מתפקידה של היחידה להכוונת חיילים משוחררים שבמשרד הביטחון (להלן - היחידה) לסייע לחייל משוחרר (להלן - חיימ"ש) להשתלב בחיים האזרחיים על-ידי מתן ייעוץ והכוונה אישיים. שירות זה ניתן באמצעות ארבע לשכות מחוזיות הפרוסות ברחבי הארץ.
בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994 (להלן - החוק), נקבעה מסגרת של זכאויות הניתנות לחיימ"ש ולמי ששירת שירות אחר בעל חשיבות לביטחון המדינה או לצרכיה החברתיים-קהילתיים. לביצוע החוק, הוקמה הקרן לקליטת החייל המשוחרר (להלן - הקרן). הקרן מסייעת לחיימ"ש על-ידי תשלום מענק שחרור ותשלום כספי פיקדון העומדים לזכותו. כן נקבע בחוק, כי במסגרת הקרן תהיה גם קרן לסיוע נוסף, שנועדה לסייע לחיימ"ש מעבר לפיקדון, למטרות של לימודים שנקבעו בחוק (להלן - הקרן לסיוע נוסף).
תקציב הקרן לשנת 2004 הסתכם בכ-1.15 מיליארד ש"ח. לצורך מימוש כספי הפיקדון, על החיימ"ש לפנות לאחד מסניפי הבנקים שאיתם התקשר משרד הביטחון, ולהגיש טופס בקשה בצירוף כל המסמכים הנדרשים. היחידה מהווה זרוע לביצוע פעולות הקרן על-פי החוק.
בחודשים אפריל עד דצמבר 2004 ערך משרד מבקר המדינה, לסירוגין, ביקורת על מספר היבטים מרכזיים בתחום פעילות הקרן והיחידה, ולהלן הממצאים העיקריים:
א. מאז הקמת הקרן, משך כעשר שנים, פעלה הנהלת הקרן על-פי תקנון שלא אושר כדין ולא פורסם ברשומות כנדרש בחוק. מעבר לכך, במספר תחומים פעלה הנהלת הקרן שלא על-פי התקנון, והתקנון לא עודכן בהתאם לנסיבות ולשינויים שחלו בחוק ובפעילות הקרן. תקנון חדש, שבהכנתו החלה הנהלת הקרן כבר בתחילת שנת 2004, טרם קיבל את כל האישורים הדרושים.
ב. מאז שחוקק החוק לא קבעה הנהלת הקרן, וממילא גם לא פרסמה ברשומות, כללים ומבחנים חדשים, כנדרש בחוק, לחלוקת כספי הקרן לסיוע נוסף. בפועל פעלה הנהלת הקרן לפי כללים שהיו נהוגים לפני חקיקת החוק, אשר מתייחסים רק לחיימ"שים הלומדים במכינות קדם-אקדמיות. גם כללים אלה מעולם לא פורסמו ברשומות, דבר שאינו מתיישב עם הוראות החוק.
ג. משרד הביטחון והנהלת הקרן אינם עומדים על כך, שהבנקים יקיימו את כל הנדרש מהם בכל הנוגע לסדרי הבדיקה, הפיקוח והבקרה על מימוש כספי הפיקדון.
ד. בשנים 2000-2003, השתמשו, לכל היותר, 19% מהחיימ"שים בשירותי הייעוץ וההכוונה של היחידה. למרות זאת, היחידה לא בחנה את הסיבות לשיעורי ההתייצבות הנמוכים של החיימ"שים בלשכות, כדי לבדוק דרכים לשיפורם או כדי לוודא את נחיצותם של שירותים אלה, במתכונתם הקיימת.
ה. היחידה לא קבעה אמות מידה לבחינת התועלת בנסיעת נציגי הלשכות שלה לקבלת קהל בערי הפריפריה, ולא התאימה את תדירותן לכמות החיימ"שים שהתייצבו לקבלת שירותי היחידה. כתוצאה מכך, חלק מהלשכות ממשיכות לפעול על-פי דפוסים שנקבעו לפני שנים רבות, ושולחות נציגים מטעמן לצורך קבלת קהל לערים שבהן שיעורי ההתייצבות של החיימ"שים נמוכים, ואף לערים שבהן מטפלים בחיימ"שים נציגים של הרשות המקומית.
ו. בהיעדר הנחיות בנוגע לאופן הרישום, הדיווח וההצגה של מספר החיימ"שים המתייצבים בלשכות, קיימים על כך ביחידה נתונים שונים, שאינם אמינים.
ז. בחינת המדדים המשמשים לתשלום שכר עידוד ביחידה, מצביעה על ספק אם יש בשיטת שכר העידוד כדי לשפר את השירות המוענק לחיימ"שים הפונים אליה.
ח. לגיבוש תוכנית ראש היחידה להרחבת הנגישות אל החיימ"שים ולשיפור איכות השירות המוענק להם, לא קדמה עבודת מטה מקיפה, כמצופה בתהליך נרחב שכזה וכבסיס לקבלת החלטות.
סיכום
בביקורת עלה, כי משך עשר שנות פעילותה פעלה הנהלת הקרן עם תקנון שלא אושר ופורסם בהתאם לחוק. מעבר לכך, במספר תחומים פעלה הנהלת הקרן שלא על-פי התקנון, ובמשך זמן רב אף לא פעלה לשינוי ועדכון התקנון בהתאם לשינויים בחוק ובנסיבות. כמו כן, הנהלת הקרן לא קבעה, וממילא גם לא פרסמה כללים ומבחנים חדשים, כנדרש בחוק, לחלוקת כספים מהקרן לסיוע נוסף. אי-פרסום ברשומות של תקנון הקרן, כמו גם אי-פרסום הכללים של הקרן לסיוע נוסף הפועלת במסגרתה, מעבר להיותו נוגד את החוק, פוגע הן בזכויות הפרט והן בסדרי מינהל תקינים. נוכח זאת, על הנהלת הקרן לסיים בהקדם את התהליך שהחלה לאישור ולפרסום תקנון חדש ולהקפיד לפעול על פיו.
בנוגע לפעילות היחידה, יש מקום שמשרד הביטחון יבחן את מבנה היחידה, בעיקר בנוגע לתרומתן של הלשכות, בהתחשב, בין היתר, בנקודות הבאות:
- ההתייצבות הדלה של חיימ"שים הבאים לקבל מנציגי היחידה שירות של ייעוץ והכוונה בלשכות ובערי הפריפריה.
- קיומם וזמינותם של גורמים מקצועיים נוספים המטפלים בחיימ"שים.
- העובדה, שתוכנית ראש היחידה, שאושרה בשנת 2004, שמה דגש בעיקר על חיימ"שים מאזורי הפריפריה וחיימ"שים בעלי רקע חברתי-כלכלי נמוך, תוך העברת מרכז הכובד בטיפול בהם לידי גורמים אחרים.
