|   15:07:40
דלג
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

יום-הולדת שמח

שמחתי על התוצאה מפני שסברתי ועודני סבור כך שבתחום המצב הפנימי נקלעה ארה"ב, בהשראת אובמה והזרם הפוסט-מודרני שהוא ייצג והפעיל בה, למגמה שהיא מסוכנת לעתידה
20/12/2016  |   רפי לאופרט   |   מאמרים   |   בחירות בארה''ב   |   תגובות
יום שמח

יום הבחירות בארה"ב, 8.11.16, היה גם יום ההולדת שלי, וביום הולדת מה יותר טבעי ורצוי מאירועים המסבים לך שביעות-רצון? ובכן, נצחונו של טראמפ בבחירות היה אירוע כזה - וכל כך למה?

ראשית, סברתי שמבין כל המתמודדים הרפובליקנים והדמוקרטים גם יחד, הוא האדם המתאים ביותר לעת הזו לתפקיד. הערכתי לא השתנתה במהלך כל שנת ההתמודדות 2016, השנה השנייה של המרוץ לבית הלבן, חרף האירועים המוזרים ורמת הדיון הירודה שליוו מסע זה.

שנית, שמחתי על התוצאה מפני שסברתי ועודני סבור כך שבתחום המצב הפנימי נקלעה ארה"ב, בהשראת אובמה והזרם הפוסט-מודרני שהוא ייצג והפעיל בה, למגמה שהיא מסוכנת לעתידה. ארה"ב הייתה המגדלור הראשי של העולם הדמוקרטי "השפוי". היא שייצגה אותו, איחדה אותו, הגנה עליו והובילה אותו להישגים, בעולם שהדמוקרטיה אינה דרך המלך השלטת; ובחלקים גדולים ממנו היא אפילו איננה רצויה.

בהשראת אובמה נקלעה ארה"ב מבית לקיטוב פוליטי וחברתי, שהושתת על מדיניות הגירה הרפתקנית ושגויה, על פגיעה קשה בשכבות רחבות של עובדי-הצווארון הכחול, ובשחיקה במצבו הכלכלי של המעמד הבינוני. שני התהליכים חידדו מתחים חברתיים פנימיים בין קבוצות אתניות, ובהשראת הגלובליזציה והחלשת מעמדה של המדינה, קידמו רעיונות של לית דין ולית דיין; "אגו-מניאקיזם" כחזות חברתית לעתיד, אינה פילוסופיה המקדמת אחדות לאומית וסולידריות חברתית. אם מוסיפים לכך את האלימות הגואה ואת השונות התרבותית המקיפה כיום כ-35% מאזרחי ארה"ב, עם 11 מיליון מהגרים בלתי-חוקיים הממתינים לגורלם, התמונה אינה חיובית.

דבר והיפוכו

בתחום החוץ, נכשלה ארה"ב כמעט בכל המהלכים המרכזיים במדיניותה הבינלאומית. מצד אחד פרק אובמה פוליטית את המזרח התיכון, בשאיפה אוטופית לכפות עליו דמוקרטיה-אינסטנט. ממצב של יציבות-יחסית, הוביל מדינות חשובות באזור ובראשן מצרים לכאוס פוליטי פנימי, למלחמת אזרחים ולטרור חובק עולם. מצד שני, כשל במדיניותו כלפי רוסיה וסין, שתי המעצמות הגדולות האחרות כיום בעולם, ובמקום להגיע עימן להבנות ולמודוס-ויונדי הגיע לקיטוב, לעימותים, למאבקים של כיפופי ידיים ולסכנה של עימות צבאי חלקי. כל זאת בשעה שהוא מפגין חולשת דעת וחולשת-רוח מצד אחד והקטנה משמעותית ורצופה ביכולת הצבאית האמריקנית מן הצד האחר; דבר והיפוכו "פר-אקסלנס", שמהווה טעות אסטרטגית מן המעלה הראשונה בניהול מדיניות גלובלית של מעצמה עולמית.

שלישית שמחתי על השינוי מפני שאובמה ומפלגתו הדמוקרטית ניהלו מדיניות אנטי-ישראלית פעילה, בחלקה סמויה, שהובילה, למרבה האירוניה, להקפאת המהלכים המדיניים באזור ולעידוד הטרור הפלשתיני. מדיניות זו אפשרה לאבו-מאזן לנסות לכפות על ישראל, בחסות אמריקנית ובתמיכה אירופית, פתרון מדיני מסוכן לביטחונה הלאומי ולעתידה.

בתחום העוינות לישראל ואי-הבנת המציאות האזורית, "התעלה" אובמה על עצמו בתחום הסכם הגרעין עם אירן, תוך שהוא מפקיר את המזרח התיכון למגמות הטרור וההתפשטות של אירן; כל אלה על-רקע דיבורים יפים מול ישראל, והתעלמות מהיריבות הסונית-שיעית האזורית והעולמית. כמעט קשה להעלות על הדעת "פלונטר" פוליטי-אסטרטגי גדול יותר מזה באזור. לכל המהלכים המפוקפקים הללו, התלווה מאבק אישי נגד נתניהו, רה"מ הנבחר של ישראל, בצרוף חתירה מבית וניסיונות סמויים ל"פוטש" פוליטי - כל מה שארה"ב אינה אוהבת במגרשה הביתי שלה.

ערעור יסודות

בהסכם הגרעין עם אירן, פגע אובמה ביחסיו גם עם רוב המדינות הסוניות באזור, וחזר והוכיח חולשה ואוריינטציה לקויה של המציאות בזירה הבינלאומית. חולשה דומה הוכיח גם בהתנהלותו מול קוריאה הצפונית התוקפנית, מול סין הפועלת להגברת נוכחותה הדומיננטית בים סין, ומול רוסיה במהלכיה במזרח אירופה - בחצי האי-קרים, באוקראינה בקווקז ובסוריה. בכל הצעדים שנקט עסק אובמה בכיבוי שריפות, בטיפול זמני וקצר-טווח בבעיות ובערעור היסודות של יחסי העבר של ארה"ב עם ידידות ובעלות ברית, דווקא באזורים הפחות יציבים של העולם. מכלל אלה יצאו רק יחסיו עם מרקל מגרמניה, בזכותה; לא בזכותו.

"ההיסטריה" האידיאולוגית של אובמה, שבקשה לנהל "דיפלומטיה של דיבורים" במקום "דיפלומטיה של ספינות תותחים" בעולם כאוטי ומנוגד אינטרסים - הוכחה כשגויה מיסודה. העולם עדיין איננו נהנה מ"שלום דמוקרטי" גלובלי. כוח ואינטרסים הם עדיין המטבע העיקרי העובר לסוחר בפוליטיקה העולמית. גלובליזציה חיובית אמיתית אין מחוללים במהפכות, אלא באבולוציה זהירה לאורך זמן. באבולוציה כזו, אבני הבניין של הסדר העולמי הקיים - קרי: המדינות - הן המסד שעליו יכול התהליך להתקדם, לפתח תהליכי שיתוף ולחנך את העמים הנוגעים לחיות בכללי משחק חדשים. בכדי שהמהלכים יתמידו ויוטמעו, לא די בחזון אוטופי ובמנה גדושה של דיבורים יפים. חייבים להוכיח לציבורים הנוגעים שיש בתהליכים הללו גם מענה לבעיות הכלכליות, הביטחוניות, התרבותיות והשלטוניות, לפחות עבור רוב הציבור; וכן, גם יכולת למאבק יעיל בשחיתות הממסדית השכיחה ברוב המדינות. אובמה ביקש לחולל את "כל" המהפך ב-8 שנות כהונה קצרות ובהתבסס על כושר ביצוע מזערי - לאומי ובינלאומי. ואכן, בסקרים האחרונים לפני הבחירות, היה מעמדו האישי גבוה מאוד, כנראה בזכות כושר הדיבור, אולם במבחן תוצאת הבחירות, כשלו הוא וקלינטון "ממשיכת דרכו", כישלון חרוץ.

רביעית, אובמה ייצג בעיקר קבוצות שמאל סמי-אנרכיסטיות, קואליציה של מיעוטים, וחוגים בממסד הפיננסי, שבעזרתה ציפתה גם קלינטון לזכות בבחירות. ליבת המסר שהובילו אובמה ומי שביקשו להיות ממשיכי דרכו, הייתה סוציאל-דמוקרטיה מן הסוג המחליף את שחיתות בעלי ההון הגדול והחברות הרב-לאומיות בשחיתות של אירגוני-עובדים חזקים וקבוצות אליטה מאורגנות - פוליטיקאים, תקשורת, אקדמיה, "אנשי-רוח" ומיעוטים מנוכרים. מסורת זו עומדת בניגוד למסורת הכלכלה החופשית האמריקנית, שכבר מזמן איננה "קפיטליזם חזירי" אבל עדיין אינה רגישה די הצורך לשחיקת המעמד הבינוני. כלכלה חופשית היא שהביאה לארה"ב את הפריחה והשגשוג האדירים בעבר, במיוחד במאה ה- 20. גם המאמצים המלחמתיים במאה ה- 20 תרמו לכך את חלקם, אבל באותה הזדמנות תרמו גם תרומות חשובות מאוד לגאווה הלאומית, לסולידריות החברתית ולתחושת השייכות, שמנוגדות לרוח הגלובליזציה.

"הכל דיבורים" הפך למוטו הראשי בהוויה הדמוקרטית בימיו של אובמה, כשהאליטות בחסות ובתמיכת הנשיא ואשתו בוחשים בקדירה, שכל תפקידה לשמר את מעמדם, עוצמתם ועליונותם החברתית-כלכלית בעוד ארה"ב כישות מדינית ודמוקרטית מרכזית, נדחקת לפינה ואזרחי ה"עולם הגלובלי" תופסים את מקומם בראש הפירמידה.

אילו לא נבחר טראמפ, שמייצג ערכים הפוכים לאלה של אובמה והדמוקרטים, היה "עולם המחר" מצליח למחוק את "האתמול הלאומי-דמוקרטי של ארה"ב". לאחר 8 שנים נוספות של שחיקה מסיבית של המהות האמריקניזציה החיובית, ספק אם ניתן היה לשקם את ההרס האידיאולוגי והמעשי. "חכמת ההמונים" שוב עמדה למבחן ושוב הוכיחה את גדולתה; מעניין ומאלף כאחד.


תאריך:  20/12/2016   |   עודכן:  20/12/2016
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
יום-הולדת שמח
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
אהוד פרלסמן
22/12/16 02:43
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  בחירות בארה''ב
מסתבר שלא רק הפרשנים השמאלנים, שטמטמו את עצמם להאמין שלהרצוג יש סיכוי בבחירות אצלנו, וכך גם טמטמו את עצמם להאמין שניצחונה של קלינטון מובטח בבחירות בארה"ב, משחירים עתה את פניהם של הסוקרים, שכביכול גרמו לכך שהם הוצגו ככלי ריק.
20/12/2016  |  אהוד פרלסמן  |   מאמרים
ימים קשים עוברים על מחנה השמאל. ב-2015 אוכזב קשות כאשר נתניהו ניצח בבחירות. בחודש שעבר התעצם מפח הנפש שלו כשדונלד טראמפ נבחר לנשיא. ביום ששי הוא בחר כשגריר ארה"ב בישראל את דייוויד פרידמן, תומך נלהב במפעל ההתנחלויות. מה הפלא שזהבה גלאון הייתה קרובה להיסטריה: "מינוי קטסטרופלי!" זעקה באולפן ששי. חסר לטראמפ שעוד יכריז על מעבר השגרירות לירושלים.
18/12/2016  |  ישראל רוזנבלט  |   מאמרים
בחירות 2016 לנשיאות ארצות הברית היו ללא ספק מהאירועים הדרמטיים של המאות האחרונות. מלבד התהליך עצמו שהיה רווי קונספירציות, דרמות וכותרות, חיכתה בסוף הדרך ההפתעה האולטימטיבית: בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא שעומד לרשת את ברק אובמה.
15/12/2016  |  אור לוין  |   כתבות שיווקיות

13/12/2016  |  אביתר בן-צדף  |   מאמרים
ככל הנראה את הבחירות בארצות-הברית הכריעו כנראה שני דברים: הפצת ידיעות שקריות ברשתות החברתיות על-ידי אזרחים ואישים אמריקנים בכירים ומעורבותה האינסופית של רוסיה כדי להבטיח את ניצחונו של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ.
12/12/2016  |  רועי אורן  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
דן מרגלית
דן מרגלית
לאחר 170 ימי המלחמה, לא נסכים עוד שנכדינו ונכדותינו ישלמו בדמים אלה או בדמים אלה את מחיר הטפילות של החרדים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
[צילום: סרחיי פופקו/AP]
יאיר נבות  |  
האוקראינים טוענים שכל 31 הטילים ששיגרה רוסיה לעבר הבירה יורטו, אך ישנם 13 פצועים כתוצאה משברי יירוטים שנחתו על איזורי מגורים במערב קייב    בין הפצועים גם ילד. נגרמו נזקים גדולים לבנ...
זלמן שובל
זלמן שובל
"אוי לי מיצרי אוי לי מיוצרי" אומר הפתגם התלמודי ויכולנו להוסיף "אושרנו שלא אנחנו צריכים להחליט", אבל זו, כמובן, טעות שכן למה שהעם האמריקני השסוע יחליט ב-4 בנובמבר תהייה השפעה גם על...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il