מניסן העצוב לניסן המחבק

אחד מכוכבי ילקוט הכזבים הוא ניסן העצוב. כוכב חדשות נוכחי הוא ניסן סלומינסקי המנסה להסביר את האשמות ההטרדה המינית כהבנה לא נכונה של יחסו הלבבי למוטרדות לכאורה, כהטרדה בה בשעה שהוא אדם חם ומחבק. בזמן הפלמ"ח טעון מעין זה היה מתקבל כבדיחה לא מוצלחת .בילקוט הכזבים מסופר שהפלמחניקים הלכו, לצורכי קומזיץ, לפלח תרנגולת מלול הקבוץ. תוך כדי כך מגיע הלולן, מחזיק התרנגולת זורק את התרנגולת תוך צעקה שהוא לא מבין מה התרנגולת נדבקת אליו. צ'יזבת זה מצטייר כסיפור תמים לעומת מה שמתרחש היום. מוזר שהאנס משה קצב, שגם הוא חובש כיפה, לא טען שהוא "איש חם ולבבי".

דברים רבים השתנו אצלנו מאז תקופת הפלמ"ח. סיפור שני הניסנים הוא אך דוגמית ש"לא לנער הזה פיללנו". אם נעיף מבט אך לימים האחרונים נוכל להצביע על עיוותים שכיחים. חברי הכנסת מקבלים תקציבים אישיים לחלוקה תמורת הצבעתם בוועדת הכספים. כאילו פרשת ישראל ביתנו לא קיימת.

עורכים קצוץ רוחבי. מהלך זה הוא אנטי ניהולי הוא מעודד ניפוח דרישות תקציביות כדי שיהיה ממה לקצץ. שינוי מועד הפעלת תאגיד השידור מגדיל את ההוצאה וכפועל יוצא את הקיצוץ הרוחבי.

חבר כנסת ערבי כנראה פעל בצורה נפשעת. מיד קופצים ומאשימים את כל הסיעה הערבית. שר הביטחון מגדיל להאשים את כל הסיעה הערבית. בבגידה ובריגול. גם ראש הממשלה לא טומן את ידו בצלחת. רונן ברגמן פרסם לאחרונה מסמכים מארכיון הנ.ק.ו.ד. מתוכם ניתן היה להבין שהיו סוכנים אפילו מבין חברי הכנסת ממפ"ם. ללמדך שגם בארזים יכולה ליפול השלהבת.

קונים צוללות בסכום עתק כאשר יש ספק בצורך של הרכישה או חלקה.
בארץ משופעת בגז עומד לעלות מחיר החשמל מאחר שמחיר הפחם עלה וחברת החשמל קונה את הגז במחיר שערורייתי.

ניסן העצוב, לפי השמועה, הוא הפרופסור ניסן לויתן פרופסור מבריק לכלכלה שהיה ממעצבי תוכנית היציאה מהאינפלציה.וחתן פרס ישראל נפטר לפני מספר חודשים. מעניין מה היה אומר על הניסן החדש.

מעציב.