חיות עשתה בי"ס לפוליטיקאים בוועדה - ובגדול

עכשיו - לאחר תום ישיבת הוועדה לבחירת שופטים, משהתפזר העשן הלבן ונתפרסמו ברבים שמותיהם של ארבעת השופטים שנבחרו לכהן בבית המשפט העליון - מתברר, כי המנצחת הגדולה בקרב שהתנהל בין הפוליטיקאים חברי הוועדה לבחירת שופטים, לבין השופטים חברי ועדה זו, היא לא אחרת מאשר הנשיאה הבאה של בית המשפט העליון - השופטת, אסתר חיות.

בימים האחרונים, כשגברה המתיחות בין הפוליטיקאים בוועדת הבחירה, לבין השופטים החברים בוועדה זו, סביב בחירתו או אי-בחירתו הצפויה של נשיא בית המשפט המחוזי, בחיפה, יוסף אלרון, לבית המשפט העליון - מה עוד שהופצו אמירות בכלי התקשורת, שהגיעו מכיוון בית המשפט העליון, לפיהן השופט, יוסף אלרון, לא קורץ מהחומר של מי שראוי לכהן כשופט בבית המשפט העליון - פורסמה בכלי התקשורת אמירה שיוחסה לשופטת, אסתר חיות, לפיה היא מתנגדת, בכל תוקף, למינויו של השופט, יוסף אלרון, לבית המשפט העליון.

במקביל, פורסמו בכלי התקשורת אמירות שיוחסו ללשכת עורכי הדין ולשר האוצר, משה כחלון, החבר בוועדת הבחירה, לפיהן, ללא מינוי השופט, יוסף אלרון, לא ייבחרו - כלל וכלל - שופטים לבית משפט העליון, בישיבת הוועדה לבחירת שופטים, שהתקיימה אתמול, לצורך בחירת ארבעה שופטים לבית המשפט העליון. במצב דברים זה היה ברור לכל, שהדברים עומדים על סף פיצוץ הליך הבחירה, מה-גם ששרת המשפטים זימנה ישיבה נוספת של וועדת הבחירה, לעוד חודש ימים, כדי להגיע לבחירה מוסכמת של ארבעה שופטים לבית המשפט העליון - ומהר ככל האפשר.

מצבו של בית המשפט העליון, לא נראה היה מזהיר, ככל וכלל - זאת על דרך ההמעטה בלבד - ערב כינוסה של הוועדה לבחירת שופטים, אתמול. השמועות והספקולציות שרווחו באוויר היו, כי גם אם תבחר וועדת הבחירה ארבעה שופטים, הרי המערכת השיפוטית תצליח "להכניס" רק שופט אחד משלה, לבית המשפט העליון ואילו המערכת הפוליטית, יחד עם נציגי לשכת עורכי-הדין יצליחו "להכניס" שלושה מועמדים שלהם, לבית המשפט העליון. בדיקת שמות ארבעת השופטים שנבחרו לבסוף לכהן בבית המשפט העליון מצביעה על כך, כי שלושה מהם הינם נציגי המערכת השיפוטית ורק אחד מהם הינו נציג המערכת הפוליטית ולשכת עורכי-הדין שתמכה בה.

ארבעת השופטים שנבחרו הם: יוסף אלרון, יעל וילנר, דוד מינץ וג'ורג' קרא. אין ספק שהשופט, יוסף אלרון הינו מועמדם של הפוליטיקאים ושל נציגי הלשכה בוועדת הבחירה ואילו השופט' ג'ורג' קרא, הינו מועמדה של המערכת השיפוטית. מועמדיהם של הפוליטיקאים בוועדה - ובראשם, שרת המשפטים, איילת שקד - היו, ראש וראשונה, פרופ' גדעון (גידי) ספיר, מאוניברסיטת בר-אילן והאפוטרופוס הכללי, לשעבר, פרופ' דוד האן. מועמדותם של שני מועמדים אלה, סוכלה בידי נציגי המערכת השיפוטית. השופטים, יעל וילנר ודוד מינץ, היו מועמדי "השורה השנייה" של הפוליטיקאים ונציגי הלשכה, בוועדת הבחירה. נציגי הלשכה כשלו בניסיונם להביאו לבחירתו של השופט, חאלד כבוב, על תקן של מי היושב על "הכסא הערבי", בבית המשפט העליון.

נכון הדבר שהשופטים, יעל וילנר ודוד מינץ, הינם שומרי תורה ומצוות ושניהם משתייכים למגזר הדתי-לאומי. עם זאת לא נראה שניתן להגדירם כשופטים "שמרנים", כפי שמנסה להציגם, כלפי חוץ, איילה שקד. סבה של יעל וילנר, יצחק וילנר, היה חתן פרס ישראל לספרות תורנית ואביה, ד"ר נחום אריאלי, היה שותף למייסדי גוש אמונים. דודה של וילנר הוא מרדכי אילן, שהיה בעבר ראש אבות בתי הדין הרבני בתל אביב. חרף ייחוס זה, לא ניתן להגדיר השופטת, יעל וילנר, כשופטת שמרנית. היא זוכה להערכה רבה, בקרב שופטי העליון ובכללם, השופט, יצחק עמית, שכיהן לצידה, כשופט מחוזי, בבית המשפט המחוזי, בחיפה. השופט, דוד מינץ, הינה בעל סמיכה לרבנות ומתגורר בהתנחלות "דולב", בקרבת לרמאללה. לפני כחודש אושרה עבודת הדוקטורט שלו, בנושא: "השפעת הכניסה להליך חדלות פירעון על צדדים שלישיים הקשורים לחייב". קשה להגדיר השופט, דוד מינץ, כשופט שמרני, הגם שאיילת שקד ניסתה - וממשיכה לנסות - "לגייר" אותו, בהציגה אותו, כלפי חוץ, כשופט שמרני.

הכרזתה של שרת המשפטים, אתמול, בתום הליך הבחירה, לפיה: "מינויי השופטים הערב מביאים לידי ביטוי את הגיוון האנושי והמשפטי שכל כך נדרש לנו כחברה ושהיה כל כך חסר, עד היום, בערכאה המשפטית הגבוהה. ההגאים של ספינת הדגל המשפטית שלנו שינו הלילה את כיוונם.חוזקה של המערכת המשפטית טמון בגיוונה ובשונות הקיימת בהרכבה האנושי. המינויים החדשים מביאים לידי ביטוי את התפיסה הזו ובקרוב מאוד יכניסו לאולמות בית המשפט העליון קולות וגוונים שלא היו מוכרים בו. אין לי ספק שהמסלול החדש שקבענו הערב לספינה יעזור לה לצלוח את הגלים המשפטיים שעוד נכונו לנו. לחיי מסלולה החדש של הספינה". תתגלה - עד מהרה - כהכרזה ריקה מתוכן, בכל הכבוד הראוי. הדברים נכונים גם באשר לצהלתם, הבלתי מוצדקת, של "הפורום המשפטי" ו"התנועה למשילות ודמוקרטיה", הטוענים לניצחונם של שקד ותומכי הקו השמרני וכי השופטים החדשים ישיבו לאחור המהפכה החוקתית של אהרן ברק.

סיום הליך הבחירה של ארבעת השופטים שיכהנו בשנים הקרובות, בבית המשפט העליון, מעניק לשופטת, אסתר חיות, העתידה לכהן כנשיאה הבאה של בית המשפט העליון, "שקט תעשייתי" והסרת איום החקיקה הצפויה של ביטול הצורך ברוב של שבעה מחברי ועדת הבחירה, כדי למנות שופטים ושופטות לבית המשפט העליון. מאז פרש נשיאו הכריזמטי של בית המשפט העליון, פרופ' אהרן ברק, מכהונתו, לא החליפו אותו בתפקידו זה, יורשים בעלי כריזמה ויכולת מנהיגות. אישיותם של השופטים: דורית ביניש, אשר גרוניס ואסתר נאור, מחווירה ונמחקת אל מול אישיותו הכריזמטית והדומיננטית של אהרן ברק.

דווקא השופטת, אסתר חיות, נחונה בתכונות המנהיגות והכריזמה, שהיו והינן חסרות כל כך לשלושת נשיאי בית-העליון האחרונים - תכונות שחסרונן העיב על התנהלותו של בית המשפט העליון, בעשר השנים האחרונות ודרדרו אותו לשפל מדרגה שלא היה קיים לגביו, מאז היווסדו. חולשתה ודמותה האפרורית משהו של השופטת, דורית ביניש, היא היא זו שאפשרה לשר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן להסתער על בית המשפט העליון ולקעקע יסודותיו והאמון הרב, שהיה לו עד אז, בעיני הציבור. הוא לא היה מעז לעשות זאת לפרופ' אהרן ברק, בעת כהונתו כנשיא בית המשפט העליון והוא אף לא עשה כן, בתקופת כהונתו, כנשיא בית המשפט העליון.

שונים הם הדברים, בתכלית השינוי, באשר לשופטת, אסתר חיות, מבחינת ראיית הדברים על ידה, כנשיאתו העתידה של בית המשפט העליון. מיד עם פרישתה לגמלאות של השופטת, מרים נאור, בחודש אוקטובר הקרוב, יובהרו הדברים והשינוי יתרחש ויורגש, בחלל האוויר. השופטת, אסתר חיות, לא תעבור לסדר היום על פגיעה בכבודו של בית המשפט העליון, בפרט, כמו-גם לא תמחל על פגיעה בכבודה של המערכת השיפוטית, בכלל.

כמו המשכוכית ההולכת בראש העדר ומובילה אותו, בדרך נחרצת וחד-משמעית, אל נתיבו הראוי והרצוי, כך תנהל השופטת, אסתר חיות, בתפקידה כנשיאת בית המשפט העליון, בית משפט זה, ביד רמה. עומדת לזכותה גם העובדה שלא נותרו עוד כדורים בקנה האקדח של איילת שקד - אותו אקדח שנשיאת בית המשפט העליון הנוכחית, אסתר נאור, טענה שאיילת שמה לה על השולחן, בדמות הצעת החוק של ח"כ רוברט אילטוב מסיעת "ישראל ביתנו", בדבר ביטול הצורך בשבעה מחברי ועדת הבחירה לבחירת שופטים, כדי למנות מועמדים ומועמדות לבית המשפט העליון.

אלה הם, בקצירת האומר, נתוני הפתיחה העומדים לרשותה של השופטת, אסתר חיות, לקראת תחילה כהונתה כנשיאת בית המשפט העליון. יש לקוות, כי היא תשכיל לנווט ספינת בית המשפט העליון, בין כלל השרטונים, הסלעים והמכשולים, שמעמידים מתנגדיו של בית משפט עליון זה, בפניו ובפניה, כנשיאתו של מוסד זה. הצלחתה של השופטת, אסתר חיות, בתפקידה כנשיאת בית המשפט העליון, בעתיד, הנמכת הלהבות בעימות הקיים - כיום - בין המערכת הפוליטית למערכת השיפוטית, היא גם הצלחתנו אנו. בואו ניתן לשופטים - לשפוט. בואו ניתן לפוליטיקאים - לעסוק בענייני פוליטיקה. בואו גם נקווה, כי להביא לא תשיג רשות אחת גבול רשותה של האחרת.