוניים אלה הוכרו כבעלי מעמד חוקתי במארג השלטוני הישראלי:

נשיא המדינה, בחוק יסוד: נשיא המדינה;
הממשלה, בחוק יסוד: הממשלה;
הכנסת, בחוק יסוד: הכנסת;
הרשות השופטת, בחוק יסוד: השפיטה
ומבקר המדינה, בחוק יסוד: מבקר המדינה.

בשונה מנשיא המדינה, שמעמדו מוסרי וטקסית, משמש מבקר המדינה כגורם משמעותי ואפקטיבי במערכת האיזונים והבלמים השלטוניים בישראל.

יסודות אלה של הדמוקרטיה הישראלית נקבעו עוד במגילת העצמאות, שם נקבע - "מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החרות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות;"
החשיבות לשמירה על הפרדת הרשויות לטובת חוסנה של הדמוקרטיה, ושמירה על מערך איזונים ובלמים איתן ויציב, נוגע גם ליחסים שבין ביקורת המדינה לגופים המבוקרים.

רק אתמול פרסמתי דוח מיוחד בנושא: "ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה)". במסגרת דוח זה אני שב ומתריע על היעדר התיאום בין הגורמים העוסקים בנושא הטיפול בעורף, על ליקויים במיגון פיזי, במערכות ההתרעה לתושבים, בתחום ההיערכות פינוי אוכלוסייה ובכלל ביחס להגנה על תושבי הצפון.

חלק בלתי נפרד מדוח זה הוא הביקורת הנמתחת על מעורבות הדרג המדיני. בדוח נקבע שבחודש יוני 2014 החליטה הממשלה כי שר הביטחון והשר לביטחון פנים, יציגו עד ליום 1.11.2014, הצעה להסדרת סמכויות בתחום ההגנה על העורף בין משרד הביטחון לבין המשרד לביטחון הפנים, לרבות הסדרה של סמכויות השר לביטחון הפנים באירועי חרום שלגביהם לא חל חוק ההתגוננות האזרחית. ממצאי הדוח מעלים שהסדרת הסמכויות וחלוקתן בין המשרד לביטחון הפנים למשרד הביטחון, לא הושלמה עד עצם היום הזה.

מטבע הדברים, כאשר הדוחות עוסקים גם בדרג המדיני, וככל שהם נוקבים יותר ומעמיקים יותר ונוגעים ברבדים החשובים ביותר, כך מתגברות המתקפות עליי ועל מוסד מבקר המדינה.

אני אינני מגיב או משיב מלחמה שערה, הואיל וכמשרת ציבור אני בוחר להמשיך ולעסוק בשליחותי ולא להיגרר למאבקים לא לי. שהרי, אם מדובר בדוח שפרסמתי, הדוח מדבר בעד עצמו, ואם מדובר בהשמצות אישיות הרי שעל כך אמרו חז"ל: "כל הפוסל - במומו פוסל".

עם זאת, חשוב לומר שאין לפרש זאת כחולשה או כהסכמה, חס וחלילה, לדברים שמופצים. דבר לא ירתיע אותנו מלבצע את השליחות הציבורית שהוטלה עלינו בחוק היסוד. הביקורת תמשיך לעסוק בכל נושא שנדרש, וביחס לכל גוף מבוקר, בכיר ככל שיהיה. לא נירתע מהניסיונות להכפיש את מוסד מבקר המדינה ואת עובדיו, וראוי שהגופים המבוקרים יתמקדו אך ורק במתן מענה מקצועי וענייני לליקויים שנמצאו אצלם.

לעניינו של כנס זה.

טרם נעלה את השאלה "מי יתקן את הליקויים בחינוך לדמוקרטיה" אתייחס לחשיבות של איתור הליקויים בתחום זה ותרומתה המשמעותית של ביקורת המדינה בעניין זה.

כמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, בחרתי להרים שני דגלים במקביל: דגל הביטחון האזרחי - ההגנה על טוהר המידות בשירות הציבורי, מאבק בשחיתות הציבורית, וצמצום החסמים והביורוקרטיה, מחד-גיסא; והדגל החברתי, מאידך-גיסא. כפי שהסברתי, שני דגלים אלו משלימים זה את זה, ומבקר המדינה איננו יכול לבחור להתמקד רק בתחום אחד, שאם לא כן הוא איננו מקיים את חובתו החוקתית.
אבן דרך באופן בו אני משלב את הדגל החברתי בעבודת המשרד הינה התובנה שחברה אשר הולכת רק לפי מידת הדין, אף אם לא ידבק בה רבב של שחיתות היא איננה חברה צודקת. חברה צודקת הינה חברה המפנה מבט גם לעבר האנשים קשיי היום החיים בקרבה. חברה צודקת הינה חברה ששוקלת גם שיקולים שאינם בהכרח מנויים בסעיף זה או אחר. במסגרת הביקורת החברתית, אף הכוונתי את הביקורת לתחומים של ערכים וביקורת מוטת זכויות אדם ופרט, ותחום החינוך מהווה גורם מרכזי ומשמעותי במנעד זה.

רק לאחרונה פרסמנו דוח מיוחד בנושא: "החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות". דוח זה הוגש אף באופן אישי לנשיא המדינה, אשר עסק וממשיך ועסוק, בכל חייו הציבוריים, בקידום הערכים של סובלנות, דמוקרטיה ושוויון.

אתייחס לדוח זה בתמצית.

בהקדמה לדוח נאמר: "קשה להפריז בחשיבותו של החינוך ובמקומה המרכזי של מערכת החינוך במיגור השנאה והגזענות, תוך חתירה לחיים משותפים בחברה הישראלית המקוטבת. לחינוך מקום מרכזי בהווייתה של המדינה, שכן תפקידו להבטיח חיי חברה תקינים והגשמת זכויות הפרט."

חובה זו לחינוך לערכי הדמוקרטיה, נקבעה אף בחוק חינוך ממלכתי. חוק זה קובע כי אחת ממטרות החינוך הממלכתי היא "להנחיל את העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל ואת ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ולפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לחירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים... לתרבותו ולהשקפותיו של הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם ובין עמים".

וכפי שציינתי בדוח, "החוק מבטא את מהותה של מערכת החינוך כגורם מכריע בשימורם של ערכי החברה, בעיצוב דמותה של החברה ובהתווייתו של השיח הציבורי העתידי. במסגרת זאת, עליה להניח את היסודות ולהוביל ליצירת שותפות בין הקבוצות בחברה."


בין הליקויים הרבים המנויים בדוח, אבקש לחזור על הממצאים שעלו מסקרים ומחקרים שנעשו בישראל, שמהם "עולה תמונת מצב רבת-פנים של עמדות אנטי-דמוקרטיות וגזעניות בקרב בני נוער מצד אחד והיעדר כלים חינוכיים בידי הצוות החינוכי להתמודדות עמן מצד אחר."

במסגרת דוח זה, הצבעתי על כך שמשרד החינוך לא יישם מרכיבים מרכזיים בתפיסה המנחה לחיזוק לדמוקרטיה וליצירת מכנים משותפים ערכיים והתנהגותיים לכלל האזרחים, המצויה בבסיס הקידום לחיים משותפים ולמיגור הגזענות מתוך מערכת החינוך.

עם זאת, ובכך אני רוצה להתחבר לכותרת שניתנה לדבריי, במהלך הביקורת ובסמוך לאחריה האיץ משרד החינוך תהליך של השלמת חלק ממרכיבים אלה ובתוך כך תיקן כמה מהליקויים עליהם הצבעתי בדוח.

כך למשל:

כתנאי להבניית תוכניות להתמודדות מערכתי עם עמדות אנטי דמוקרטיה וגזעניות בקרב בני נוער נדרש משרד החינוך למדד לבחינה אחידה, שיטתית ועקבית של היקף תופעת הגזענות בקרב תלמידים במערכת החינוך - בשנה"ל התשע"ו [2016-2015] המשרד החל לבנות מדד שיאפשר לבתי הספר ללמוד על מיקומם ועמדותיהם ביחס לחינוך לדמוקרטיה ואורח חיים דמוקרטי וזאת לצורך הבניית תהליך מסודר לקידום הנושא. לאחרונה (בדיון על הדוח בוועדת הביקורת של הכנסת בנובמבר 2016) מסר משרד החינוך שאת בניית כלי זה תתבצע עם הרשות הארצית למדידה וההערכה בחינוך (ראמ"ה). בתשע"ו הוסיפה ראמ"ה במבחני המיצ"ב מדדי סובלנות כלפי השונה והאחר.

מרכיב אחר שנמצא חסר בביקורת הוא שילוב החינוך לאזרחות ודמוקרטיה לכל התלמידים במערכת החינוך, לאורך הרצף החינוכי, בתהליך כוללני שכל מקצועות הלימוד והאקלים החינוכי בבית הספר. לטיפול בליקוי זה פיתח המשרד בשנה"ל תשע"ו יחידות השכלה כללית המיועדות לכיתות י' - האחת העוסקת בשילוב אקטואליה בכיתה כאשר השיח הינו סביב ערכים אזרחיים ודמוקרטיים והאחרת העוסקת בחוויה הדמוקרטית;

עוד הצביע הדוח על כך שהחינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות אינו נכלל בתוכניות העבודה של האגף להכשרת עובדי הוראה וביעדיו - האגף האחראי לדור העתיד של המורים במערכת החינוך. בעקבות הביקורת פנה משרד החינוך לכל המכללות האקדמיות לחינוך לבדיקת שילובו של הנושא בשיעורים ובפעילויות של המכללה. בנוסף לקראת שנה"ל הנוכחית. התשע"ז (2017-2016) מתכנן משרד החינוך פיילוט להכשרת מורים, שכבר מלמדים במערכת, בנושא.

היבט מרכזי אחר עליו עמד הדוח הוא אי-קידום המלצות ועדה ציבורית לגיבוש מדיניות לחינוך לחיים משותפים בין יהודי וערבים. בעניין זה נמסר על-ידי המשרד החינוך כי בכוונתו להקים במסגרת מינהל חברה ונוער אגף חדש לבתי הספר הערביים שיתאים ויוביל את המדיניות, את התכנים, התוכניות המשאבים והתקציבים על-פי המטרות והיעדים של מטה המשרד.

הדוח הצביע על כך שמינהל חברה ונוער האחראי להחינוך החברי- ערכי של תלמידים לא הציב את החינוך לערכי סובלנות ולחיים משותפים ולמניעת גזענו כיעד בעדיפות וכתוצאה מכך העיסוק בנושא זה היה מצומצם ונקודתי . לתיקון המצב שילב המינהל את הנושא בתוכנית העבודה הרב-שנתית (תשע"ד-תשע"ו). בשנה"ל תשע"ו גובש מתווה חדש לחינוך לערכים שכולו מכוון לקידום חיים משותפים. בנוסף הציב המינהל יעד להגדלת המפגשים הבין-מגזריים בתוכנית העבודה.

יוצא אפוא, כי יש מענה הולם לשאלה מי יתקן את הליקויים בחינוך לדמוקרטיה. המענה הינו שעל משרד החינוך חלה חובה חוקית ומוסרית לתקן את כל הליקויים בתחום חשוב זה. גם יתר משרדי הממשלה, נדרשים, כל משרד בתחומו, למצוא את התחומים בהם הם יכולים לסייע למגר את תופעת הגזענות, שהינה תמונת הראי של העקרונות הדמוקרטיים של מדינת ישראל.

חשוב לציין שאין זו הפעם הראשונה שמשרד מבקר המדינה עוסק בתחום החינוך, אף מכיוונים שונים.

בדוחות נוספים מהשנים האחרונות עסק משרד מבקר המדינה בנושאים הנוגעים באופן ישיר או עקיף לחינוך לדמוקרטיה. כאלה העוסקים בהשכלה הומנית רחבה ובפיתוח המודעות למורשת התרבות האנושית ובהרחבת הידע על יסודותיו ומנגנוניו של המשטרה הדמוקרטי וכן בנושאים הקשורים לאקלים הדמוקרטי בבית הספר:

במסגרת הדוח השנתי שפורסם בשנת 2013 (דוח שנתי 63ג) נכלל פרק בנושא "לימוד המקצועות ההומניים בבתי הספר שבפיקוח הממלכתי".

הלימודים ההומניים כהיסטוריה וספרות מאפשרים בין היתר היכרות מורשת תרבותית, כללית ולאומית, המגבשת את הזהות של התלמידים כחלק מהתרבות האנושית, מפתחים יצירתיות ודימון המסייעים בקבלת האחר והשונה ותשתית רחבה לערכים אוניברסליים שבסיס משטר דמוקרטי.

במענה לדוח מסר משרד החינוך על מגוון פעולות שהוא נוקט להעלאת מספר התלמידים הבוחרים ללמוד ספרות, היסטוריה ברמה מוגברת. לעידוד לימודי הספרות המוגברת גם רתם המשרד את הפדגוגיה הדיגיטלית לחיזוק לימודי הספרות.

לצד הדגש המושם על דמוקרטיה במקצועות הדעת, ישנה חשיבות גם לאקלים החינוכי המיטבי בבית הספר שנדרש לצורך הטמעת יסודות של סובלנות וכבוד הדדי.

נושא זה היה במוקד של פרק רחב היקף שנכלל במסגרת הדוח השנתי שפורסם בשנת 2014 (דוח שנתי 64ג) שנושאו "קידום תוכניות למניעת אלימות כלפי תלמידים ושל תלמידים".

נקודת המוצא של דוח זה הייתה שאלימות והתנהגות לא נורמטיבית של ילדים ובני נוער היא במידה רבה בבואה של האלימות בחברה בכללותה.

גם דוח זה הגביר את פעילות משרד החינוך לטיפול בנושא ולתיקון ליקויים שהועלו בו. בין היתר הגביר המשרד את היקף התוכנית המערכתית להתמודדות עם אלימות גם מעבר לשעות הלימוד; היחידיות העוסקות בנושא הגבירו את שיתוף הפעולה ביניהן; זאת ועוד המשרד גם פרסם חוזר מנכ"ל מעודכן שהדגיש את ההיבטים שעלו בביקורת כגון: הצורך בהקמת צוותי אקלים בתי ספריים, גיבוש תקנון בית ספרי בשיתוף עם ההורים וכן הפעלת סדנאות לצוות החינוכי בנושא. בנוסף הגביר ושיפר המשרד (מינהל מדע וטכנולוגיה) את הפעולות להתמודדות עם אלימות וירטואלית ומצבי סיכון של ילדים בני נוער ברשת - זירה בה הם מבלים את מרבית זמנם.

לקראת סיום אציין עוד מספר דוחות העוסקים בביקורת ערכית, בתחומים של מניעת גזענות, שותפות אזרחית וקידום אוכלוסיות חלשות:

במסגרת דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2009 פורסם פרק בנושא: "מעורבותן של רשויות מקומיות בהקניית חינוך לערכים לבני נוער", בו נאמר - "לחינוך לערכים השפעה רבה על עיצוב דפוסי התנהגות חיוביים בקרב בני נוער ועל חיזוק זיקתם לקהילה, לחברה ולמדינה. לפיכך, לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינוך והרשויות המקומיות לגבש וליישם מדיניות לאומית שתעסוק בהקניית חינוך לערכים."

הדוח שנתי הראשון שפורסם בחתימתי, דוח שנתי 63ג לשנת 2012, נפתח בפרק בנושא: "היבטים בקידום שילובם של יוצאי אתיופיה - פגמים מהותיים בניהול תוכנית לאומית", אשר בחן את התוכנית המרכזית שנועדה לשלב את יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית.

כן כולל דוח זה פרק נוסף בנושא: "פיתוח אזורי תעשיה ברשויות מקומיות במגזרי המיעוטים", בו נכתב: "חשוב מאוד כי מדינת ישראל תפעל לקידומם של המגזרים הלא יהודיים בכל תחומי החיים, זאת כדי לקיים שוויון הזדמנויות מלא ולשלב את כלל הקבוצות בחברה הישראלית כאזרחים שווי זכויות. דבר זה עולה בקנה אחד עם ערכי מדינת ישראל ועם הנאמר במגילת העצמאות כי מדינת ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".

בשנת 2014 פורסם דוח מיוחד בנושא: "ייצוג נשים בתפקידים הבכירים בשירות הציבורי".

בשנה זו, במסגרת דוח שנתי 66ג, פורסמו עוד שני פרקים המהווים נדבך חשוב בביקורת הערכית, בנושאים: "פעולות המדינה לעידוד שילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה", ו- "היבטים בהסדרת התיישבות הבדואים בנגב".

מכובדיי,

דוחות רבים וטובים מפורסמים על-ידי משרד מבקר המדינה, וכאמור - חובתם של הגופים המבוקרים לתקן את הליקויים המועלים בדוחות. אולם, כפי שהגדרתי כבר בראשית כהונתי, אינני מסיים את משימתי עם פרסומו של הדוח. אני ממשיך ועוסק בתחומים אלה מעלה על פני השטח את הליקויים שנדרש תיקונם ולא פחות חשוב מכך, אני משכלל את אופן המעקב אחר תיקון הליקויים.

במשרדי הוקם כבר לפני מספר שנים אגף ייעודי למעקב אחר תיקון ליקויים. עם כניסתי לתפקיד הוריתי על חיזוק והעצמת המעקב אחר תיקון הליקויים, מאחר, שלגישתי, אפקטיביות הביקורת היא הממד המרכזי שמחזק את אמון הציבור במוסד מבקר המדינה.

בתחילת כהונתי התקיים פיילוט במסגרתו הוטמעו סדרי עבודה חדשים בתחום המעקב אחר תיקון הליקויים, וכיום, מיד בסמוך לאחר פרסומו של דוח מקבל כל ראש גוף מבוקר טבלה עם הליקויים העיקריים שהתגלו בביקורת ועליו למלא ביחס לכל ליקוי וליקוי מה התיקונים שנעשו, ולא פחות חשוב מכך - מיהו הגורם האחראי לתיקון הליקוי.

אני מקווה שבעתיד הקרוב נמצא את הדרך המתאימה לשקף את כל המידע בתחום זה לציבור, בזמן אמת.

גבירותיי ורבותיי,

אני מניח שמהלך היום החשוב הזה, במסגרת הדיונים שיתקיימו פה, כולנו נשאל את עצמנו האם אנו עושים די על-מנת להשאיר אחרינו מערכת חינוך טובה יותר, אזרחים טובים יותר, מדינה טובה יותר. אנו סמוך ובטוח שככל שהגופים המבוקרים יתקנו את הליקויים מוקדם ככל האפשר, הדבר ישפיע על התפיסה החינוכית ולטווח ארוך יותר על החברה הישראלית בכללותה ועל היחסים שבין הקבוצות השונות המרכיבות אותה.

תאריך:  07/12/2016   |   עודכן:  07/12/2016
חיים שפירא
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מי יתקן את הליקויים בחינוך לדמוקרטיה?
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
נשיאת העמותה למשפט ציבורי, הנשיאה (בדימ') דורית ביניש;
02/12/2016  |  מרים נאור  |   נאומים
כבוד נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור,
01/12/2016  |  ד"ר אביחי מנדלבליט  |   נאומים
'רק חזק ואמץ מאוד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי, אל-תסור ממנו ימין ושמאול למען תשכיל בכל אשר תלך. לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה, למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו, כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל. הלוא צויתיך חזק ואמץ, אל תערץ ואל תחת, כי עמך ה' א-להיך בכל אשר תלך'. (יהושע, א', ז')
01/12/2016  |  תא"ל הרב איל קרים  |   נאומים
"הנני העני ממעש, נרעש ונפחד מפחד יושב תהילות ישראל, באתי לעמוד ולהתחנן לפניך על עמך ישראל אשר שלחוני". כֶשליח ציבור הגעתי לתפקיד המרומם של הרב הראשי לצה"ל ובאמת כל אשר התאמצתי היה לחבר את הלוחמים והמפקדים, לא לתת למחלוקות להיכנס ולתקוע טריז בשורותינו. זהו צו היסטורי, עם אחד אנחנו בזה כוחנו וזה סודנו.
01/12/2016  |  תא"ל הרב רפי פרץ  |   נאומים
אני שמח להשתתף בכנס סיכום שנת המשפט השמינית כאן בחיפה. כנס שהפך למסורת מבורכת ויפה.
27/11/2016  |  אביחי מנדלבליט  |   נאומים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יורם אטינגר
יורם אטינגר
ב-2024 יש 69% רוב יהודי בשטח המשולב של יהודה, שומרון ו"הקו הירוק" - לעומת 39% מיעוט ב-1947 ו-9% ב-1900 - הנהנה מרוח גבית של שיעור פריון ומאזן-הגירה-חיובי    אין פצצת זמן דמוגרפית ער...
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
[צילום: יח"צ, הרבלייף]
סוזן בוורמן
חמישה צירופי מזון מומלצים לתזונה נכונה    הוספת מעט שומן בריא מאבוקדו או שמן זית לסלט תעזור לכם לספוג את הקרוטנואידים שמצויים בחסה רומית, גזר ועגבנייה
זלמן שובל
זלמן שובל
מדוע זה קורה לנו כל פעם?    אסור לשכוח, שאין מבנה ארגוני ומערכתי שיבטיח מעצמו את מניעת ההפתעה, וגם לא טכנולוגיה, חדישה ומתוחכמת ככל שתהיה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il