החסינות המוגבלת של ח"כים בקשר לעבירות פליליות

הפרסום האחרון בכלי התקשורת הקושר, לכאורה, ח"כ באסל גטאס, מהרשימה המשותפת לעובדה כי הוא הבריח - לכאורה - כ-15 מכשירי טלפון סלולריים, לשני אסירים ביטחוניים, בכלא קציעות, כמו-גם זימונו לחקירה פלילית במשרדי היחידה הארצית למלחמה בפשע המאורגן, המוכרת בשמה הפומבי "יחידת להב 433", מעוררת שאלת חסינותם של חברי הכנסת, בכל הקשור להליכי חקירה; בכל הקשור להליכי מעצר ובכל הקשור להגשת כתבי אישום פליליים ונקיטת הליכים משפטיים - אם אזרחיים ואם פליליים - גם יחד.

סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951 קובע כי חבר הכנסת לא יישא באחריות, פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל הצבעה, או בשל הבעת דעה, בעל-פה או בכתב, או בשל מעשה, שעשה - בכנסת או מחוצה לה - אם היו ההצבעה, הבעת הדעה או המעשה, במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר הכנסת זו היא החסינות המוכרת כחסינות, המוענקת לחבר כנסת, במילוי תפקידו, כל עוד הצביע הוא, הביע דעתו, עשה המעשה, נשוא המחלוקת, במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו, כחבר כנסת.

חוק החסינות קובע, כי להסרת כל ספק הרי מעשה - לרבות התבטאות, שאינם אקראיים של חבר הכנסת שיש בהם אחד מהמקרים, המנויים בחוק, אין רואים אותם, לעניין הסעיף המקנה חסינות, לחבר הכנסת, כהבעת דעה או כמעשה הנעשים, במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו, כחבר כנסת, כאשר המקרים המנויים בחוק, לעניין זה הם:

• שלילת קיומה של מדינת ישראל, כמדינתו של העם היהודי.

• שלילת אופיה הדמוקרטי של המדינה.

• הסטה לגזענות בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני.

• תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או במעשי טרור נגד מדינת ישראל או נגד יהודים או ערבים, בשל היותם יהודים או ערבים, בארץ, או בחוץ לארץ.

חוק החסינות קובע עוד, כי חבר הכנסת אינו חייב להגיד בעדות, דבר שנודע לו, עקב מילוי תפקידו, כחבר הכנסת כאשר חסינותו של חבר הכנסת, באותו עניין, תעמוד לו גם לאחר שחדל מהיות חבר כנסת. חבר הכנסת, הינו חסין - לפי חוק החסינות - בפני חיפוש בדירתו ובפני חיפוש בגופו וגם/או בחפציו, חוץ מן החיפוש במקום בנועד לבדיקה מטעם, שלטונות המכס. למרות החסינות הגורפת, המוענקת לחבר כנסת, בחוק החסינות הרי רשאי שופט של בית משפט העליון, להתיר, בצו, חיפוש אצל חבר הכנסת אם שוכנע שחבר הכנסת חשוד בעבירה, לכאורה, על הוראות הפרק, בחוק העונשין, שעניינו ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים, בעבירות של בגידה וגם/או ריגול.

במקרה של חשד בביצוע עבירות של בגידה וגם/או ריגול בידי חבר הכנסת החשוד, בעבירות אלה, הרי חיפוש ותפיסה - במצב דברים זה - ייעשו לפי הוראות כל דין וככל האפשר, תוך פגיעה מצומצמת בפעילותו של חבר הכנסת. חבר הכנסת הינו גם חסין - לפי חוק החסינות - בפני האזנת סתר, אולם חרף זאת, רשאי שופט של בית-מפשט העליון, להתיר בצו האזנת סתר, לחבר כנסת, אם שוכנע הוא שיש יסוד לחשד שחבר הכנסת חשוד בעבירה ונתקיימו התנאים, באחד מאלה:

• נתבקש לכך, בכתב, מאת ראש ראשות ביטחון, כשהעבירה היא מסוג פשע, שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, והאזנת הסתר הכרחית, מטעמי ביטחון המדינה.

• נתבקש לכך, בכתב, מאת קצין משטרה מוסמך, כשהעבירה היא רצח, הריגה, עבירה שיש בה סכנה לפגיעה בביטחון המדינה או עבירה של עסקת סמים, כהגדרתה בפקודת הסמים המסוכנים או קשר לעבור אחת העבירות האמורות, והאזנת הסתר הכרחית למניעתה או לחקירתה של

העבירה.

חבר הכנסת חסין בפני מעצר, אלא אם נתפש בשעה שעשה מעשה פשע, שיש עימו שימוש בכוח או הפרת השלום או בגידה במקרה של ביצוע מעצר שכזה של חבר כנסת, חייבת הרשות העוצרת להודיע על כך - מיד - ליו"ר הכנסת. חבר הכנסת שנעצר, במצב דברים שכזה, לא יוחזק במעצר יותר מעשרה ימים, אלא אם ניטלה ממנו החסינות מפני אותו מעצר, לגבי אותו פשע, לפני תום עשרת הימים.

כתב אישום נגד חבר כנסת, בעבירה שסעיף החסינות במילוי תפקיד - לפי חוק החסינות - אינו חל עליה, שנעברה בזמן היותו חבר כנסת או לפני שהיה חבר כנסת, יוגש לבית המשפט, באישור היועץ המשפטי לממשלה. במצב דברים שכזה, יימסר עותק מכתב האישום, בטרם הגשתו לבית המשפט, לחבר הכנסת, ליו"ר הכנסת וליו"ר וועדת הכנסת. חבר הכנסת רשאי, בתוך 30 יום, מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע, כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי, לגבי האשמה שבכתב האישום, בשורה של מקרים דווקניים ופרטניים, המפורטים - פרט היטב ובהרחבה - בחוק החסינות.

אם קבעה הכנסת, כי לחבר הכנסת קיימת חסינות מפני דיון פלילי, הרי לא יאשר היועץ המשפטי לממשלה, בתקופת כהונתה של אותה כנסת, הגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת, בשל אותה אשמה, אלא אם כן חל שינוי בנסיבות. פטור זה אינו חל, בעניין כתב אישום שהוגש, בטרם היות אדם, לחבר כנסת.

עוד קובע חוק החסינות, כי לא תוגש קובלנה פלילית נגד חבר הכנסת, בשל עבירה שנעברה בזמן היותו חבר הכנסת או לפני היותו חבר הכנסת. התקופה שבה נמנעה - מכוח חוק החסינות - הבאת חבר כנסת לדין, על עבירה מסוימת, לא תבוא - לפי חוק החסינות - במניין תקופת ההתיישנות, לגבי אותה עבירה. הכנסת רשאית, בהחלטה, לקבוע כי לחבר הכנסת תהיה חסינות בפני דיון פלילי לגבי האשמה שבכתב אישום שהוגש נגדו וכי הוא לא יועמד לדין, בשל אותה אשמה בעת היותו חבר הכנסת. כמו-כן רשאית הכנסת ליטול מחבר הכנסת חסינות אחרת או זכות הנתונות לו לפי חוק החסינות, חוץ מחסינות או זכות הנתונות לו, מכוח חסינותו במילוי תפקידו, כמפורט בחוק החסינות. הכנסת מנועה מליטול חסינות זו מחבר-הכנסת, אלא לפי הצעה של וועדת הכנסת עקב בקשה שהובאה לפני וועדה זו.

העולה מכל האמור והמקובץ לעיל, כי לחברי הכנסת אין חסינות גורפת, לפי הוראות חוק החסינות, כאשר במקרים דווקנים ופרטניים נסוגה זכותו של חבר-הכנסת לחסינות כוללת וגורפת, דוגמת מקרים של ביצוע עבירות פשע חמורות, לרבות ובמיוחד, ככל שמדובר בעבירות של ביטחון המדינה, דוגמת בגידה או ריגול. המקרה המפורסם ביותר, הזכור בהקשר ובהדבק דברים זה, הינו המקרה של ח"כ עזמי בשארה, שנחשד בעבירות של ביטחון המדינה, שעניינן בגידה וריגול והוא ברח מן הארץ לדובאי, קודם שנשלמו הליכי החקירה והמעצר נגדו.