לא משנה כמה גשם וכמה קור שוררים בימים אלה, כמה חפירות חופרים לנו החוכמולוגים בכל אמצעי התקשורת, המדוברת והכתובה - צפיה בהצגת תיאטרון חיפה "בעלים ונשים" היא כמו כוס משקה שמשרה ניחוחות ושלווה, סטלבט של תענוג. חוויה מרעננת, מלאת חידודי לשון של עמיר קליגר ומשה נאור, שמעבירים בעיבוד שלהם את בעיות שני הזוגות הנשואים בניו-יורק, היישר לתל אביב או כל מרכז עירוני בארץ - לכאן ועכשיו.

מה שכובש את הלב מהרגע הראשון היא התפאורה המדהימה והכה רב תכליתית של גדול מעצבי התפאורה בארץ, סשה לישיאנסקי. על במה מסתובבת הוא יצר ארבעה לוקיישנים שונים, עם הרקע בו צילומי מגדלי מנהטן,ולצידיו נראים יצירה העשויה ממקלעת חבלים מתוחים בצידי הרקע, היוצרים איזכור לגשר ברוקלין ולגשר וושינגטון. רק אוהבי ניו-יורק יבחינו ביצירה. כך גם מקסימה נגינתו על הפסנתר והשירה של שאול בסר, הנוסכים במתרחש סוג של קסם נוסף.

שני הזוגות החיים שנים ביחד, מגיעים לפתע לתחושה של שאלה: האם האהבה שהתקררה (אצל זוג אחד) והפריז'ידיות של בת הזוג השני, הם סיבה מספיקה להמשיך ולחיות יחד? האם האהבה מבוססת רק על תשוקה וסקס, או שיש עוד כמה מרכיבים הנדרשים לצורך קיום הקשר הזוגי? התשובה לכך, במחזה, ניתנת בסוף.

דביר בנדק, "גייב" (בן דמותו של וודי אלן, שדרכה אלן חושף את בעיותיו האישיות - חיי הנישואים ארוכי השנים שלו עם השחקנית מיה פארו שנשברו עם התאהבותו בבתו המאומצת הצעירה), כשאת אשתו מגלמת בלי הרבה דמיון למקורית שבסרט, דורית לב ארי השמנמנה. משקפי העיגולדים שבנדק מרכיב, ופלומת השערות הדלילה על קרחתו, נעשו כדי להגדיל את דמיונו לוודי אלן. אך אינם יכולים לכער אותו כמו וודי. אלן הוא נמוך, מכוער ולא חביב כ"כ. בעוד דביר - בעל חן כובש וכשרון משחק כנה וישיר, המגיע ללב כל אחד.

אשתו החשדנית והקנאית"ג'ודי" (דורית לב ארי) חופרת לו בשאלות האם יש לו רומן עם אחת מהסטודנטיות שלו לספרות. מה שמאוחר יותר קורה, אך מתוך האיניטיאטיבה של אחת התלמידות, צעירה, חטובה להפליא ומקסימה, שנוטלת את היוזמה וממש כופה עליו את מיניותה (רוני גולדפיין). כאן מתחילה למעשה התלבטותו בנושא הקשר הזוגי.

בעיה דומה מתעוררת אצל חבריהם הטובים - שרון אלכסנדר כ"ג'ק" הסימפטי שכובש את הלב, ואשתו סאלי (קרן צור) בדמות הקרה כקרח, קלאפטע אמיתית, נוקשה ומרוחקת פיסית, מתוך בעיה נפשית שיש לה. בעיה המתעצמת גם כשהם נפרדים, והיא נפגשת עם גבר מקסים, חם ואוהב-מייקל (ישי גולן הנהדר, שמקרין חום ורגש במידה המירבית). אך גם הוא לא מצליח להמיס את הקרחון. באותה עת, ג'ק מוצא ענין בריין הצעירה והחמודה (לירון בן שלוש שזכורה מהסידרה "30 שקל לשעה").

ששת הדמויות עשויות היטב, וניכרת עבודתו של הבימאי הצעיר והמחונן משה נאור שמובילה אותם (עם כל כשרונם) למצות את המירב מתפקידי הדמויות המתלבטות בבעיות שרבים נתקלים בהן בכל מקום וזמן. לכן ההצגה כה כובשת, מהנה ומענגת. מעניקה מצב רוח טוב שעוזר להתעלות על כל אפרוריות מזג האוויר החורפי והקור שמדיפים פוליטיקאים רודפי שררה ושליחיהם בתקשורת.

מומלץ בכל לב.