|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
טענותיהם של אותם רבנים חרד"לים, מהדור הישן, כי שירות בצה"ל, "יקלקל" הבנות הדתיות, טומן בחובו פטרונות מאצ'ואיסטית והחפצת בנות דתיות אלה. הבנות הדתיות של תקופתנו אנו, המתגייסות לצה"ל מאסו ובחלו בהחפצתן בידי רבנים חרד"לים מיושני דעות
|
|
חיילות דתיות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הפרק הרביעי בסדרת הכתבות המצוינות "תורת היחסים" של כתב ערוץ 10, העיתונאי, רועי שרון, בדבר השיח הפנימי והחיצוני של העולם הדתי-חרד"לי, ביחס לגיוס בנות דתיות לצה"ל - ששודר אתמול, בשידור חוזר, במקום שידור התוכנית "סלפי, ישראל", בעריכת סמדר פלד (עובדה שאפשרה לי לצפות, לראשונה בפרק זה) - מצביע, בבירור, על כך, כי פג ונעלם החרם שהוטל על מיעוט הבנות הדתיות שהעזו בשעתו להתגייס לשורות צה"ל. רבנים מסוגו של הרב שלמה אבינר - שהביע בכתבה זו דעתו נגד גיוס בנות לצה"ל, תוך שהוא העלה נימוקים מיושנים, שאינם תואמים עוד רוח החדשנות והליברליות המחלחלת בחברה הדתית-חרד"לית - מאבדים, אט אט, אבל בצורה בטוחה לגמרי, ההשפעה המוחלטת שהייתה להם, עד כה בחברה הדתית-חרד"לית. טיעונים לפיהן המסגרת הצבאית אינה מתאימה לבנות דתיות, העלולות "להתקלקל", בשירותן הצבאי, שעה שבצה"ל משרתת, טייסת דתית, בחיל-האוויר, פועלים כחרב-פיפיות נגד המעלים אותם. טיעונים אלה מהווים אפילוג ו"שירת הברבור", כמו-גם הכרזה, בדבר תום השפעתם המוסרית והמוחלטת של רבנים, מסוג זה, בחברה הדתית-חרד"לית. בהקשר דברים זה מן הראוי להתייחס למונח "כל כבודה בת מלך - פנימה", הרווח בחוגים חרדים ולאחרונה - אף ביתר שאת ובאופן מוגבר ומודגש - בחברה הדתית-חרד"לית. בניסיון נואל, כמו-גם נואש, מנסים הרבנים בעלי התפישה הארכאית, בכל הכבוד הראוי, המשתייכת לתפיסות הדתיות-פוליטיות-חברתיות של התקופה של קודם קום המדינה, ל"הדביק" הבנות הדתיות אל המסגרת המשפחתית-ביתית, תוך פירוש מוטעה ומטעה למונח זה. לתפישתם הם בניגוד לתפישת המקרא, בה מופיע משפט זה, בספר תהילים, פרק מה הרי האישה היהודיה היא בת מלך ועליה לשמור על כבודה. אמונים על תפישה מעוותת זו, דורשים הרבנים מבנות דתיות לכסות גופן וראשן ולהיכבד ולשבת בביתן, כך שבוודאי ובוודאי שוללים הם שירות בנות דתיות בצבא. במצב דברים של נשים דתיות נשואות, הרי מתירים הם - כמו-גם מתירים הרבנים החרדים - לנשים אלה לעבוד, כדי לאפשר לבעל לעסוק בלימוד תורה, כשהוא חופשי ללימוד יומיומי, רצוף וקבוע, כשהוא חופשי ללימודו וכשהוא נטול דאגות פרנסה. במקרא מסופר סיפור על בת מלך הבאה עם פמלייתה לארמון המלך, לרגל כלולותיה וכשהיא נכנסת לבית המלך, הרי היא נכנסת אליו כש"כל כבודה ממשבצות זהב". הפסוק אינו עוסק בכבוד (בחולם), אלא עיסוקו בכבוּדה (שורוק), כשכוונת הדברים הינו, מטען כבד ואינו נגזר מהמלה כבוד, שמשמעתו הינה יקר ונימוס רב. ומהתם להכא ולענייננו אנו. שנים רבות נחשב גיוס בנות לצה"ל, כעובדה שאינה עולה בקנה מידה אחד עם הלכות ושמירת צניעות, בהן מחויבות בנות דתיות, להבדילן מבנות שאינן דתיות. המספרים ההולכים וגדלים של בנות דתיות המתגייסות לצה"ל, שומרות על צניעותן ומפגינות דתיותן ברבים - דוגמת אלה ההולכות עם חצאיות צבאיות ארוכות מן הרגיל והמקובל בצה"ל, דרך שגרה - מוכיח שניתן לבנות דתיות, גם ניתן לשרת בצה"ל, תוך קיום ושמירת הלכות צניעות יומיומי ושוטף, אגב כך. העובדה, כי כיום "מסתובבות בשטח", קרי, בשורות צה"ל, קצינות דתיות הלובשות חצאיות ארוכות מן הרגיל, בצד דרגות הקצונה שעונדות הן, על כתפיהן, מוכיחה - כמאה עדים - שניתן לבנות דתיות לשרת בצה"ל, לשמש בתפקידי קצונה וגם לשמור ולקיים אורח חיים צנוע יומיומי ושוטף. טענותיהם של אותם רבנים חרד"לים, מהדור הישן, כי שירות בצה"ל, "יקלקל" הבנות הדתיות, טומן בחובו פטרונות מאצ'ואיסטית והחפצת בנות דתיות אלה. הבנות הדתיות של תקופתנו אנו, המתגייסות לצה"ל מאסו ובחלו בהחפצתן בידי רבנים חרד"לים מיושני דעות. לדידנו אנו, קצינות דתיות המשרתות בצה"ל, דוגמת סגן תאיר ריץ', ממצפה הושעיה שבגליל, המפקדת על פלוגת טירונים בצה"ל, כשהיא אשת איש, מהווה בעינינו סמל, דוגמה ומופת לאשר מצפים אנו מבת דתית-ציונית בשנת 2017. אלמלא חשודים היינו בהיסחפות יתר כותבים היינו, כי בנות דתיות וקצינות מסוגה, מקדשים שם שמים, ברבים, בכלל ובקרב החילוניים, בפרט. "אני אדם דתי, למדתי בחינוך דתי, שני הוריי דתיים וכולם תמכו בי להתגייס לצבא", אמרה קצינה דתית זו, בעת שרואיינה היא, במסגרת הכתבה. הכתבה חשפה עובדת קיומה של "מדרשת לינדנבוים", שבירושלים, המעודדת גיוס בנות דתיות לצבא. בחודש החולף חגגו במדרשה זו 18 שנים של הכנה תורנית לשירות צבאי ו-1568 בוגרות דתיות של מדרשה זו שהתנדבו ושהתגייסו לשרת בצה"ל. בשנת 2015 התגייסו יותר מ-2000 בנות דתיות לעומת 5,000 שבחרו בשירות הלאומי. הכתבה חשפה דמות מעניינת דוגמת הרב חנה גודינגר דרייפוס, ראש בית המדרש של מדרשת לינדנבוים. רב (ולא רבה!) זה הינה פוסקת הלכות ומשרטטת מחדש המושג "רבנית ואשת הלכה": לדבריה, הרי "יש לרבנים חשש וחרדה ממה יקרה לבנות שהן יתגייסו לצבא. האמירה הזו מקפיצה אותי כי אני חושבת שגם עולמו של בן דתי בצבא לא עומד פחות בסכנה ובאתגר, מאשר בעולמה הדתי של בת", אומרת היא לכתב, בכתבה דנא. כפי שציין כתב הטלוויזיה, העיתונאי, רועי שרון בסיומה של כתבה מרתקת זו, הרי: "החרות ההלכתית שלוקחות לעצמן נשים משכילות למתוח את גבולות האסור והמותר בשאלת ההריון של רווקות והגיוס לצבא, מציבה אתגרים חדשים לפני הממסד הרבני. לאן כל זה לוקח את הציונות הדתית? המהפכה הזאת עדיין בשלביה הראשוניים". מילים כדורבנות. כל המוסיף מילותיו או דברים לאפילוג זה, נמצא - רק גורע. |
|
הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני, דיני מיסים ומקרקעין
|
|
| תאריך:
|
12/01/2017
|
|
|
עודכן:
|
12/01/2017
|
|
חיים שטנגר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
כמה שאתה עם הארץ
|
27/01/17 13:27
|
|
|
עוד בעבר נפוצה ומוכרת הייתה האמירה הצינית, מתחילת המאה הקודמת, לפיה הדבר היחיד האמיתי הנדפס בעיתון, הינו התאריך בלבד, כאשר כוונת האמירה הייתה להצביע על כך, כי אין כל אמת שהיא - מעבר לציון עובדת התאריך המתחלף, מדי יום ביומו בידיעות ובחדשות הנדפסות, מעשה של קבע, בעיתונים. אותם ימים טרם הייתה עיתונות אלקטרונית ומשודרת, בנמצא. הרדיו היה בתחילת דרכו ואיש טרם ידע או הבין, כי המכשיר האלקטרוני, הקרוי "טלוויזיה", ישנה אורחות חיינו לחלוטין, עד כי נשתעבד - בפועל ולמעשה - למכשיר זה.
|
|
|
|
|
תודה מקרב לב לך מיכאל מולר, ראש עיריית ברלין. תודה חמה. ריגשת - ועדיין מרגש אתה אותי - בימי חורף קרים אלה, כשמלבד האקלים הקר השולט בעולם, שולטת בו ובעוצמה רבה, אין סוכר, אין עוצר - הציניות ושנאת ישראל, המתגברת וגואה, מיום ליום.
|
|
|
|
|
מיד בפתיחתה של רשימה זו, ייכתבו דברים אל נכוחה - ברורות ומפורשות. כותב שורות אלה סבור, ללא כל ספיק ספיקא שהוא, כי הכרעת-הדין שהוציא מלפניו בית-הדין הצבאי, בראשות השופטת, אל"ם מאיה הלר, בעניינו של החייל, אלאור אזריה, הינה הכרעת-דין, נכונה, אמיצה ומוצדקת. עם זאת, לא ניתן להתעלם - כלל וכלל - מהאווירה הבלתי נוחה, שנוצרה ושפשתה, בימים אלה, בקרב חלקים נרחבים מהציבור בישראל בייחוד אצל אלה המתנגדים להכרעת-הדין, המרשיעה החייל, אלאור אזריה, בהריגה לפיה נעשה לחייל זה, עוול חמור, בהרשעתו בהכרעת-דין זו.
|
|
|
|
|
הניחו לנו לרגע, רק לרגע קל מהמשפטנות הנפתלת הזו והפרשנויות הדקות, דק מן הדק ומהשאלה "המשפטית", אם ראש ממשלת-ישראל, בנימין (ביבי) נתניהו, עבר או לא עבר עבירה פלילית, לכאורה, בקבלו מתנות בשווי אלפי שקלים, כפי שפורסם, בכלי התקשורת - מידידו, איש העסקים, ארנון מילצ'ן. עיזבו אותנו מפטפטת זו והרפו לרגע, רק לרגע קל מהשאלה (החשובה, לכשעצמה), אם בנימין (ביבי) נתניהו פעל, לכאורה, לטובת אינטרסים, אלה או אחרים, של איש העסקים, ארנון מילצ'ן ואם אפשר לקשור בין מתן המתנות להשתדלותו זו של נתניהו, עד שהדברים מגיעים לכלל ביצוע עבירה פלילית של קבלת מתנה אסורה, לכאורה, או שוחד, לכאורה.
|
|
|
|
|
הביקורת הרבה הנמתחת על פסק-דינו של בית-הדין הצבאי בעניינו של חייל צה"ל, אלאור אזריה, מעוררת גבולות הביקורת המותרת על פסיקתם של שופטי בתי-משפט ובתי-דין. סעיף 277 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977, דן באופן מפורש ודווקני בסוגיה זו, כאשר לעניין זה, קובע סעיף זה, כי: "האומר או כותב דבר על שופט או דיין לעניין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו - מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה".
|
|
|
|
|
