לא מעט בישראל סבורים שעם בחירתו של
דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב הגיעו ימות המשיח לישראל. לאותם אופטימיסטים ראוי להזכיר את אזהרתו המפורסמת של הנביא ישעיהו "הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יִסָּמֵך איש עליו ובא בכפו וּנְקָבָה" (ישעיהו לו ו). ואכן, השנה, במלאת חמישים שנה למלחמת ששת הימים, יש לזכור כי בפרוץ המשבר במאי 1967 סמכנו על ארה"ב ועל נשיאהּ לינדון ג'ונסון, שיעמדו בהתחייבות שקיבלה ארה"ב על עצמה אחרי מבצע קדש, לשגר ארמדה של ספינות, יחד עם בריטניה וצרפת, לפריצת המצור שהטילה מצרים על ישראל בסגירת מיצרי שארם א שייח.
לא רק שההתחייבות לא כובדה, אלא נאמר לראש המוסד,
מאיר עמית, שנשלח לארה"ב להאיץ באמריקנים למלא את התחייבותם, שעל ישראל לפתור את בעיותיה לבדה. מכאן שאופטימיות טראמפ עלולה להזיק יותר מאשר להועיל, כי היא תגביר את השאננות בקרב ראשי המדינה וראשי צה"ל, כמו שאננותם אחרי מלחמת ששת הימים.
בשיחה השישית בסדרת שיחותי על הקמה המדינה ומלחמת העצמאות, עם אבישי פלחי בתוכנית "אקדמיה באלף" ברשת אל"ף של
קול ישראל, ניתחתי את בגידתה של בריטניה בהצהרת בלפור מ-1917 שבה היא התחייבה לסייע לעם היהודי להקים "בית לאומי" בארץ ישראל, ובמאי 1939 היא פרסמה ספר לבן שבו נקבע למעשה, שבתוך עשר שנים תקום בארץ ישראל מדינה ערבית (הנוסח היה יותר מעורפל). זאת הייתה גם עמדתה של בריטניה אחרי מלחמת העולם השנייה, בעוד שהמנהיגים של ערביי ארץ ישראל, חאג' אמין אל חוסייני חסן סלמה ואחרים, שוהים בגרמניה הנאצית ומסייעים להיטלר.
מכאן, שהנביא ישעיהו, שפעל במאה השמינית לפני הספירה, ניחן בתובנה אסטרטגית עמוקה, שעיקרה: מדינות אינן פועלות לפי עקרונות מוסריים, אלא לפי אינטרסים שרידותיים. מכאן, שאם מילוי התחייבותה של מדינה תסתור את האינטרסים האסטרטגיים שלה, היא לא תקיים אותה, ותירוצים לא יחסרו. לכן עלינו להניח, גם בימינו אלה, שמתאפיינים באג'נדה פוסט-מודרנית, בה האמת היא תמיד יחסית, שביום פקודה ניוותר לבד, ועלינו להתכונן לכך שגם אז נוכל לנטרל את אויבינו, ללא "רצון טוב" וסיוע מצד נשיא ארה"ב, ויהיה מי שיהיה.
